רבי יצחק אבוחצירא (הראשון)

רבי יצחק אבוחצירא

לידה	1860 ה'תר"ך ריסאני, מרוקו
נרצח	2 בפברואר 1912 (בגיל 52 בערך) י"ד בשבט ה'תרע"ב סמוך לתולאל, מרוקו
כינוי	רבי יצחק דמן תולאל
מקום קבורה	תולאל
מדינה	מרוקו
מקום מגורים	ריסאני
השתייכות	משפחת אבוחצירא
תחומי עיסוק	תלמוד, קבלה
רבותיו	אביו רבי יעקב אבוחצירא
חיבוריו	אלף המגן, לב טהור, שבת הגדול, שערי בינה, אעופה אשכונה ועוד.
צאצאים	רבי אבא אבוחצירא

רבי יצחק אבוחצירא (ה'תר"ך, 1860 - י"ד בשבט ה'תרע"ב, 2 בפברואר 1912) היה רב ומקובל ממשפחת אבוחצירא, בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא.

תולדות חייו

נולד בריסאני ונקרא על שם האר"י. התגורר ופעל בעיר הולדתו, בה למד את תורת הנגלה והנסתר בישיבת אביו ועם חכמי משפחתו, ביניהם אחייניו רבי דוד אבוחצירא והבבא סאלי. לאחר מספר שנות לימוד בישיבה, החל להסתגר בחדרו וללמוד בפרישות. כבר בגיל 16 כתב הקדמה לספרי אביו, ובגיל 23 החל ללמד תלמידים ולכתוב את ספריו. אף על פי שלא נשא בתפקיד רשמי בישיבה, היה לו מעמד חשוב בקרב יהודי תאפילאלת, והוא נשלח מספר פעמים לגייס כספים עבור הישיבה. בזמן לא ידוע נסע לארץ ישראל ושהה בה תקופה מסוימת, ובסופה חזר למרוקו, לכל המאוחר בשנת ה'תרס"ג. בארץ ישראל נישא לבתו של הרב משה בן נאיים, והתגרש ממנה בשובו למרוקו.

הוא נודע כצדיק וקדוש וכבעל רוח הקודש.

בחורף ה'תרע"ב יצא למסע התרמות נוסף לישיבה. במהלך המסע, ביום שישי י"ד בשבט, נורה למוות בידי שודדים סמוך לעיר תולאל. נקבר בתולאל באותו יום, סמוך לכניסת השבת. קברו בתולאל שמור היטב, ומהווה אתר עלייה לרגל.

משפחתו

רבי יצחק נשא לאשה את אחותו של רבי יחייה לחיני, עזיזה לחייני (שנודעה בכינויי עז'ו יהודה), ממנה נולדו לו בן ושתי בנות:

• רבי אבא, נישא לבתו של רבי דוד אבוחצירא. בנו היה רבי יצחק אבוחצירא, רב שכונת קריית אליעזר בחיפה, ובן נוסף היה רבי דוד.
• רחל אשת רבי משה פדידה.
• חנה אשת רבי מסעוד נזרי. בנם הרב יעקב נזרי כיהן כרב ומו"ץ באורלינסוויל שבאלג'יריה.

תלמידיו

• אחיינו רבי דוד אבוחצירא
• אחיינו רבי ישראל אבוחצירא (בבא סאלי)
• רבי משה אתורג'מאן - מרבני ישיבת אביר יעקב
• הרב מכלוף אבוחצירא
• הרב אליהו אבוחצירא - דיין ומורה צדק בארפוד
• הרב שלמה אמסלם - רבה של מידלת

חיבוריו

רבי יצחק כתב וחיבר ספרים רבים, והם:

• תולדות יצחק הכולל את הספרים הבאים:
  • אלף המגן - חידושים על התנ"ך לפי סדר הא'-ב'
  • לב טהור - דרשות
  • שבת הגדול - מראה כיצד כל תרי"ג המצוות ומצוות דרבנן רמוזות במילה "שבת"
  • שערי בינה - על הפסוק הראשון במגילת שיר השירים ופרק "אשת חיל"
• שרביט הזהב - על הש"ס. טרם הודפס
• זבחי צדק - על הלכות שחיטה וטרפות. טרם הודפס
• כתר תורה - דרשות. טרם הודפס

בנוסף, כתב הקדמות לספרי אביו "גנזי המלך", "שערי ארוכה" ו"פתוחי חותם".

שיריו

רבי יצחק כתב פיוטים רבים, המפורסם שבהם הוא אעופה אשכונה, הנחשב לאחד השירים המוכרים יותר בתרבות יהדות מרוקו. פיוט נוסף המושר בפי יהודי מרוקו הוא "יונתי תמתי יקרה מפנינים". פיוטיו נדפסו בספר יגל יעקב.

לקריאה נוספת

• הרב שלמה מיארה, ביצחק יקרא לך זרע, בתוך: גאוני משפחת אביחצירא חלק ד', אלעד ה'תשע"ד, עמ' 286–351
• הרב יהודה אריה הראל, מאור ישראל עמ' 13–20
• הרב ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי), הפיוט "אשירה נא לידידי", בקובץ "יגל יעקב" (תשכ"א) עמ' עא
• הרב דוד אבוחצירא, הפיוט "אני הדל באלפי", יגל יעקב (תשכ"א) עמ' פו

קישורים חיצוניים

• י"ד שבט: רבי יצחק אביחצירא (הראשון) תולדותיו וסיפורים באתר 'המאיר לארץ'.
• רבי יצחק אבוחצירא (הראשון), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35633406יצחק אבוחצירא (הראשון)