רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים
לידה ה'ת"ר
פטירה ט"ו בחשון ה'תרפ"ד (בגיל 83 בערך)
תחומי עיסוק אב"ד, רב עיר ואדמו"ר
תפקידים נוספים ראש ישיבה
חיבוריו היטב איטיב, תהלה למשה
אב רבי שמואל טייטלבוים
צאצאים רבי משה דוד טייטלבוים
רבי אהרן טייטלבוים
חותן הייטב לב
חתנים רבי לייבוש מרדכי הלברשטאם
רבה של ברבשט
ה'תרכ"בט' בחשון ה'תרמ"ט
חתנו רבי רפאל גרוס ←
רב ואדמו"ר בגורליץ
ט' בחשון ה'תרמ"טה'תרנ"ד
בנו רבי שלמה הלברשטאם (כרב בבית מדרשו וראב"ד בעיר) ←
רבה של וואלאווע
ה'תרנ"דט"ו באלול ה'תרפ"ד
חתימה

רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים מוואלאווע (ה'ת"ר - ט"ו באלול ה'תרפ"ד) היה אדמו"ר ורב חסידי, כיהן כרבם של ברבשט, גורליץ ווואלאווע. מחבר ספרי 'היטב איטיב' ו'תהלה למשה'.

ביוגרפיה

נולד לרבי שמואל מגורליץ ולחיה בת מנחם מנדל הורביץ מהעיר סקאהל. בה'תר"ג בהיותו בגיל 3 התייתם מאמו, אביו נישא בשנית לאחות אשתו המנוחה, רייצא רעכל[1] והוא עבר להתגורר בבית סבו רבי אלעזר ניסן טייטלבוים מדרוהביטש.

בשנת תרי"ד, בהיותו בן 14 נשא את הענדל בת דודו[2] רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (הייטב לב), שכיהן אז כרב בגורליץ. לאחר נישואיו התגורר בגורליץ, סמוך לחותנו, כפי שסוכם בתנאים שבני הזוג יתגוררו אצלו ויתמכו על ידו למשך ארבע שנים. חותנו מסר לו את כתבי סבו הישמח משה להגהה לצורך הדפסתם לספר שו"ת השיב משה, כמו כן סידר את הכתבים שהיו מונחים בארגזים שונים מירושת הישמח משה שהיו ברשות חותנו[3].

בה'תרט"ז כשחותנו מונה לרב בדרוהוביץ', מונה לממלא מקומו רבי שמואל טייטלבוים, אביו של רבי ישראל יעקב. אז נשאר רבי ישראל יעקב להתגורר בגורליץ, סמוך לאביו. בשנת תרי"ח כשחותנו עבר לסיגט עבר לשם גם רבי ישראל יעקב.

רבנות

בה'תרכ"ב, בהיותו בן 22, מינהו חותנו הייטב לב לרבה של ברבשט שהייתה בגלילות סיגט ותחת מרותו של הייטב לב[4]. הוא הקים שם ישיבה קטנה לבחורים, שבהמשך, בסיום שנות הלימודים עברו לישיבתו של חותנו הייטב לב.   

עם פטירת אביו בט' בחשון ה'תרמ"ט, התמנה לרב ואדמו"ר בגורליץ.

לאחר כמה שנים כשגיסו[5] רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ טען לקדימה ברבנות גורליץ, עוד מאז פטירת חותנו של הרב טייטלבוים - הייטב לב, שאז, על פי פקודת אביו הדברי חיים ויתר על המשרה לרבי שמואל טייטלבוים, שהיה מבוגר ממנו. הוא נימק שהוא ויתר על הרבנות רק לאב (רבי שמואל) ולא לבן (רבי ישראל יעקב), השאלה נידונה אצל גדולי רבני אותו דור, כשרבים מצדדים לטובת רבי ברוך ואחרים לטובת הרב טייטלבוים. לאחר שלא הוכרע מינו שלושה בוררים; רבי שמואל אנגל, רבי יוסף ריינמן - אב"ד איסטריק ורבי משה גרינוולד. רבי משה גרינוולד פסק לטובת רבי ישראל יעקב, רבי שמואל אנגל לא רצה לפסוק משום כבודו של הדברי חיים - אבי רבי ברוך וקבע שעל בני העיר להחליט את מי לקבל עליהם כרב, לאחר שבני העיר לא הגיעו למסקנא ברורה הוחלט ששניהם יכהנו ברבנות בעיר. לשניהם היו קהילות נפרדות שכללו בתי מדרש, חברא קדישא ושוחטים נפרדים. בית מדרשו של רבי ישראל יעקב נקרא "בני אמונה וגומלי חסדים" (או 'בערבעשטער בית מדרש').  

