יושר דברי אמת
 | |
| יושר דברי אמת, מהדורת מונקאטש, תרס"ה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי משולם פייבוש הלר |
| סוגה | ספרות חסידית |
| הסכמות | רבי ישכר בער מזלוטשוב, רבי אברהם חיים מזלוטשוב, רבי יוסף הוכגלרנטר, רבי אהרן משה טויבש, רבי צבי הירש שפירא |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | לבוב תקנ"ב |
| תאריך מהדורות נוספות | לבוב תרל"ה, מונקץ' תרס"ה |
| מספר כרכים | 1 |
| תאריך מהדורה מוערת | מהדורת "סוד ישרים", מהדורת עוז והדר |
| מקורות לכתיבת הספר | תורת החסידות |
יושר דברי אמת (חלקים שונים מן הספר יצאו לאור עוד קודם לכן תחת השם דרך אמת) הוא ליקוט של כתבים ודברים שבעל פה מאת רבי משולם פייבוש הלר, מחשובי תנועת החסידות בראשיתה, ותלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הספר זכה לתפוצה רחבה והוא נחשב לאחד מספרי היסוד של הספרות החסידית.
החלק הגדול והעיקרי בספר (שהודפס לראשונה עוד בחיי המחבר, כחלק מן הספר ליקוטים יקרים שרובו מתורת המגיד ממזריטש), כולל מכתבים שכתב המחבר לידידו לאחר שנאלצו להפרד זה מזה, בהם פרש את עיקרי משנתה של החסידות מנקודת מבטו. מכתבים אלו נחשבים מן הטקסטים המוקדמים והבולטים ביותר של החסידות.
תוכן
יושר דברי אמת על התורה וליקוטים
כולל שרידים מספר שהתחיל המחבר לכתוב בשנת ה'תקל"ה (1775), ובו חידושים על התנ"ך וש"ס. לחלק זה נספחים ליקוטים מחידושיו שהובאו בספרים אחרים, וסיפורים אודותיו. חלק זה נדפס לראשונה בשנת ה'תרס"ה, במהדורה הכוללת הראשונה.
יושר דברי אמת - קונטרס ראשון וקונטרס שני
את רובו של הספר ואת משקלו הסגולי העיקרי תופסות שתי אגרות ששלח רבי משולם פייבוש בשנת תקל"ז לידיד קרוב (או שנים). על פי ד"ר מור אלטשולר האגרות נשלחו לארץ ישראל לרבי יואל, גיסו של רבי משולם פייבוש, שהיה מחשובי העולים בעליית החסידים בשנת תקל"ז (1777), אך חוקרים אחרים סבורים כי הזיהוי איננו מבוסס.
המחבר, שתואר על ידי גרשם שלום כ"אחד מסופריה המעולים של החסידות", תיעד את עיקרי תפיסתה וחלקים מהווייתה של החצר החסידית שהתקבצה סביב רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. נושאים עיקריים בספר הם: ענווה, תפילה, תורה לשמה ודבקות בצדיק. המחבר מותח ביקורת על המתנגדים בצורה חריפה, וטוען כי אלו שאינם דבוקים בצדיקים אינם יכולים לזכות לפנימיות התורה, ועוסקים אך בחיצוניותה. לרוב, הוא מטיף לעבודת ה' ברצינות, ללא יומרות וחיפוש אחר השגות רוחניות נעלות. המחבר אינו מטיף לסיגופים אך גישתו לעולם המעשה היא פרושה ומחמירה יחסית.
האיגרת הראשונה נכתבה בתקל"ז, לפי אחת המהדורות המוקדמות (במהדורת תרס"ה נוסף יום מדוייק: י"ט בסיוון), ולכן ייתכן שנכתבה עבור אחד העולים לארץ.
המחבר מנמק את סיבת כתיבתה בפרידה מידיד נעורים:
"אני הכותב למען אהבת אמיתי וריעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ה' ויראתו לפי קט שכלינו, וגבה טורא בינינו, ובעת הפרדי מאתו בקש ממני להעלות לו על הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור אנשי מופת בעלי רוח הקודש אשר עיני ראו ולא זר כמלאך א-להים פחדם ויראתם".
— יושר דברי אמת, קונטרס ראשון, אות א'
המחבר ייחס למכתביו חשיבות רבה, כנראה ראה בהם טקסט מכונן, וכך הוא כותב בתוך דבריו:
"אם תרצה ליתן עיניך ולבך לדברים אלה, לעיין בהם במתון, כמה פעמים, יבא לך התעוררות גדול בלבך, והעיון בזה יהיה בעת שדעתך ולבך פנוים מהבלי העולם כמו אחר חצות לילה, או ביום בהתבודדתך בבה"מ הקודש עם חברים המקשיבים לקול דברי יראת השי"ת".
