רבי רחמים חדאד
| לידה | ג' בתשרי ה'תקפ"ט | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ב' באב ה'תרס"א (בגיל 72) | ||||
| מקום פעילות | ג'רבה | ||||
| אב | רבי מעתוק חדאד | ||||
| חתנים | רבי יעקב הכהן גדישא | ||||
| |||||
רבי רחמים חדאד (ג' בתשרי ה'תקפ"ט; 1829 - ב' באב ה'תרס"א; 1901) היה מרבני ג'רבה, כיהן כראב"ד ב'חארה כבירא' (הרובע הגדול) בג'רבה.
ביוגרפיה
נולד באי ג'רבה בג' בתשרי ה'תקפ"ט לרבי מעתוק חדאד ראב"ד 'חארה כבירה' באי[1]. בשנת ה'תרכ"ד (1864) מינהו אביו לדיין בבית דינו[2]. באותה שנה עורר את כעסם של רבני טוניס כשנמנע מלהופיע בפניהם לדין תורה נגדו, ורק לאחר איומים ובהשפעת אביו הופיע בפניהם[2].
בשנת התרל"ו נפטר אביו, ורבי רחמים המשיך לשמש כדיין תחת הראב"ד רבי נסים ביתאן[2]. בתקופה זו שרר מתח ביניהם, כשרבי רחמים ביקש לבטל את הנוהג לפיו מינויי השוחטים אמורים לקבל אישור מרבני טוניס הבירה, והוא אף מינה יחד עם עמיתו רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן ארבעה שוחטים שנבחנו רק בג'רבה, אך הראב"ד רבי נסים ביתאן שהתנגד ליוזמתו הורה להקפיא את מינויים. הנוהג התבטל רק לאחר פטירת הרב ביתאן בתקופת כהונתו של רבי רחמים, כשהוא מינה את ארבעה השוחטים שמינויים הוקפא בזמנו[3].
לאחר פטירת רבי נסים ביתאן בשנת התרנ"ו (1896), ביקשו למנות את רבי רחמים לראב"ד, אך הוא חשש משום שלא היה בקי כל כך בהלכות גיטין. בתחילה הציע לו ידידו רבי כמוס חדאד, שבעת הצורך הוא יכתוב בשבילו את התשובות בהלכות אלו, ורבי רחמים יחתום עליהם וכך סוכם, אך לאחר דין ודברים בנושא, בתיווכו של רבי כלפון משה הכהן, סוכם כי רבי רחמים יכהן כראב"ד חוץ מענייני גיטין, ורבי סאסי מעתוק, הבקי בהלכות אלו, יופקד על ענייני גיטין[4].
מכיוון שהיה טרוד בעסקי ציבור, חלק מהתשובות ההלכתיות שיצאו בשמו[5] נכתבו על ידי רבי כלפון משה הכהן והוא רק חתם עליהן[6]. מספר תשובות ושמועות בשמו בהלכות שחיטה מובאות בספרי רבני טוניס וג'רבא[7].
נפטר בב' באב התרס"א (1901)[8]. השאיר אחריו שתי בנות, אחת מהם היתה נשואה לרבי יעקב הכהן גדישא, שמונה על ידו לדיין וכיהן אף הוא לימים כראב"ד "חארה כבירא" בג'רבה.
הערות שוליים
- ^ מלכי תרשיש, חלק ב' פרק ד', עמוד רי"ג.
- ^ 2.0 2.1 2.2 מלכי תרשיש, חלק א', ערך רבי רחמים חדאד.
- ^ שו"ת "שואל ונשאל" חלק ט', יורה דעה סימן ב'.
- ^ הרב מאיר מאזוז, מגדולי ישראל חלק ב', ערך רבי ציון הכהן יהונתן, בשם רבי רפאל כדיר צבאן.
- ^ למשל התשובות ההלכתיות שמופיעות בשמו בספר "קול משה" לרבי רבי משה זקן מאזוז
- ^ רבי שושן הכהן, מאמר "סתרי משה" תולדות חיי רבי משה כלפון הכהן, נדפס בתחילת ספר "דרש משה" מהדורת שנת התשע"ג.
- ^ למשל, שו"ת "ישיב משה" לרבי משה שתרוג חלק א' סימן רפ"א. שו"ת "שואל ונשאל" לרבי משה כלפון הכהן חלק ט', יורה דעה סימן ו' וסימן ט'.
- ^ רבי משה מימון בהספדו על רבי רחמים חדאד, ספר "המילואים למשה" דרוש ה' למעלת הנפטרים.