רבי משה עידאן
| לידה |
1842 ה'תר"ב ג'רבה, תוניסיה |
|---|---|
| פטירה |
5 בספטמבר 1894 (בגיל 52 בערך) ד' באלול ה'תרנ"ד |
| מקום פעילות | ג'רבה וגאבס |
| תחומי עיסוק | דיין ומקובל |
| רבותיו | הרב ששון בכר משה פרסידאו |
| חיבוריו | שעשוע מצווה, תורת משה, תפארת משה, חג הפסח, ידי משה, זכות משה, מגן אבות |
הרב משה עידאן (ה'תר"ב, 1842 - ד' באלול ה'תרנ"ד, 5 בספטמבר 1894) היה דיין ומקובל, שפעל באי ג'רבה ובעיר גאבס שבתוניסיה. נחשב ל"ראש המקובלים" בארצו.
קורותיו
נולד לרב כליפה עידאן, שלימד תורה ב"חארה כבירה" - הרובע הגדול באי ג'רבה, ורבים באי היו תלמידיו (נפטר בשנת ה'תרל"ט, 1877). היו לו שני אחים, רבי אברהם (נפטר בה'תרע"ז, 1917), ורבי אהרן (שעבר להתגורר בלוב).
הרב משה עידאן נשא לאשה את רז'אלה חדאד. בצעירותו, התפרנס ממלאכת האריגה, אך פרש ממלאכה זו לאחר שנתמנה לדיין באי.
את חכמת הקבלה למד מהמקובל רבי ששון בכר משה פרסיאדו, בעל ספר "שמן ששון", והתפלל בכוונת הרש"ש[1]. זכה להכרה בחכמת הקבלה מיורשו של הרב ששון, רבי מסעוד כהן אלחדאד, ראש ישיבת המקובלים בית אל באותה העת[2]. נחשב לאחד מהראשונים שהביאו את חכמת הקבלה לאי.
נתמנה לרב ודיין בעיר גאבס שבתוניסיה, בה חיבר את ספריו, אשר עסקו ברובם בתורת הנסתר. היה גם בקיא בדקדוק[3] ובשירה.
הרב עידאן התפרסם כחסיד וקדוש. נהג לטבול במקוה שבבית הכנסת אלגריבה. מסופר שבזמן הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת שהה בברכה כשעה תמימה.
הרב עידאן נפטר בד' באלול ה'תרנ"ד (1894).
צאצאיו
בניו של הרב משה עידאן שימשו בתפקידים בולטים בקהילה היהודית בתוניסיה ובפרט באי ג'רבה.
- הרב נסים עידאן, נולד בשנת ה'תרל"ד בג'רבה ופעל ברחבי תוניסיה. שימש כרב ודיין, שוחט, מוהל, דרשן ומלמד תינוקות, בעיר בנגרדאן (שהוקמה בעיר חדשה) ובקירואן, כשכל העול הרוחני עליו (פעל גם בתסתור). בסוף ימיו חזר לג'רבה, ושם נפטר בט"ו בשבט ה'תש"ח (26 בינואר 1948). מכתביו הדפיס אחיינו הרב שמואל שאול עידאן את הספר "זית רענן" - דרושים, ושו"ת בענייני טרפות, ישראל ה'תשל"ז[4].
- הרב דוד עידאן, מייסד בית הדפוס הראשון בג'רבה, ונשיא הקהילה היהודית שם, דרשן ומורה דרך. מחבר ספר "משכיל לדוד" (תרל"ז בערך - תשט"ו). עם מות האב, הוא פרנס את המשפחה. האריך ימים יותר מכל אחיו.
- הרב מכלוף עידאן, רבו של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה (תר"מ בערך - תש"ז).
- הרב ציון עידאן, נפטר בחיי אביו.
- בתו נישאה לרב זכריה יונה (מוצאו מתימן, והגיע מירושלים לג'רבה), היה מוהל וסופר סת"ם שכתב 98 ספרי תורה. נפטר בד' באדר ה'תש"ב (21 בפברואר 1942, צאצאיו מבנו מאיר, הם בני משפחת יונה בירושלים).
