רבי שלום אזולאי
 |
הרב שלום מרדכי אזולאי (ה'תרמ"ז, 1878[דרושה הבהרה] - כ"ו בשבט ה'תשכ"א, 1961) היה מחנך, פוסק הלכה, אב בית הדין העדה המערבית בירושלים, רבה של העיר העתיקה וראש ישיבת אור עולם בעיר, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וחבר בית הדין הגדול. בצעירותו היה פעיל ציוני.
קורותיו
נולד בצפרו לאביו ר' עמרם ולאימו שמחה. משפחתם הייתה מיוחסת בכהונה עד צדוק הכהן. למד אצל חכמי צפרו: רבי חיים אליהו אברהם בן שטרית, חמיו רבי חיים מאמאן, ורבי אבנר אג'ייני.[1] בהמשך היגר לפאס שם שימש כמנהל ומלמד בתלמוד תורה 'אם הבנים'.[2] כמו כן, נמנה עם יוזמי הקמת הארגון 'אם הבנים' ששיפר את החינוך לילדי מרוקו.[3]
בשנת תרס"ח, החלו להתארגן קבוצות יהודים בתוך ערי מרוקו לאגודה ציונית. הם ייסדו את חברת "חיבת ציון" שמטרתה הייתה להעלות צעירים לארץ ישראל בכדי שיעסקו בהפרחת השממה ושכלול היישוב היהודי בארץ ישראל. החברה הורכבה משתי כיתות, כיתה אחת מנתה את האנשים המבוגרים בראשות הרב ישמ"ח עובדיה, וכיתה שנייה בה היו הצעירים, בראשותו של רבי שלום אזולאי. חברי 'חיבת ציון' היו חברים בתנועת המזרחי, אך לאחר כשלוש שנים, בהשפעתה של ממשלת צרפת, התפרדה החבילה.[4]
בשנת תרפ"א עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הצטרף לחברת לומדי הקבלה בישיבת עוז והדר בחברתו של הרב אליהו אלעז'ימי. בירושלים, מצבו הכלכלי ירד, והרב ישמ"ח עובדיה ביקש מהרב יעקב מאיר שיתן לו קצבה הגונה. בשנת תרפ"ו התמנה לחבר בית הדין של עדת המערביים, לצד רבי שמואל עזראן ורבי עמרם אבורביע ורבי יוסף שלוש. כמו כן שימש כר"מ בישיבה בירושלים, שם לימד הלכות אבן העזר בעיון. כמו כן לימד קבלה.[2]
בחג החנוכה ה'תש"א, הוכתר במעמד הרב עוזיאל כרבה של העיר העתיקה.[5] כמו כן עמד בראש ישיבת אור עולם בעיר העתיקה.[6] בבית מדרשו היה נוהג לדרוש בשבתות במשך כארבע שעות להמון העם.[2]
החל מב' אייר ה'תש"ח עד שנת ה'תשט"ו, שימש חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.[7] שימש כחבר בית הדין הגדול לצד הרבנים הראשיים הרב עוזיאל והרב הרצוג.[8] כמו כן כיהן כאב בית דין בבית הדין האזורי בירושלים, לצד הרב אליעזר יהודה וולדינברג והרב יוסף קאפח.[9] הרב כמו כן שימש כחבר מועצה ב"אגודת הרבנים הספרדים בישראל".[10]
בשנת ה'תש"ט חתם על כרוז לפיו יש לראות בהקמת מדינת ישראל אתחלתא דגאולה, וכן שיש להצביע למפלגת החזית הדתית המאוחדת.[11]
נפטר בירושלים בכ"ו שבט ה'תשכ"א ונקבר בהר המנוחות.
משפחתו
- בנו, הרב עמרם אזולאי.
חיבוריו
- דרשות על המקרא - בכתב יד. מעט ממנו ראה אור.[12]
- פסקי דין - חלקם נדפסו בספרי חכמי דורו.
הערות שוליים
- ^ חכמי המערב בירושלים בערכו; עם רם עמ' 548.
- ^ 2.0 2.1 2.2 'חכמי המערב בירושלים' בערכו.
- ^ קהלת צפרו חלק ג עמ' 212-3.
- ^ הרב ישמח עובדיה, צבא ימי דף יט, כ, בתוך: תורה וחיים מהד' תשי"ב.
- ^ מכמני עוזיאל חלק ה סימן שפג; שושנים לדוד [שלוש] עמ' רפג.
- ^ נוהג כצאן יוסף - סדר ההנהגה ומנהגי ההלכה בישיבת פורת יוסף, נספחים: עמ' ריד.
- ^ ראו 'הרבנות הראשית לישראל' חלק ג עמ' 1165.
- ^ אוסף פסקי דין חלק ב עמ' 11, 39, 55.
- ^ יביע אומר חלק י חלק חו"מ סימן ה אות ג.
- ^ אמת לדוד [לזכר הרב דוד שלוש] עמ' 327.
- ^ 'הרבנות הראשית לישראל' חלק ג עמ' 1122.
- ^ 12.0 12.1 קובץ מרי"ח ניחוח פרשת בלק תשע"ג.
39786173שלום אזולאי