רבי צבי הירש פרידלינג

רבי צבי הירש פרידלינג

לידה	ה'תרנ"ג
פטירה	ה'תש"ג (בגיל 50 בערך)

הרב צבי הירש פרידלינג (או: פריעדלינג; Hersch Frydling, או: Friedling; ה'תרנ"ג, 1893 – ה'תש"ג, 1943) היה רב סופר ועורך יהודי-פולני. רבה של ביסקוביץ ועורך כתב העת התורני "הבאר". נספה בשואה.

ביוגרפיה

נולד למשפחה עתיקה שהתיישבה בזמושץ' (Zamość) כבר במאה ה-17, ואבות אבותיו שימשו כראשי הקהילה ופעלו רבות למען יהודי העיר. אביו רבי דוב בעריל היה רבה של העיר זמושץ' ולאמו חיה פריידא. כשהיה בן 11 נפטר אביו.

נקרא על שם זקנו הרב "צבי הירש טאמשובר" מקוצק (אמו חיה פריידה הייתה בתו היחידה של רבי חיים לייבל, בנו של רבי צבי הירש לייבל (המכונה רבי הירש טומשובר) 'נאמן ביתו' של האדמו"ר מקוצק).

בנעוריו למד בבתי המדרש בעיר הולדתו, ומשנת תרע"א פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת תורניים ובהם "המאסף" של הרב בנציון קואינקה, "תל תלפיות", "אסיפת חכמים", "אהל יצחק", "וילקט יוסף", "שערי תורה" (פייגנבוים), "שערי חכמה", "המפלפל", "דגל התורה" ועוד.

נשא את בתו של הרב לוי מאנטנער, דיין מבעלזא. ונתגרשו.

לפני מלחמת העולם הראשונה, ארגן עם אחיו קבוצות לימוד תורה בבית המדרש לצעירי העיר, ופעל לחיזוק הדת. יריביו האנטי-דתיים רדפוהו באלימות והעלילו עליו לפני השלטונות, מה שגרם למאסרו. מחמת הרדיפות יצא משם.

ובשנת תרע"ד כבן 21 התמנה לדיין בעיר בעלז לצד חמיו.

נדד וסבל במלחמת העולם הראשונה, חלה קשות, היה בסכנת מוות ושכל את בתו. כתבי חידושיו נשרפו בבית חותנו בבעלזא.

בשנת תרפ"ב מונה לרבה של העיר נאלענטשוב, אך בשל נסיבות משפחתיות לא נכנס לתפקיד.

ובשנת תרפ"ד (1924), מונה לרבה של ביסקוביץ, כפר במחוז סווידניק שבפרובינציית לובלין בפולין, שם הקים את בית הספר בית יעקב, בנה מקווה חדש, ותיקן את בית הכנסת ובית המדרש. רוב תושבי העיירה הגיעו לשיעוריו, ודרשותיו זכו לתהילה.

בכ"ד באדר תרפ"ו נשא בזיווג שני את יהודית בתו של רבי יהושע עוזיאל ויינטרוב האדמו"ר ממרקישוב שהתגורר בוורשה.

הוציא לאור את הירחון התורני "הבאר", עם תוספת לנוער, "הדלי", אשר כינס את דברי חכמי הדור מכל רחבי תבל, ובהם השתתפו קרוב לשני אלפים רבנים. "הבאר" הופסק קצת לאחר ארבע שנים (משנת תרפ"ה-תרפ"ז) בשל טרדות אישיות. היה גדול בתורה, בעל מחשבה מעמיקה, ועסק בפילוסופיה ובחקר טבע האדם. חיבוריו נכתבו בענווה רבה.

כתב את הספרים "רץ כצבי" ו"קיום העולם" (יחד עם שלום יצחק לויטן) כדי לעודד כבוד לתלמידי חכמים ולומדי תורה. בהקדמת ספריו תיאר את ייחוס משפחתו. בספר "חיים הנצחיים" פירט את דיני כיבוד הורים לאחר מותם. ספריו מעוטרים בהסכמות נלהבות מרבני הדור.

רבי צבי הירש פרידלינג בספרייתו בפובונזיק

בשנת תרצ"ד שהה באוטבוצק הסמוכה לוורשה, עקב מחלתו.

היה חבר הוועד הפועל של אגודת הרבנים בפולין, השתתף לעיתים תכופות בוועידות רבנים בוורשה ובווילנא.

בשנת תרצ"ו עבר לוורשה בה התמנה כרב שכונת הפרוור הוורשאי 'פאוואנזיק', ופעל להרחיב את פעילותו החינוכית והרבנית. אך עם הזמן, מצב יהודי פולין הלך והחמיר, תנאי המחיה היו קשים, והיוקר היה רב. בשנים אלו סבל הרב ממחסור ורעב, וקשיי הפרנסה פגעו ברוחו.

בשנת תרצ"ח הודיע על סידור ספר תהילים עם פירוש "ילקוט צבי" בחמישה חלקים, שבו ליקט מתורת הבעל שם טוב, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, עם תוספות משלו. אולם, לא זכה להוציא את הספר לאור.

במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס ביתו בוורשה. הוא שב לביסקופיצה, שם נתפס ועונה קשות. בשנת תש"ג, התנפלו עליו המרצחים הנאצים באלות ובקתות רובים, עד ליציאת נשמתו.

משפחתו

• אחיו - רבי ישראל יחיאל, אב"ד זאקשיוויק (Zakrzówek), שבאזור לובלין (נולד בשנת תרנ"ט).

בן בתו, הוא רבי חיים יחיאל רויטמן, חבר הבד"ץ מחזיקי הדת.

• אחיו - רבי אברהם אבא.
• אחותו - פייגה זלדה נישא לרבי צבי יחזקאל מיכלסון בזיווג שני.
• אחותו - איידל, נישא למשה פערשט. בנם, רבי דוב בערל פירשטמאן, המו"ל של "אונזער גייסט".

לקריאה נוספת

• אלה אזכרה, ז, עמ' 230–233.
• אודים מאש, עמ' תעג.

קישורים חיצוניים

• אילן היוחסין של צבי הירש פרידלינג, באתר Geni
• תולדותיו, תורתך לא שכחתי, באתר toratcha.com, ‏2015-10-11
• אריה ליב גלמן, יאמפאלא - עיירה בלהבות, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

צבי הירש פרידלינג40508600Q132158658