רבי יצחק הלוי (קראקא)
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב |
|---|---|
| פטירה |
י"א בסיוון ה'תקנ"ט קרקוב |
| מקום פעילות | לשניב, חלם וקרקוב |
נוסח מצבתו
|
|---|
|
אם מבחר ברוש אומלל |
רבי יצחק הלוי (נקרא גם ר' יצחק רייצעס; נפטר י"א בסיוון ה'תקנ"ט), מחכמי פולין, רבן של לשניב, חלם, וקרקוב.
תולדות חייו
נולד לרבי מרדכי הלוי מקמינקא וראש ישיבה בלבוב[1], שהיה בנו של רבי יהושע רייצעס[2]. נשא את לאה שרה בת רבי אריה לייב מאמסטרדם, והתגורר במשך תקופה בלבוב.
בתחילה מונה לכהן כרב בלשנוב, בתקופה זו ביקר פעמים אחדות אצל חמיו באמסטרדם, ושם כתב הסכמותיו לספרים: תכונת השמים[3], סאת סולת, מרפא לנפש ואורח לחיים[4].
בשנת תקכ"ט נבחר לכהן כרבה של חלם, משם עבר בשנת תקל"ו לכהן ברבנות קראקא, ותחתיו נבחר לרבנות חלם רבי שלמה חלמא.
נודע כמתנגד חריף לחסידות. עוד בשבתו בלשנוב חתם על חרם שהטילה קהילת יהודי ברודי על החסידים בשנת תקל"ב. בתפקידו כרב בקרקוב בכ"ח בתשרי תקמ"ו, החרים את החבורה החסידית שהחלה להתפתח בקהילה בראשותו של רבי קלונימוס קלמן אפשטיין מחבר "מאור ושמש"[5]. יש אומרים שבסוף ימיו חזר בו מהתנגדותו לחסידות, מכיוון שכתב הסכמה נלהבת לספר התניא[6].
רבי יצחק גם התערב לטובת רבי שאול ברלין שהיה בן גיסו רבי צבי הירש לוין אודות זיוף הספר בשמים ראש.
תואר על ידי החיד"א בשם הגדולים כ”הגאון האמיתי מופת הדור ראש גאוני דורו”.
לא נותרו ספרים או כתבים ממנו, אולם כמה מתשובותיו בהלכה הודפסו בספרים בני דורו, כמו למשל בספר "פרי תבואה"[7]
הסכמות רבות נתן בשנות כהונתו כרב. בחלם כתב הסכמות לספרים: שו"ת גבעת שאול[8], ברכת יעקב[9], ערכי הכינויים[10], אסיפת יהודה, תפארת ישראל זוטא. בקראקא הסכים להדפסת הספרים: שפה ברורה[11], שיח יצחק[12], קרבן ראשית[13], שו"ת הר הכרמל[14], זבד המליצה[15], בנין שלמה[16], ויקהל שלמה[17], ארץ צבי[18], שמן רוקח[19], שו"ת פרי תבואה[13], שערי בינה[20], מעשה חושב[21].
נפטר בי"א בסיוון תקנ"ט, ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב.
משפחתו
- בנו רבי מרדכי סג"ל, רב בזלוזיץ ובטיקטין.
- בנו רבי צבי דוד רבה של שברשין, בסוף חיי אביו סייע לו ברבנותו, ואחרי פטירתו כיהן בפועל כרב בקראקא, על אף שלא נבחר באופן רשמי, עקב התנגדות מצד החסידים.
- בנו רבי שאול.
- בנו רבי יצחק דומ"ץ בקראקא.
קישורים חיצוניים
- יצחק אלפסי, רבי יצחק הלוי מקראקא, בתוך ספר "מאורות מעולם התורה", באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- דוד הלחמי, רבי יצחק הלוי אב"ד קראקא, בתוך ספר "חכמי ישראל", באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ נפטר בט"ו בשבט תצ"ה.
- ^ שנהרג יחד עם אחיו רבי חיים רייצס בעקבות עלילת דם בערב חג השבועות תפ"ח.
- ^ לרבי רפאל הלוי מהנובר, נדפס בשנת תקט"ז.
- ^ שלשתם של רבי רפאל נורצי.
- ^ ראו נוסח החרם בספר מאורות עולם התורה, מאת יצחק אלפסי, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו במבוא לספר "בנין שאול", ירושלים תשס"ה, עמוד פ"ה.
- ^ רבי יהודה לייב מרגליות משברשין, פרי תבואה, נובידבור תקנ"ו, תשובה נ"ב.
- ^ נדפס בשנת תקכ"ט.
- ^ בשנת תקל"ו, נדפס כעשור מאוחר יותר.
- ^ לרבי יחיאל היילפרין.
- ^ ההסכמה מתאריך ו' בתמוז תקל"ו, שנת מינויו לרב בקראקא.
- ^ נדפס בשנת תקל"ח.
- ^ 13.0 13.1 לרבי יהודה לייב מרגליות.
- ^ לרבי אליהו מבילוגריא, נדפס בשנת תק"ם.
- ^ נדפס בשנת תקמ"א.
- ^ לרבי שלמה מליסא, נדפס בשנת תקמ"ח.
- ^ נדפס בשנת תקמ"ה.
- ^ נדפס בשנת תקמ"ה.
- ^ נדפס בשנת תקמ"ז.
- ^ נדפס בשנת תקנ"ב.
- ^ לרבי יוסף, רבה של פילץ, ובסוף ימיו חבר בית הדין בקראקא. נדפס בשנת תקנ"ו.