רבי חביב טולידנו (הראשון)
| לידה |
תי"ח מקנס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
ו' בחשון תע"ו (בגיל 57 בערך) מקנס, מרוקו |
| מקום פעילות | מקנס, מרוקו |
| תחומי עיסוק | דיין, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי ראובן אבן צור, אביו רבי חיים טולידנו (השני) |
| תלמידיו | רבי משה בירדוגו, רבי ברוך טולידנו (הראשון), רבי חיים טולידנו (מהרח"ט) |
| בני דורו | רבי וידאל הצרפתי, אחיו רבי משה טולידנו, רבי יהודה אבן עטר, רבי חסדאי אלמושנינו, רבי שמואל הצרפתי |
| אב | רבי חיים טולידנו (השני) |
| חותן | רבי שמעיה מאימראן |
רבי חביב טולידנו (תי"ח - ו' בחשון תע"ו) היה דיין וראש ישיבה במקנס שבמרוקו.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו בשנת תי"ח לרבי חיים טולידנו שכיהן כדיין ומורה הוראה בעיר.
בצעירותו למד אצל רבי ראובן אבן צור[1], ותחילת לימודו בגפ"ת היה אצלו, וכן שימש את אביו בהוראה בעודו רך בשנים[2].
נשא את בתו של רבי שמעיה מאימראן, מחכמי מקנס. עוד בחיי אביו בהיותו צעיר לימים החל להורות, וכתב פסקים מסועפים בתקיפות גדולה[3].
בשנת ת"מ, בהיותו בגיל 22, נפטר אביו, והוא התמנה למלא את מקומו ולכהן כדיין בבית הדין במקנס, יחד עם אחיו הגדול רבי משה טולידנו שהתמנה לאב בית הדין.
רבי חביב נהג כבוד רב באחיו רבי משה, וכפי שמספר רבי יעקב אבן צור באחד ממכתביו לרבי יעקב טולידנו: ”זכורני שהחכמים הראשונים הרב מוהר"ר משה טולידאנו זלה"ה שהיה דיין מ"ב שנה, והרב מוהר"ר חביב אחיו ז"ל שהיה ג"כ דיין עמו תחילה כמו עשרים שנה, ולא היה חותם, אלא היה מסדר הפסק ואחיו היה חותם, והיה עושה כן לכבוד אחיו הגדול עד שנת התס"א בשנת הככרו"ת[4] שהלכנו לשם, וכתב מהר"ח ז"ל פס"ד אחד כדרכו ונתן למורי הרה"ג מוהר"ר וידאל זלה"ה וחתם, ונתן לאחיו וחתם, ונתן למורי הרב מוהריב"ע ז"ל וחתם, ונטל את הפסק לתתו לבעליו, ועמד מורי מהר"ר וידאל ז"ל הנזכר, ואמר למהר"ח חתום גם אתה, ולא אבה מהר"ח מפני כבוד אחיו ז"ל והכריחו מורי הרב הנז' וחתם, ומשם ואילך נהגו לחתום שניהם עד תחילת שנת תע"ו שנתבש"ם מהר"ח ז"ל”[5].
הקים ישיבה במקנס והעמיד בה תלמידים רבים, ביניהם אחייניו רבי משה בירדוגו (בן גיסו רבי אברהם בירדוגו), רבי ברוך טולידנו, ורבי חיים טולידנו (מהרח"ט) (בני גיסו רבי משה טולידנו). כמו כן, רבי יעקב אבן צור היה ממקורביו, והתייעץ עמו בענייניו האישיים[6].
היה מפורסם בגאונותו בתורה ובקיאותו בש"ס ופוסקים, וכן בקנאותו לאמת ובפיקחותו להוציא את דיני התורה לאמיתם, והיה נחשב בדורו לסמכות משפטית עליונה, ורבים פנו אליו בשאלות מכל רחבי מרוקו ושלחו אליו פסקיהם להסכים עליהם[7][8].
מלבד זאת, פנו אליו מכל רחבי מרוקו בענינים ציבוריים כגון פדיון שבויים[9], עזרה ליישוב בארץ ישראל, שד"רים, ועניני מסים. גם היתה לו השפעה אצל קרובי-משפחתו רבי יוסף טולידנו (בנו של רבי דניאל טולידנו) ורבי חיים ורבי אברהם טולידנו (בני רבי ברוך טולידנו, אחיו של רבי דניאל) שהיו יועציו של מולאי אסמאעיל מלך מרוקו. כמו כן, היה תומך בעניים רבים, וביתו היה פתוח לרווחה לכל עובר ושב[10].
חיבר חידושי סוגיות על הש"ס[11]. כמו כן, כתב פסקי דין רבים, שחלקם הובאו בספרי חכמי דורו והדורות שלאחריו[12].
בשנת תס"א נפטרה אשתו[13]. בשנת תס"ב, חלה חולי אנוש ושכב על ערש דווי, ובחסדי ה' נרפא מחליו[14].
נפטר בו' בחשוון תע"ו, בגיל 58. נספד על ידי אחיינו ותלמידו רבי משה בירדוגו, אשר הפליג בשבחו[15]. לא הותיר אחריו בנים אלא רק בנות[11].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בנו רבי יעקב אבן צור, לשון לימודים, דף 256.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 21.
- ↑ ראו בספר משפט וצדקה ביעקב סימן ק"ס ובמבוא לספר אהל יעקב חלק א' עמ' 20, שם מובא מכתב שכתב לידידו הדיין רבי משה בן חמו, ובו הוא מצדיק את פסק הדין של בית הדין במקנס שפסקו לטובת יתומים כנגד רבי יצחק הצרפתי ורבי שמואל אזאווי, ובראש התשובה כותב שהוא טרוד מכיון שאביו רבי חיים מוטל על ערש דוי, מה שאומר שכבר בחיי אביו כתב פסקים ותשובות.
- ↑ בשנה זו הטיל מולאי אסמאעיל מלך מרוקו מס על היהודים מאה ככרות, ולכן נקראת "שנת הככרות".
- ↑ רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן, ערך מו"ה חביב טולידאנו הראשון, באתר היברובוקס.
- ↑ און במבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 22, שם מובאת התכתבות בין רבי חביב לרבי יעקב, ובה רבי חביב כותב לו שעדיף לו להיות מלמד תשב"ר מאשר להיות סופר סת"ם.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 20.
- ↑ ראו למשל בספרו של רבי משה ישראל, שו"ת משאת משה, חלק א', שם חתום רבי חביב בהסכמה על פסק דין של רבי משה.
- ↑ רבי יעקב אבן צור, לשון לימודים, מכתב צ"ג.
- ↑ תלמידו רבי משה בירדוגו, כנף רננים, כתב יד מכון בן צבי מס' 736.
- ^ 11.0 11.1 הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 23.
- ↑ משפט וצדקה ביעקב, חלק א' סימן ק"ס וסימן קפ"ב; רבי שאול ישועה אביטבול, שו"ת אבני שיש, סימן ד', סימן מ"ד, סימן ס"ח, וסימן ע"ט; רבי רפאל בירדוגו, שו"ת משפטים ישרים, חלק ב' סימן רס"ח; רבי יעקב בירדוגו, שו"ת שופריה דיעקב, חלק א' סימן ו'; רבי שאול אבן דנאן, שו"ת הגם שאול, חלק א' סימן י"ח.
- ↑ עת לכל חפץ, דף פ"ה עמוד ב'.
- ↑ רבי יעקב אבן צור, לשון לימודים, עמ' 336, מכתב פ'.
- ↑ ההספד המלא נמצא בספרו כנף רננים, כתב יד מכון בן צבי מס' 736.