— יושר דברי אמת, קונטרס שני, אות ח'
האגרת השנייה נכתבה בתאריך לא ידוע. יש הסבורים שנכתבה בסמוך לראשונה (שכן מוזכרת בה עליית החסידים, ובראשונה אגרת נוספת שעתידה להשלח), אך לפי השערתה של מור אלטשולר נכתבה רק בתשרי תקמ"ב, בחודש הסמוך לפטירתו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
- על רבותיו כתב: "אשר ידענו כי הם בעלי רוה"ק ומקצתם שהיה להם גילוי אליהו ז"ל כמו הבעש"ט ותלמידו מו"ה דוב בער ז"ל ומו"ה מנחם מענדל ז"ל" (אות כו)
- על לימוד תורה לשמה כתב: "ובאמת רבים מבני עמינו המדומים בעיניהם ובעיני העולם חכמים גדולים בתורה בנגלה ובנסתר ומדומים ביראה בכל הדברים וסוברים שבאו לקצת תורה ויראה אבל באמת עדיין לא זכו אפילו לידיעה קטנה מתורת אלקינו... כי הם לומדים רק חיצוניות התורה, דהיינו שאין במחשבתם להדבק בהשי"ת ולהיות מרכבה לו ולירא ממנו ולאהבה אותו על ידי התורה... כי הם אינם יודעים כלל מה זה דביקות השי"ת ומה זה אהבה ויראה, כי הם סוברים שזה בעצמו הלימוד שלומדים הוא הדביקות והיא האהבה והיראה, והאיך אפשר זה... אלא ודאי אין צריך לפנים שעניין אהבת השי"ת ויראתו הוא עניין אחר שהוא בלב האדם שיהיה לבו מפחד וירא מהשי"ת תמיד ויהי' בוער אהבתו בלבו תמיד... וזה אין האדם קונה ומתגבר בה כ"א על ידי התורה לשמה, ועיקר מקודם כל התפלה בדביקות ובהתלהבות הלב ובכפיות כל כחותיו למחשבות זכות וטהורות להשי"ת תמיד ובפרישות כל התענוגים ואצ"ל פרישות עבירות קלות וחמורות וכל דקדוקים ובנקיון כל האיברים ושמירתם בהקדושה השייכה להם כמו שכתבו הספרי מוסר... אבל כמו שהם נוהגים ומזלזלים בתפלה האיך יהיה להם דביקות בה' על ידי התורה ובאמת אינם לומדים רק מצות אנשים מלומדה למען יחכמו... ועיקר התורה היא לשמה לבוא להתדבק במי שנעלם בה" (אות ח).
דרך אמת
קונטרס שנדפס תחילה בנפרד בשם "דרך אמת", העוסק בפגם הברית ועצות להנצל מן התאווה.
תולדות פרסום הכתבים
שני המכתבים שמהווים את הבסיס לספר נדפסו לראשונה בחיי המחבר (ללא אזכור שמו), בספר "ליקוטים יקרים" בשנת תקנ"ב (1792), שלפי האמור בדף השער, כולל ”ליקוטים יקרים אשר השאירו אחריהם ברכה קדושים אשר בארץ המה ארבעה מטיבי לכת בדרכי ה' ובתורתו הקדושה אשר מפיהם אנו חיים”, והם: הבעל שם טוב, רבי דב בער ממזריטש, רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. עם זאת, מלבד מה שכלול במכתבים הנ"ל, דברי התורה שבספר מיוחסים לרוב למגיד ממזריטש בלבד.
המסכימים היו: רבי ישכר בער מזלוטשוב רבי אברהם חיים מזלוטשוב, וכן רבי יוסף הוכגלרנטר שלא נמנה עם החסידים. במהדורה זו הושמטו קטעים מאגרותיו של רבי משולם פייביש, בהם הדרוש הארוך של רבי ישכר בער מזלוטשוב, וכן שמות הנמענים ותאריכי כתיבת האגרות.
