רבי נח מקארוב
| לידה |
14 במאי 1794 י"ד באייר תקנ"ד קונסקובולה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 1855 (בגיל 61) כ"ו בתמוז ה'תרט"ו פילוב, פולין |
| מקום קבורה | פילוב, פולין |
| מקום מגורים | קארוב, פולין |
| רבותיו | רבי יעקב יצחק מלובלין, רבי שמואל מקארוב, רבי מנחם מנדל מקוצק |
| חיבוריו | קב חן |
| אדמו"ר ורבה של העיר קארוב | |
רבי נח מקארוב (י"ד באייר תקנ"ד, 14 במאי 1794 - כ"ו בתמוז ה'תרט"ו, 12 ביולי 1855) היה אדמו"ר מהדור החמישי לחסידות בקארוב . בין השאר היה תלמידם של רבי יעקב יצחק מלובלין, רבי שמואל מקארוב, רבי מנחם מנדל מקוצק.
ביוגרפיה
נולד בעיר קונסקובולה במחוז לובלין שבפולין. אביו כונה 'רבי שמואל הצדיק'[1]. כבר בצעירותו בלט בהתמדה ופרישות[2].
עוד בעודו בחור נסע לרבי מלובלין שהראה לו קרבה יתירה, אף שבזמנם לא היה מקובל שבחורים נוסעים לאדמו"רים[3]. נישא בגיל 13 לבת תלמיד חכם אחד בעיר. כעבור שנתיים התרושש חמיו, והוא נאלץ לחפש אחר מקור מחיה. דוד אשתו, אח חמיו, התגורר בקארוב, ולאחר שתפקיד רב העיר התפנה אז, דאג שרבי נח ימונה לתפקיד. בשל גילו הצעיר (בערך 16) היסס אם לקבל את המינוי, והסכים לכך לאחר הוראת רבו החוזה מלובלין[4].
עוד בחיי רבו החוזה - היה תלמידו של בן עירו, רבי שמואל מקארוב תלמיד החוזה. לאחר פטירת החוזה מלובלין בט' באב תקע"ה היה לחסידו של רבי שמואל מקארוב, יחד עם רבי יצחק מוונגרוב, רבי יחזקאל מקוזמיר, רבי נתן ממקאווא ורבי זליג משרנצק.
לאחר פטירת רבי שמואל בט"ו באייר תק"פ, החלו חסידי קארוב להגיע אליו, אך הוא מיאן לכהן באדמו"רות, ונסע לרבי עזריאל יצחק משה ליכט שהיה רב בבלזיץ (אנ') ובביחאווה, אף הוא מתלמידי החוזה, עד לפטירתו בכ"ה בשבט תקצ"ה, וממנו קיבל את דרך החסידות הייחודית המשלבת בין אדמור"י פולין לדרך חב"ד[5], והוא הסמיכו לנהל עדה. לאחר מכן החל להנהיג את חצרו בקארוב[6], ובד בבד היה נוסע לרבי מנחם מנדל מקוצק, ואף חסידיו נסעו לקוצק בעקבותיו, למרות שרבותיו התנגדו בחריפות לדרכה של פשיסחה.
בשנותיו האחרונות חלה בליבו, לצורך טיפול רפואי העבירוהו חסידיו בקיץ תרט"ו לפילוב, מקום רבנותו של תלמידו רבי אליהו מויסקוט, אך הוא נפטר שם בכ"ו[7] או בכ"ז[8] בתמוז תרט"ו, ונקבר בבית העלמין הישן בשכונת ולטוביץ בפילוב. רוב תלמידיו נסעו לאחר מכן לקוצק, וחלקם מינו את תלמידו רבי אליהו לממשיך דרכו בפילוב.
אחר פטירתו הוציאו תלמידיו לאור את דברי תורתו בספר "קב חן", שהוא ספר יחודי לאדמור"י פולין המשלב את דרכם עם דרך חב"ד, וכן ביאורים בקבלה[3].
תלמידיו
- רבי אליהו לרמן, האדמו"ר מויסקוט, מחבר הספר "אזור אליהו".
- רבי יעקב אהרן ינובסקי, רבה של העיר אלכסנדר, מחבר הספר "בית יעקב".
- רבי ישראל יצחק זמברג, האדמו"ר מבלזיץ (אנ'), מחבר הספר "שארית יצחק".
- רבי אברהם צבי הירש זאמושטש, כותב תורותיו של רבו שנדפסו בספר "קב חן"[9], ומחבר ספרים.
- נכדו רבי חיים משה זאב וארשואר מבוטושן המו"ל של ספר 'קב חן'.
- רבי דוד מפילוב.
מצאצאיו
- בתו נחמה, אשת רבי מיכאל זמברג בנו של רבי ישראל יצחק זמברג מבלז'ץ.
- בנם רבי משה יצחק זמברג, המוהל מקארוב, ובזקנותו עלה לארץ ישראל וגר בתל אביב.
- נכדו רבי חיים משה זאב וארשואר, אדמו"ר בורשה ובבוטושן
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, חמישים צדיקים.
- יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק - השרף, פרק כ', עמ' שנב-שסב.
- יחיאל גרנטשטיין, השביל והדרך, בני ברק תשמ"ו.
קישורים חיצוניים
- נח בן שמואל, מקרוב, קב חן, ברסלאו תרכו, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי נח מקארוב (בעל "קב חן"), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק - השרף, פרק כ', עמ' שנב
- ^ הקדמת נכד המחבר לספר 'קב חן'
- ^ 3.0 3.1 'המאור', שנה ב', טז, ע' 17
- ^ יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק - השרף, פרק כ', עמ' שנב-שסב
- ^ משה ארליך, ביחאוה: ספר זיכרון,, תל אביב: ארגון יוצאי ביחאוה בישראל, תשכ"ט, עמ' 143
- ^ לדעה אחרת החל להנהיג כאדמו"ר רק בתר"א, ראו אצל רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, חלק יא, תל אביב תשמ"ד, עמ' 38
- ^ לפי ערכו אצל: אברהם שטרן, מליצי אש, חלק ג', גלנטה תרצ"ח, עמ' 56; יצחק שמואל וינשטוק, תפארת בנים אבותם, בתוך ספר תפארת בית דוד, ירושלים תשכ"ח, עמ' קצה; רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, חלק יא, תל אביב תשמ"ד, עמ' 38
- ^ לפי ערכו אצל דוד הלחמי, חכמי ישראל, חלק א', תל אביב תש"ן, עמ' רפט
- ^ "הקדמת הכותב והמלקט", קב חן, ברסלויא תרכ"ו