- בתו נישאה לרב דוד חדאד חזקיה מחבר הספר "קרן לדוד ולזרעו", נפטר בשנת תש"ג. (וחתנם הוא הרב חיים חורי).
בין צאצאיו של הרב משה עידאן:
- נינו הרב חזקיה חדאד[5].
- נכדו, בן בנו הרב דוד, הרב שמואל עידאן, מנהל ומייסד ישיבת כיסא רחמים בישראל, שפעל ליישוב יהודי ג'רבה ותוניסיה בישראל.
- ד"ר אשר עידן, עתידן ומומחה לרשתות חברתיות.
- עו"ד תמיר עידן, המכהן כראש מועצת שדות נגב.
- נינו הרב דוד עידאן (בנו של רבי שמואל) ראש כולל ואב בית הדין כסא רחמים.
ספריו
- שעשוע מצווה - חרוזים במתכונת האזהרות על תרי"ג מצוות לפי שיטת הרמב"ם, ירושלים התר"ם.
- חג הפסח - על הגדה של פסח, ירושלים ה'תרס"ג. יצא לאור בארץ פעמיים במהדורת צילום, ע"י נכדו רבי שמואל. ובשנת תשס"ט יצא לאור במהדורא חדשה, הכוללת תרגום הקטעים שבערבית לעברית, וכן מאות הערות ומראי מקומות, ע"י מכון קרן לדוד ולזרעו, ובעריכת בן נינו הרב אלעד עידאן.
- תפילה למשה (כולל זכות משה) - על תהילים, מכתביו ומכתבי רבנים נוספים, יצא לאור על ידי בנו הרב דוד בירושלים, ה'תרע"א.
- תורת משה - חידושים על התנ"ך על דרך הסוד, יצא לאור על ידי בנו הרב דוד בבית הדפוס שהקים בג'רבה, ה'תרע"ט.
- תפארת משה - הערות ופירושים על ספרי הקבלה, יצא לאור על ידי בנו הרב דוד בבית הדפוס שהקים בג'רבה, ה'תש"ד.
- ידי משה - על משלי.
- מגן אבות - על י"ח פרשיות, על פי הקבלה.
לקריאה נוספת
- הרב אפרים חדאד, "מעיל שמואל", מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, התשס"ה.
- שמעון ואנונו, אנציקלופדיה ארזי הלבנון - ליהודי וחכמי ספרד והמזרח, כרך ג', עמ' 467.
- הרב בועז חדאד, "חכמי ישראל בג'רבא ובתוניס", הוצאת "בית האוצר העברי", ירושלים התשמ"א, עמ' 74.
- רבי משה עידאן, "הגדה של פסח" (עם פירוש חג הפסח), מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, התשס"ט, עמ' 19.
- הרב שמואל עידן (הנכד), "מאה ועשרים שנה לפטירת רבי משה עידאן", קובץ ויען שמואל חלק י"ז - ה'תשע"ד, מכון "קרן לדוד ולזרעו" ומכון הרב מצליח, עמ' ל"ה.
- הרב שמואל עידן (הנכד הנ"ל), https://www.jdn.co.il/beit_hamidrash/1376215/
חיצוניים
- חכם משה עידאן, באתר החכם היומי
- הרבנים לבית עידאן זצ"ל, באתר תוניסיה-מורשת
הערות שוליים
- ^ שמעון ואנונו, "ארזי הלבנון - אנציקלופדיה ליהודי וחכמי ספרד והמזרח", כרך ג', עמ' 467
- ^ הרב אלחדד, הכתירו כיחיד בדורו בקבלה, שמעטים כמוהו בארץ ישראל, והוא ראש מקובלי גרבה. ראו גם - הרב אפרים חדאד, ספר "מעיל שמואל", מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, ה'תשס"ה, עמוד 62
- ^ ירחון אור תורה, תשרי ה'תש"ע, שנה ארבעים ושתיים, חוברת א' (תקו), עמ' 92
- ^ יום פטירתו של רבי נסים עידאן זצ"ל, באתר תוניסיה מורשת
- ^ 375 חכם חזקיה חדאד באתר החכם היומי
משה עידאן23109046