רבי ישעיה שלום רוקח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מוונוביץ'
רבי ישעיה שלום רוקח
רבי ישעיה שלום רוקח מוונוביץ'
רבי ישעיה שלום רוקח מוונוביץ'
לידה 1864
תרכ"ד
נרצח 8 בינואר 1942 (בגיל 78 בערך)
י"ט בטבת - תש"ב
טורקה
מקום קבורה קבר אחים

רבי ישעיה שלום רוקח מוונוביץ (בכתיב יידי: וואנאוויטש)(פול'). תרכ"ד, 1864 - י"ט בטבת תש"ב, ינואר 1942) היה אדמו"ר חסידי משושלת בעלז.

ביוגרפיה

נולד בערך בשנת תרכ"ד לרבי אפרים זלמן מהורבישוב, בן רבי יהודה זונדל בנו של רבי שלום מבעלז. ולפרידא בת רבי חנינא הורוביץ מאולנוב בן רבי יעקב ממעליץ. נקרא על שם זקנו רבי שלום מבעלז ודוד-אמו רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ. אחרי לידתו נודע כי אמו לא תוכל ללדת יותר, ולכן התגרשו הוריו, והוא גדל אצל דודו רבי משה הורוביץ מרוזבדוב והיה לתלמידו המובהק.

בגיל שלש-עשרה, נשא את נחמה בתו של רבי דוד נתן דייטש רבה של קרעטשניף (רומ'). לאחר פטירת חותנו בשנת תרל"ט חזר לעיר אולנוב לגור ליד אמו.

בשנת תרנ"ח נתמנה לכהן כרב בכפר וונוביץ' שליד סמבור, שם ישב כעשר שנים. לאחר מכן, עבר לליטוביסק שם פתח בית מדרש ושימש באדמורו"ת והתפרסם בשם "הרבי מוונוביץ".

במלחמת העולם הראשונה הוגלה לסיביר יחד עם רבים מיהודי ליטוביסק, אך עקב מחלתו הושאר בחרקוב שם נפטרה אשתו בט"ז באייר תרע"ו. לאחר המלחמה חזר מערבה והתיישב בפרשוב. בשנת תרפ"ה נשא את שיינדל בת רבי אשר רובין מקורטשין מגזע רופשיץ, אז עבר לטורקה שם ישב עד סוף ימיו.

באקציה הראשונה שהתקיימה בטורקה בטבת תש"ב (ינואר 1942]]), גררו אותו הנאצים בברוטליות לעבר תחנת המשטרה המקומית. עדי ראיה סיפרו, כי גם בעת שהיכוהו באכזריות לא הגיב, אלא המשיך למלמל בפיו. הם אף התגרו בו ואמרו לו, "אם אתה איש אלוקי תעזור לעצמך"[1]. בימים 8 ו-9 בינואר, י"ט וכ' טבת, הובילו את הקרבנות אל מאחורי בית החרושת ללבנים שמחוץ לעיר, שם נורו לתוך שני בורות גדולים ונקברו יחדיו בקבר אחים[2].

כתביו

בהקדמת ספרו ילקוט ישר הוא מספר על ספרים נוספים שלו הנמצאים עדיין בכתב יד. ספר "דברי שלום" על התורה, ספר "חזון למועד" על המועדים, ספר "מבשר שלום" על האותיות הרבתיות שבתנ"ך, וספר "משמיע ישועה" על האותיות הזעירות שבתנ"ך. וספר "קונטרס קנאת סופרים" על אגדות שונות שבתלמוד בבלי. ספרים אלו אבדו בשואה.

עוד כתב בהקדמה שם, כי במשך ארבעים שנה ליקט ערך הגיה וסידר את תורותיו של סבו רבי שלום רוקח מבעלז. את הכתבים הללו הוא מסר לבנו רבי משה רוקח שנסע ללונדון, ובכך שרדו את המלחמה. למעט כרך על חומש דברים אותו לא מסר לבנו משום מה. מכתבי יד אלו נדפס לימים הספר מדבר קדש.

צאצאיו


קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ טורקה, ספר זכרון, חיפה תשכ"ו. עמ' 236 ועמ' 271.
  2. ^ טורקה, ספר זכרון, חיפה תשכ"ו. עמ' 236, 247, 268, 271, 276.