רבי משה טולידנו (הראשון)
| לידה |
ת"ד מקנס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
תפ"ג (בגיל 79 בערך) מקנס, מרוקו |
| מקום פעילות | מקנס, מרוקו |
| תחומי עיסוק | אב בית דין |
| בני דורו | רבי וידאל הצרפתי, אחיו רבי חביב טולידנו, רבי יהודה אבן עטר, רבי חסדאי אלמושנינו, רבי שמואל הצרפתי |
| אב | רבי חיים טולידנו (השני) |
רבי משה טולידנו (ת"ד - תפ"ג) היה אב בית הדין במקנס.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו בשנת ת"ד לרבי חיים טולידנו שכיהן כדיין ומורה הוראה בעיר.
בשנת ת"מ, בהיותו בגיל 36, נפטר אביו, והוא התמנה למלא את מקומו ולכהן כאב בית הדין במקנס, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו. יחד עמו התמנה אחיו רבי חביב טולידנו לכהן כדיין לצידו.
רבי חביב נהג כבוד רב באחיו רבי משה, וכפי שמספר רבי יעקב אבן צור באחד ממכתביו לרבי יעקב טולידנו: ”זכורני שהחכמים הראשונים הרב מוהר"ר משה טולידאנו זלה"ה שהיה דיין מ"ב שנה, והרב מוהר"ר חביב אחיו ז"ל שהיה ג"כ דיין עמו תחילה כמו עשרים שנה, ולא היה חותם, אלא היה מסדר הפסק ואחיו היה חותם, והיה עושה כן לכבוד אחיו הגדול עד שנת התס"א בשנת הככרו"ת[1] שהלכנו לשם, וכתב מהר"ח ז"ל פס"ד אחד כדרכו ונתן למורי הרה"ג מוהר"ר וידאל זלה"ה וחתם, ונתן לאחיו וחתם, ונתן למורי הרב מוהריב"ע ז"ל וחתם, ונטל את הפסק לתתו לבעליו, ועמד מורי מהר"ר וידאל ז"ל הנזכר, ואמר למהר"ח חתום גם אתה, ולא אבה מהר"ח מפני כבוד אחיו ז"ל והכריחו מורי הרב הנז' וחתם, ומשם ואילך נהגו לחתום שניהם עד תחילת שנת תע"ו שנתבש"ם מהר"ח ז"ל”[2].
היה מפורסם בגאונותו בתורה ובקיאותו בש"ס ופוסקים, וכן בקנאותו לאמת ובפיקחותו להוציא את דיני התורה לאמיתם, והיה נחשב בדורו לסמכות משפטית עליונה, ורבים פנו אליו בשאלות מכל רחבי מרוקו ושלחו אליו פסקיהם להסכים עליהם[3]
חיבר ספר דרושים[4], אשר חלקם נשתמרו עד היום{{הערה|שני דרושים שלו נמצאים בתוך ספר דרושים לרבי יוסף טולידנו במכון בן צבי מס' 1745, אחד הוא הספד על רבי אברהם מאימראן הנגיד, והשני על מצות התשובה. כמו כן, כתב פסקי דין רבים, שחלקם הובאו בספרי חכמי דורו והדורות שלאחריו[5].
נפטר בשנת תפ"ג, בגיל 79. לא הותיר אחריו בנים, אלא רק בנות[4].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בשנה זו הטיל מולאי אסמאעיל מלך מרוקו מס על היהודים מאה ככרות, ולכן נקראת "שנת הככרות".
- ↑ רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן, ערך מו"ה חביב טולידאנו הראשון, באתר היברובוקס.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 20.
- ^ 4.0 4.1 הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 23.
- ↑ שו"ת משפט וצדקה ביעקב, חלק א' סימן קפ"ב; רבי שאול ישועה אביטבול, שו"ת אבני שיש, סימן מ"ד, סימן ס"ח, וסימן ע"ט; רבי רפאל בירדוגו, שו"ת משפטים ישרים, חלק ב' סימן רס"ח