בה'תרנ"ד הוצע לו הרבנות בוואלאווע, עיר גדולה יותר בכמות ובאיכות מאשר העיר גורליץ, ולאחר מספר חודשים הוא קיבל את ההצעה ומונה לרב ואב"ד העיר. הוא כיהן גם כאדמו"ר בעיר, בעיקר לחסידי סיגט, והקים ישיבה לבחורים[6], שמשכה בחורים רבים מהערים והכפרים הסמוכים שבאזור מרמרוש. בין בוגרי הישיבה נמנה רבי יעקב לבוביץ' אב"ד קאפיש[7]. בשנות כהונתו בוואלאווע נסעו אליו ציבור חסידים ותלמידים לשבתות ומועדים.

נפטר בט"ו באלול ה'תרפ"ד ונקבר בוואלאווע. בהלווייתו הספידו מחותנו רבי משה מברדיוב ורבי יואל מסאטמר.

הנהגותיו

תפילותיו היו בהתלהבות. דרשותיו ושיחותיו סחפו שומעים רבים. רבים פנו אליו להתברך. לעיתים חילק לבאים אליו לברכה קמיעות מאלו שנותרו מסבו הישמח משה. חמיו הייטב לב מינהו עוד בשנות רבנותו בברבשט לערוך טיש בשבת. את ישיבותיו בברבשט ובוואלאווע הנהיג כמו שיטת הלימוד הנהוגה בישיבות ההונגריות. הוא מסר שיעורים בעיון ובכל יום לימד שלושה סימנים באורח חיים עם רמ"א.

יחד עם רבי יואל מסאטמר והאמרי חיים מויז'ניץ חתם על הקול קורא שכתב רבי יוסף צבי דושינסקי נגד הציונות וכתבו: "איסור גמור הוא ליתן איזה חיזוק שבעולם באיזה אופן שיהיה לכת הציונים ר"ל", כשהוא הראשון בין החותמים[8].

ספריו

כאביו וסבו רבי אלעזר ניסן לא הרבה בכתיבת חידושי תורה. מעט ממה שנשאר מכתביו הודפס בספר היטב איטיב, שני חלקים; חלקו הראשון מכיל דרוש ואגדה על התורה ומועדים וחלקו השני מכיל שאלות ותשובות וסוגיות הש"ס. הספר יצא לאור על ידי בנו רבי משה דוד טייטלבוים

בנוסף חיבר את הספר תהלה למשה, המכיל את תולדות חייו וסיפורים על סבו הישמח משה[9]. הספר נחשב למקור הראשוני והאמין ביותר לסיפורים על הישמח משה, בהיות המחבר כלי ראשון ממה ששמע בצעירותו מסבו רבי אלעזר ניסן בנו של הישמח משה, מאביו ומחותנו. הספר הודפס לראשונה בה'תרס"ו. בה'תש"פ הודפס עם הוספות ובירורים.

מצאצאיו

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • עזריאל וויינער, שנות דור ודור, "הגאון הקדוש רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים זי"ע", בתוך דער איד, עמ' 20-27, פרשת כי תצא תשפ"ד.

הערות שוליים

  1. ^ מוזכר בשו"ת אבני צדק לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, יורה דעה סימן קמ"ב.
  2. ^ אחי אביו
  3. ^ שאלות ותשובות השיב משה, זכרו תורת משה - שו"ת השיב משה, ניו יורק, תשע"ה, עמ' ק, חלק אורח חיים, מהדורה חדשה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  4. ^ אליעזר פנחס סופר, די שיינע פארגאנגענהייט פון מארמאראש, תשנ"ט, עמ' קלט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  5. ^ חתן חותנו ייטב לב.
  6. ^ אברהם פוקס, ישיבת וואלאווע, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן ב', ירושלים, תשמ"ז, פרק נ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  7. ^ שלחן רבותינו, ניו יורק: מכון שמן רוקח בעלזא, תשס"ו, עמ' פג, אורח חיים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  8. ^ גינת ורדים, תשע"ג, עמ' מט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  9. ^ תהלה למשה (בתוך ישמח משה), תשע"ג, מגילת איכה, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ ראו: הרב מו"ה נפתלי טייטלבוים, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת נ, עמוד כד, אות מג
  11. ^ בן רבי ברוך מגורליץ