רבי מכלוף אבוחצירא
 | |
| רבי מכלוף אביחצירא עם בבא חאקי | |
| לידה |
26 בספטמבר 1889 ה'תרנ"ד |
|---|---|
| פטירה | ח' בשבט ה'תש"ם (בגיל 90) |
| מקום פעילות | ארפוד, בני מלאל, מרקש |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, הלכה, אגדה (יהדות). |
| רבותיו | רבי יחיא אדהאן |
| תלמידיו | הרב שמעון ביטון (רב העיר בית שמש לשעבר). |
| בני דורו | רבי מרדכי קורקוס, רבי רחמים בן עמארה, רבי ישראל אבוחצירא. |
| חיבוריו | 'יפה שעה', 'מאין יבוא', 'קהלת יעקב', 'מכלל יופי'. |
הרב מכלוף אבוחצירא (או: אביחצירא. מכונה לעיתים: "רמ"א"; ה'תרנ"ד, 1894 – ח' בשבט ה'תש"ם, 25 בינואר 1980) היה דיין ואב בית הדין במרקש, שבמרוקו.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרנ"ד בתאפילאלת שבמרוקו לחנה ("לאלה חנו") ולרב אליהו אבוחצירא, בנו של הרב אהרן אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא. הוא נקרא על שם רבי מכלוף בן יוסף אבוחצירא, מאבות שושלת משפחת אבוחצירא. בצעירותו למד מקרא מפי הרב מסעוד אמסלם והרב מסעוד אצראף. מגיל קטן נודע בחריפותו ותקיפותו בתורה בהיותו כבן עשר, משגילה כישרון בלימודו, החל ללמוד גמרא עם בן-דודו של אביו, הבאבא סאלי, למשך כשנה, ומאז המשיך את לימודו עם דודיו הרב שמואל אבוחצירא והרב שלום אבוחצירא, ואף עמם למד כשנה. לאחר מכן למד שבע שנים אצל בן-דודו של אביו, הרב יחיא אדהאן. למשך תקופה קצרה למד בחברותא עם דוד-אביו, רבי יצחק אבוחצירא (הראשון) (בנו הצעיר של ר' יעקב). בגיל 11 נישא למסעודה בת רבי שלמה אזרוואל. בהמשך, נשא לאשה שנייה את עזיזה אבוחצירא.
הוא המשיך בלימוד עצמאי עד שנת ה'תרע"ז, אז, בעקבות ניסיונות דיכוי קיני המרידה בצרפתים באזור, התקבצו כל התלמידים המקומיים ללמוד יחד מפי הרב משה אתורז'מאן. כשגברו הקרבות, ובשיאם הוצא להורג רבי דוד אבוחצירא, נמלט עם אביו ומשפחתו לארפוד בשנת ה'תר"פ, שם כיהן אביו כרב והוא כמורה צדק. בשנת ה'תרפ"ו (1926) נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו[1]. בשנת ה'תש"ד[2] התמנה לרב בבני מלאל ובעיירות הסמוכות לה בוז'עד וקסבא-תדלא. רבים מבוגרי תלמוד תורה שסייע לייסד כיהנו במשרות רבנות. בשנת ה'תש"ט התמנה לסגן אב בית הדין העליון של מרוקו בקזבלנקה, אך לאחר פחות משנה התפטר מתפקידו והתמנה לכהן כאב בית הדין במרקש והאזור, במקומו של הרב מרדכי קורקוס.
עמד בקשרים טובים עם בית המלוכה המרוקאי[3], וכן עם הפחה של מרקש, חאג' תהאמי לגלאוי, ובסיועו הציל יהודים ממוות ומנישואי תערובת. כן נעזר בו כדי לבצר את מעמד הרבנות בעיר.
בשנת ה'תשכ"ו עלה לישראל, והתגורר בשכונות המושבה הגרמנית ורחביה בירושלים. לאחר פטירת בנו בשנת ה'תש"ל, עבר לאשדוד, שם כיהן כרב קהילת "אביר יעקב". לאחר מותו של נכדו אבנר בעודו ילד, הסתגר בביתו תקופה ארוכה ובריאותו הדרדרה. נפטר באשדוד בליל שבת ח' בשבט ה'תש"ם (25 בינואר 1980), ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
צאצאיו
מאשתו הראשונה מסעודה נולדו לו ארבע בנות ובן, הרב יוסף אבוחצירא, רב ודיין בפאס ורבה של יבנה. בנו של ר' יוסף, הרב דוד, מכהן כיום כרבה של יבנה. מאשתו השנייה עזיזה נולדו לו שני בנים ושתי בנות, מהם בנו עמרם, שהיה מנהל בית ספר וסגן ראש המועצה המקומית קריית מלאכי (נפטר בחיי אביו בשנת ה'תש"ל)[4], ישראל אבוחצירא מאשדוד ובתו ג'רמאן, אשתו של השר אהרן אבוחצירא[5], בנו של הרב יצחק אביחצירא.
ספריו
- יפה שעה[6]. – שו"ת. לספר הודפסו הסכמות הרבנים יצחק נסים, איסר יהודה אונטרמן, עובדיה יוסף, שלמה גורן, מאיר ועקנין, יוסף משאש, אליעזר יהודה וולדנברג ויצחק חזן.
- מאין יבוא – על תרי"ג מצוות הרמוזות במילה "בראשית".
- קהלת יעקב – על התנ"ך.
- מכלל יופי – על מאמרי חז"ל.
לקריאה נוספת
- דמות החודש: הרה"ג מכלוף אבוחצירא שליט"א, קול סיני, גיליון 52, שבט ה'תשכ"ו, עמ' 95–96.
- שלמה מיארה, ראב"ד מקודש-ר' מכלוף אביחצירא, בתוך: גאוני משפחת אביחצירא חלק ג', מכון מאור יצחק חיפה, תשע"ד, עמ' 242–371.
קישורים חיצוניים
- כרטיס הקבר של הרב מכלוף אביחצירא, אתר "הר הזיתים".
הערות שוליים
- ^ מספר שנים לאחר מכן השתקע גם הבאבא סאלי בארפוד, והדבר יצר מתיחות בין השניים, שנמשכה עד ימיו האחרונים של הרב מכלוף. סמוך לפטירתו, התפייסו השניים ("גאוני משפחת אביחצירא" עמ' 252-254)
- ^ על פי "ארזי הלבנון" ו"קול סיני" היה זה בה'תש"ב
- ^ ראו בהקדמתו לספרו "קהלת יעקב" על חלקו בהשבת המלך מוחמד החמישי מגלותו במדגסקר, ושנמנה עם הרבנים הבודדים שבאו להקביל את פניו בשובו
- ^ הקדשה לזכרו בראש ספרו "יפה שעה".
- ^ נרשמו לנישואין, לשכת הרבנות - רמלה, הצופה 13 במאי 1968.
- ^ שמו נרמז בגימטריה: "מכלוף הוא נכד ליעקב", עם הכולל
