רבי עמרם אזולאי
 | |
| לידה |
1919 מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 1999 (בגיל 80 בערך) כ"ו באייר  ישראל |
| כינוי | רבי עמרם חסידא |
| מקום פעילות | בני ברק |
| רבותיו | שמואל עזראן עזרא עטיה עובדיה יוסף |
רבי עמרם אזולאי (ב' ניסן תרע"ט, 2 באפריל 1919 – כ"ו באייר תשנ"ט, 12 במאי 1999) היה רב חרדי־ספרדי, מרבני ישיבת פורת יוסף, דיין בבית הדין הרבני, היה ידוע בלמדנותו וכונה "רבי עמרם חסידא" בשל צדקותו וקדושתו.[1]
ביוגרפיה
רבי עמרם ציון חי אזולאי נולד בשנת 1919 בעיר פאס שבמרוקו לרבי שלום מרדכי אזולאי ולחיה עיישה בת רבי חיים מאמאן. לפני לידתו של רבי עמרם נפטרו כל הילדים שנולדו להוריו, והם ערכו סגולה, שהייתה מקובלת באותן שנים בקרב יהודי מרוקו, והיא להקדיש את הילד ולגדלו אצל משפחה ענייה, עד שכעבור כמה שנים פודים אותו כצדקה. כעבור מספר שנים עלו בני המשפחה לארץ ישראל. אביו הרב שלום מרדכי אזולאי, שהיה מחשובי הרבנים יוצאי העיר צפרו, התמנה בארץ לדיין וכחבר בבית הדין של העדה המערבית בירושלים, ובהמשך אף התמנה כאב בית הדין וכראש ישיבת אור עולם בעיר, לאחד מכן נסע שוב למרוקו כשד"ר מטעם הקהילה. עוד שימש שלוש שנים כאב בית דין בבית הדין של העדה החרדית, ובהמשך בעדה החרדית הספרדית. כמו כן לימד בישיבת פורת יוסף ובישיבת רחובות הנהר, וכיהן כרבה של העיר העתיקה, דיין בבית הדין הרבני בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.
הרב עמרם למד בתלמוד התורה של העדה המערבית בירושלים אצל הרב שמואל עזראן, ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף אצל הרב עזרא עטיה, הרב יהודה צדקה, הרב משה עדס, הרב יעקב עדס, הרב אליהו לופס ועוד.
בשנת תרצ"ט (1939) נשא לאשה את הרבנית רחל בת הרב משה אלקיים. הזוג התגוררו בעיר העתיקה בירושלים עד נפילתה בידי הלגיון הירדני ב1948, אז עברו לשכונת קטמון וממנה לשכונת משכנות ישראל בעיר החדשה.
בשנים אלו המשיך ללמוד כאברך בישיבת פורת יוסף לצד רבנים כגון ישועה עטיה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עובדיה יוסף שהיה גם מחותנו, הרב שלום יצחק מזרחי, הרב בן ציון אטון ועוד. בחודש אלול תש"א הוסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב עזרא עטיה והראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
מינויו כדיין
בשנת תשכ"א, (1941) נבחר עמרם אזולאי לכהן כדיין בבית הדין הרבני בצפת.[2] לאחר תקופה עבר לבית הדין בחיפה, ובשנת תשכ"ה עבר לבית הדין הרבני בתל אביב, כאשר בשנת תשכ"ז (1967) העביר גם את דירתו מירושלים לבני ברק.
בשעות הצהריים היה לומד בישיבת "תורה והוראה" בראשות הרב אליהו שרים בתל אביב. פסקי דין רבים שכתבו הרב עמרם וחברי הרכבו בביתי הדין נדפסו בכרכי פסקי הדין של בתי הדין הרבניים. על מנת להמשיך בלימוד התורה, סירב לכהונת אב בית דין והמשיך לכהן כדיין, וכן מיאן להמשיך עוד את כהונתו אלא פרש לגמלאות במועד הראשון שבו היה בידו לפרוש, בשנת 1987.
אחרית ימיו
מאז עסק בלימוד רצוף בכל שעות היממה בבתי המדרש הסמוכים לביתו בבני ברק, בפרט בישיבת "אור התורה" בראשות הרב דוד מלינובסקי וכן בבית הכנסת לדרמן, ישיבות בית מאיר ופוניבז' ועוד. בין מקורביו היו הרב שלמה בן שמעון, הרב ניסים בן שמעון, הרב שלום יפרח שלמד עמו בחברותא שנים רבות ועוד.
הרב עמרם אזולאי נפטר בליל כ"ו באייר תשנ"ט (1999) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.[3] רעייתו הרבנית רחל נפטרה בי' בכסלו תשע"ב ונטמנה על ידו.
משפחתו
- בתו שמחה, אשת הרב יעקב הכהן טראב רבה של שכונת התקווה בתל אביב
- בתו נצחיה, אשת הרב יעקב יוסף רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש מוסדות חזון יעקב
- יהונתן יוסף, פוליטיקאי וחבר מועצת העיר ירושלים
לקריאה נוספת
דניאל טולידאנו, שר ההתמדה, הוצאת ערוץ 2000, ראשל"צ, 2024
הערות שוליים
38423156עמרם אזולאי
- ^ הרב דניאל טולידאנו, שר ההתמדה, בני ברק תשפ"ד
- ^ עידו יחזקאל, פתח את ארון הקודש ופרץ בבכי חנוק מדמעות, ערוץ 2000, 22 בפברואר 2021
- ^ עמרם ציון חי אזולאי – בעולמם של חרדים.