רבי ברוך הלברשטאם
לידה |
1829 ה'תקפ"ט רודניק | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
פברואר 1906 (בגיל 77 בערך) א' באדר ה'תרס"ו | ||||
אב | רבי חיים הלברשטאם | ||||
|
רבי ברוך הלברשטאם (ה'תקפ"ט, 1829 - א' באדר ה'תרס"ו, פברואר 1906) היה האדמו"ר הראשון מגורליץ, בנו החמישי של רבי חיים מצאנז.
תולדותיו
נולד ברודניק לרבי חיים ולרחל פייגא בתו של רבי ברוך תאומים-פרנקל, ה"ברוך טעם". נקרא על שם סבו רבי ברוך תאומים. נישא לפעסיל בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב" מסיגט.
בשנת ה'תרט"ז מונה לרבה של גורליצה. לבקשת אנשי הקהילה מאביו שימנה רב בעל ניסיון, הוא מינה את דודו של רבי ברוך (אחי חותנו) רבי שמואל טייטלבוים, לכהן במקומו, ורבי ברוך קיבל את רבנות רודניק שם כיהן למעלה מ-30 שנים כרב עד שנת ה'תר"ן, שנה לאחר פטירת דודו, אז חזר לכהן בגורליץ.
רבי ברוך החל לכהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרל"ו, תחילה ברודניק ובהמשך בגורליץ. הנהגתו התאפיינה בחריפות והנהגה חיצונית שהתמיהה את הרבים כדי להסוות את מעשיו הטובים[1]. צדיקי דורו הפליגו בשבחו; רבי יהושע רוקח מבעלזא אמר שרבי ברוך הוא 'חכם העולם' ומהצדיקים שהעולם עומד עליהם[2], ורבי ישראל מוויז'ניץ היה קורא לו 'הגנב' למעליותא בכך שגונב דעת הבריות אך יש לו עניינים נסתרים וכוונתו לטובה[3]. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות גורליץ בנו הרביעי רבי אלישע. רבי אלישע סירב לנהוג באדמו"רות, אך חלק מחסידי צאנז פנו אליו.
דברי תורתו ותולדותיו יצאו בשנת ה'תשנ"ט בספר "דברי ברוך-ברוך שאמר", על ידי הרב ליפא זילברמן ובשנת תשע"ט בספר 'עטרת ברוך' על ידי נכדו הרב ברוך הלברשטאם[4], על שמו נקראה הישיבה קטנה "דברי ברוך" בקריית צאנז בנתניה.
ילדיו
- רבי משה (נפטר בחיי אביו), היה ראב"ד בברדיוב
- רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק
- רבי שלום מניסקה
- רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ
- רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד
- חנה (בערך תרי"ג - תרצ"ב), אשת רבי משה יהודה ליב שפירא מסטריז'וב
- יוכבד רבקה, אשת הרב אריה לייביש טייטלבוים, נינו של ה"אריה דבי עילאי, שכיהן ברבנות קרשוב ורודניק
- רייזיל (נפטרה תרצ"ו), אשת רבי משה אייכנשטיין (בנו של רבי סנדר ליפא האדמו"ר מזידיטשוב), ובשנית אשת רבי פנחס חודורוב נכדו של רבי חיים הגר מקוסוב ובשלישית אשת האדמו"ר מגור, רבי יהודה אריה לייב אלתר ה"שפת אמת".
הערות שוליים
- ^ קווים לדמותו באריכות ובהרחבה בסוף ספרו דברי ברוך בחלק התולדות הנקרא ברוך שאמר[דרושה הבהרה].
- ^ בספר הנ"ל במדור המדבר על קשריו עם צדיקי דורו ובספר אדמור"י בעלז חלק ב' עמוד פ' ובגיליון עלים לתרופה פרשת משפטים שנת תשס"ו במאמר לכבוד יום הסתלקותו.
- ^ =בספר קדוש ישראל חלק א' עמודים פא' פב' ובחלק ב' עמוד תקע"ב .
- ^ ליקוט מחידושיו על התורה והש"ס וכן סיפורי צדיקים שנשמעו מפיו ואגרות ומכתבים רבים ששלח
32618874ברוך הלברשטאם