רבי משה טננבוים
 | |
| לידה | 1886 |
|---|---|
| פטירה | 1944 (בגיל 58 בערך) |
| תחומי עיסוק | רבה של מילדוי-ספשי |
| רבותיו | אביו; רבי שמואל רוזנברג; רבי משה גרינוולד |
| אב | רבי מנחם מנדל |
רבי משה טננבוים (בכתיב יידי: טענענבוים; (ה'תרמ"ו - ה'תש"ד (1886–1944)) היה רבה של מילדוי-ספשי (כיום: Moldava nad Bodvou (אנ'))), שבסלובקיה, במשך שלושים שנה. מראשי "ועד הרבנים הארצי" בצ'כוסלובקיה, בעל הספר "מסעות משה".
ביוגרפיה
נולד בשנת תרמ"ו בפילעק שהונגריה בה כיהן אז אביו רבי מנחם מנדל טננבוים כאב"ד העיר. לאחר מכן כיהן אביו כרבה של טארנא (אנ') שבסלובקיה, והיה נשיא הכבוד של "ועד הרבנים הארצי" בצ'כוסלובקיה. סבו של רבי משה, אבי אביו, היה רבי יעקב טננבוים, מחבר הספר "נהרי אפרסמון". סבו השני, אבי אמו, רבי שרגא צבי טננבוים, אב"ד סנדרה ומעזא-טשאטה, מחבר הספר "נטע שורק", בני רבי זאב וולף טננבוים אב"ד ורפלט מחבר הספר רחובות הנהר.
למד אצל אביו, וכן בישיבת אונסדורף אצל הרב שמואל רוזנברג, בעל "באר שמואל", ובישיבת חוסט אצל הרב משה גרינוולד, בעל "ערוגת הבושם", ונסמך להוראה על ידי הרבנים מ'פאקש, פאררא, טשאטה, ורפלט.
בשנת ה'תרס"ד (1904) נשא את רויזא בת דודו הרב מאיר טננבוים, אב"ד פילעק, טורנא ופוטנוק[1]. לאחר נישואיו התגורר ליד חותנו תשע שנים ועמד לצידו בניהול הישיבה.
בשנת ה'תרע"ד (1914), בגיל עשרים ושמונה, התמנה כאב"ד מילדוי-ספשי שבסלובקיה, וכיהן בתפקידו שלושים שנה. הקים ישיבה בעיר ועמד בראשה, וכן בנה בה בית כנסת ומקוה טהרה.
בשנת ה'תרפ"ד (1924) ביקר בארץ ישראל. בעקבות ביקורו כתב את ספרו מסעות משה שהודפס בשנת ה'תרפ"ה, שבו תיאר בפירוט את מעלת הארץ ויושביה.
הוא החל בכתיבת הספר בעודו בארץ ישראל וכעבור שנה סיים את כתיבתו. הספר קיבל את הסכמתם של הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב שאול בראך אב"ד קאשוי, אביו הרב מנחם מנדל טננבוים אב"ד טארנא, חותנו הרב מאיר טננבוים אב"ד פוטנוק, רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא.
היה מראשי "ועד הרבנים הארצי" בצ'כוסלובקיה, שאביו היה נשיאו. ועד הרבנים הארצי איגד סביבו את הרבנים השמרניים בצ'כוסלובקיה שהובילו קו תקיף נגד הציונות. היה נואם בולט באסיפות שונות, ובנאומיו ודרשותיו ביטא את התנגדותו לציונות. בשנת ה'תרפ"ו (1926) התקיימו בחירות לפרלמנט בצ'כוסלובקיה והתנועה הציונית הריצה רשימה לפרלמנט. בעקבות זאת החליט ועד הרבנים הארצי לבחור ארבעה רבנים שיסעו לערים השונות וינאמו נגד תמיכה ברשימה הציונית. בראש הרבנים עמד הרב טננבוים.
דרש בכמה מקומות ואצל דרשתו בעיר אורשיווה השתתף האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, ובדרשתו בעיר מונקץ' השתתף רבי חיים אלעזר שפירא המנחת אלעזר.