במהדורה מאוחרת יותר, חסרת ציון מקום ושנת ההדפסה[1] הוזכר לראשונה שמו של של רבי משולם פייבוש כמחבר האיגרות. במהלך השנים הבאות הודפס "ליקוטים יקרים" עוד מספר פעמים, והחל מאמצע המאה ה-19 נדפסו גם האגרות בנפרד, תחת השם "דרך אמת" שניתן במהדורת טשרנוביץ תרי"א, ובעוד מספר הדפסות נוספות בוורשה.[2]
השם "יושר דברי אמת" נקבע בשנת ה'תרי"א על ידי נין המחבר – רבי אהרן אריה הלר - שהתכונן להדפסה מחודשת, וקבע את השם על פי פתיחת האיגרת הראשונה. רבי אהרן אריה אף נטל הסכמות מאת רבי אהרן משה טויבש ורבי יוסף לנדא מיאסי. רבי אהרן אריה לא הצליח להדפיס את הספר, עקב סיבות כלכליות, וצאצא אחר – שמשון הלר מקולומיי - המשיך כעבור שנים רבות בניסיון ההדפסה; הוא אסף כתבי יד של המכתבים, קונטרסים שנדפסו וציטוטים שנדפסו בספרים אחרים, אותם מסר לרבי יחיאל הורוביץ מריישא כדי לערוך אותם לספר אחד. את ההדפסה מסר לחתנו עוזר הכהן פריד שהדפיסו בבית הדפוס של שמואל זנוויל כהנא במונקאץ' בשנת תרס"ה (1905), בהסכמתו של רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש.
מאז הודפס הספר פעמים רבות במהדורות שונות, עם הערות והרחבות. הבולטות שבהן:
- מהדורת ס.א. ספרי קודש, ירושלים תשל"ד, בעריכת על ידי רבי אברהם יצחק קאהן ־ האדמו"ר מתולדות אהרן שגם הוסיף הערות קלות
- מהדורת מכון "סוד ישרים", ירושלים תשע"ו
- מהדורת עוז והדר, ירושלים תשפ"א
תפוצה, הערכה והשפעה
לספר נודעה תיכף עם פרסומו השפעה רבה. כאחד מספרי החסידות המוכרים ביותר הוא מצוטט רבות בספרים המאוחרים לו, מהצדיקים הבולטים המצטטים אותו הם רבי אברהם דוד מבוטשאטש, ורבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.
רבי שמעון מזליחוב אמר על הספר כי בעוד שהבעל שם טוב גילה את עיקר העבודה עבור נשמות גבוהות, בספר יושר דברי אמת נכתבה העבודה עבור היהודי הרגיל. רבי שמעון מזליחוב היה מזרז על הלימוד והשינון בספר, תוך שהוא מציין כי בספר "נתגלה אמת הכולל היסוד לכל הקדושה והעבודה", וכן "עיקרי יסודות החסידות והקדושה לכל באי עולם"[3].
יש הטוענים, שחלק גדול מספר נפש החיים כוון כמענה אידאולוגי לספר יושר דברי אמת שהיה נפוץ בקונטרסים ובהעתקות, לאור קטעים רבים בספר הנראים כהסברתה של השיטה המתנגדית מבית מדרשו של הגאון מווילנא, בעיקרי המחלוקת עם תנועת החסידות באופן חופף להצגת ערכיה בספר יושר דברי אמת[4].
קישורים חיצוניים
יושר דברי אמת, באתר ויקיטקסט- ליקוטים יקרים, לבוב תקנ"ב (אגרות ר' משולם פייביש מדף כה), באתר היברובוקס
- ליקוטים יקרים, לעמבערג תקנ"ב (אגרות ר' משולם פייביש מדף י"ט עמוד שני), באתר היברובוקס
- לקוטים יקרים, אוסטראה תק"פ (אגרות ר' משולם פייביש מדף כ'), באתר היברובוקס
- דרך אמת, טשרנוביץ תרי"ט, באתר אוצר החכמה
- יושר דברי אמת, מונסי תשנ"ג, באתר היברובוקס
- יושר דברי אמת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ד"ר מור אלטשולר, משולם פייבוש הלר (בקובץ וורד)
- משולם פייבוש הלר, באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של יושר דברי אמת, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על יושר דברי אמת באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ יש הסבורים שנדפסה בשנת תק"ס בז'ולקייב, ואילו לפי אחרים בשנת תק"פ באוסטרהא.
- ^ יש להיזהר מבלבול כאן, שכן השם "דרך אמת" ניתן עוד קודם לכן לקונטרס קטן אחר שלו העוסק בשמירת הברית, ונדפס פעמים רבות בנפרד עד ששולב במהדורה הכוללת משנת ה'תרס"ה.
- ^ יושר דברי אמת <מהדורה חדשה> - אקדמות מילין, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו: א.מ.כץ, "במסילה העולה בית א-ל", בתוך: קובץ תורני נחלת צבי, גליון ט"ו, בני ברק תשנ"ז, עמ' קל"ו–קמ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
