רבי מאיר ברנד
 | |
| לידה | כ"ט בטבת ה'תש"ד |
|---|---|
| פטירה | י"א באדר תשפ"ה (בגיל 81) |
| למד ב | ישיבת סלבודקה |
| מקום מגורים |
 ירושלים |
| השתייכות | חסידות ביאלא |
| תחומי עיסוק |
דיין ראש כולל |
| רבותיו |
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם רבי יחיאל יהושע רבינוביץ רבי בן ציון רבינוביץ הרב יצחק יוסף דב רבינוביץ |
| אב | רבי אליעזר דוד |
| אם | ליבא זעליגא (לבית צוובנר) |
הרב מאיר צבי בראנד (כ"ט בטבת ה'תש"ד - י"א באדר תשפ"ה) היה רב ודיין חסידי ירושלמי, מרבני חסידות ביאלא, חבר בד"ץ מחזיקי הדת, מראשי כולל שומרי החומות ומפעל הש"ס העולמי.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי אליעזר דוד ולליבא זליגא בת יונה זאב צוובנר, אביו רבי אליעזר דוד היה ר"מ בישיבת שומרי החומות, מראשי אוצר הפוסקים ומפעל הש"ס[1]. למד בישיבת סלבודקה[2]. שימש כמלמד בחיידר[3]. לאחר מספר שנים החל ללמוד בכולל ש"ס[4] והתקרב לנשיא הכולל רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז.
בשנת תש"ל מונה על ידי רבו רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא, שאליו היה מקורב[5], לשמש כבעל תוקע בבית מדרשו[6]. לאחר פטירת רבי יחיאל יהושע מביאלא היה לחסידו של בנו רבי בן ציון ושימש כאחד מרבני החסידות.[7] רבי בן ציון הפקיד בידו את צוואתו, ורבי מאיר הקריאה בהלוויתו. לאחר פטירת רבי בן ציון, היה לחסיד בנו רבי יצחק יוסף דב, ואף מסר בידו את הקוויטל הראשון[8].
כיהן כראש כולל חושן משפט של כולל שומרי החומות[9]. שימש כבוחן[10] במפעל הש"ס העולמי. בחודש אדר ה'תשע"ד הוכתר הרב בראנד לכהן כחבר בית הדין של מחזיקי הדת[11][12].
משפחתו
אשתו הייתה אסתר מושקא בת נתן רוטמן מירושלים, נפטרה י"ט בחשוון ה'תשס"ח[13]. לאחר פטירתה נשא את אלמנת יעקב קאהן מחסידי בעלז באנטוורפן[14].
- אחיו רבי חיים אשר זעליג, מראשי ישיבת איתרי ולוצרן.
- גיסו רבי נתן יהודה לייב מינצברג.
- גיסו רבי שלמה פישר.
- גיסו רבי שלום חיים פרוש.
הערות שוליים
- ↑ מאיר וונדר, עיניך רואות, ה'תשס"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ אברהם חיים שולזינגר, "רבי משה מרדכי" - כרך ראשון, ה'תשע"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ הרב נתן דוד וויינבערג, אור עולם, תשפ"א, עמ' קג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ קלוגר, בנימין, מראות מה - 400, תשע"ד, עמ' 67, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ הרב נתן דוד וויינבערג, קונטרס אור עולם, תשע"ז, עמ' קמג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ המוסף התורני של עתון המבשר, המבשר תורני - 0146 (ראש השנה), תשע"ב, עמ' כ, "רחמנא אמר תקעו", באתר אוצר החכמה.
- ↑ סופר המבשר, "כ"ק מרן אדמו"ר מביאלא - איננו", המבשר, ירושלים, יום ראשון פרשת קדושים תשפ"ד, עמ' 1.
- ↑ כתב המבשר, הגאון החסיד רבי מאיר צבי ברנד זצ"ל, המבשר, יום שלישי, י"א באדר תשפ"ה, עמ' ו
- ↑ שלמה קליין, שערי שלמה, ה'תשנ"ו, עמ' ז, באתר אוצר החכמה.
- ↑ קלוגר, בנימין, מא' עד ת"ק - ארבעים שנה למפעל הש"ס, תשפ"ג, עמ' 75, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ יעקב אבוביץ, בעלזא | מעמד הכתרת הגה"צ ר' מאיר צבי בראנד לחבר בד"ץ מחזיקי הדת, באתר JDN, 28 בפברואר 2014.
- ↑ דייויס, רפאל דוד, ורפא ירפא, תשפ"א, עמ' עט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ כרטיס קבר:אסתר מושקא ברנד
- ↑ אבל בירושלים: הדיין וראש הכולל הגאון החסיד רבי מאיר צבי ברנד זצ"ל, באתר כל רגע