התכתב בענייני תורה והלכה עם רבנים, ביניהם הרב שמואל ענגיל, אב"ד רדומישלא. היה בידידות עם כמה רבנים ואדמורים ובמיוחד עם אדמור חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקץ' ונסע אליו על ימים טובים ושבתים.
בשנת ה'תרע"א הוציא את ספר נהרי אפרסמון מהדו"ת מזקינו רבי יעקב טננבוים אב"ד פוטנוק. בשנת ה'תרפ"ט (1929) הוציא את ספר הדרשות "אמרי מאיר" של חותנו רבי מאיר טננבוים אב"ד פוטנוק.
היה מוכן בכתב יד ממנו חיבור שלם של ב' חלקים בשם "מגילת יוחסין", וגם חיבור בשם "מפתח לשמות השרשים ולהנרדפים", ו"מפתח לשו"ת", אבל נאבדו בימי השואה.
בה'תרצ"א בנה מחדש את בית הכנסת בעיר, וכן מקוה טהרה, אחר שבית הכנסת הישן נשרף באש.
הרב טננבוים נספה בשואה עם בני משפחתו וקהילתו בג' בסיוון ה'תש"ד.
משפחתו
- הענדל, אשת אליעזר זאב ווייס ממילדוי נספתה בשואה עם בעלה וששת ילדיהם ביום ג' סיון תש"ד.
- החתן יעקב, נספה בשואה כבן כ"ב שנה.
- הבחור שרגא צבי, נספה בשואה כבן כ"א שנה.
- הרב שלום דוב טענענבוים, למד בישיבת הרב יהושע בוקסבוים אב"ד גלנטה, ועוד בבחרותו בשנת ה'תרצ"ז נתקבל כרב הצעיר בעיר מילדוי.
עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ט (1939) ולמד בישיבת הרב יוסף צבי דושינסקי. ונשא שם אשתו, התגורר בבתי אונגרין בירושלים, שם הייתה לו ישיבה וכולל אברכים בשם "ישיבת נטע שורק נהרי אפרסמון" בהמלצת גדולי רבני ירושלים.
כעבור מספר שנים היגר למונטריאול שבקנדה והיה שם מחשובי רבני העיר. משם היגר לוילימסברג וייסד בה בית מדרש בשם "נטע שורק נהרי אפרסמון מילדוי". לעת זקנתו היגר למונרו ועמד שם בראש בית מדרש עטרת זקנים.
נפטר בא' באלול ה'תשנ"א ונטמן בבית עלמין במונרו אצל חלקת הרבנים.
- חתנו הרב נתנאל ליברמן הרב מ'בעסערמין .
- חתנו הרב אריה ישראל דכנר הרב מ'בערהאמעט.
- חתנו הרב יוסף דוד הירש הרב מ'באד-אישל.
- חתנו הרב מאיר יצחק שמילוביץ', הרב דקהל רחובות הנהר.
- חתנו הרב אלעזר אלימלך גלנץ מנהל המוסדות פאפא.
- בנו הרב משה טננבוים הרב מ'מילדוי.
- בנו הרב מאיר יודא טננבוים הרב מטשאטה.
- בנו הרב יעקב מנחם טננבוים הרב מ'טורנא.
- בנו הרב שרגא צבי טננבוים.
- בנו הרב נפתלי זאב טננבוים הרב מ'ורפלט.
ספרו
- מסעות משה, טורנא, 1925
לקריאה נוספת
- תולדות חייו, הקדמה לספר "מסעות משה", בנו הרב שלום דב טננבוים
קישורים חיצוניים
- ארצינו, ארץ הקדושה – ארץ ישראל, הרב משה טננבוים, באתר "תורתך לא שכחתי"
- מאמר פרי עטו בירחון המאסף שנה יח, תרע"ג
- רבני משפחת טננבוים, אתר myheritage
- תולדות משפחת הרבנים ארזי הלבנון - טננבוים באתר אידישע וועלט פארומס (ביידיש)
הערות שוליים
- ^ ראו: הרב מו"ה מאיר טעננבוים, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת מ, עמוד טז, אות ריט.
38192121משה טננבוים