רבי יחיא הכהן
לידה |
1787 ה'תקמ"ז צנעא, תימן |
---|---|
פטירה |
14 במרץ 1867 (בגיל 80 בערך) ז' באדר ב' ה'תרכ"ז צנעא, תימן |
מארי יחיא בן מארי שלום הכהן (במקור: אַלְכֹּהֵן, ה'תקמ"ז בערך – ז' באדר ב' ה'תרכ"ז, 1787 בערך – 14 במרץ 1867) היה חכם מחכמי יהדות צנעא בתחילת המאה ה-19, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.[1]
ביוגרפיה
נולד לשלום בעיר צנעא בירת תימן, בשנת ה'תקמ"ז בערך (1787). למד בישיבת בית אלאוסטא, שבראשה עמד מארי יוסף עראקי נכדו של מארי שלום עראקי.[2]
בשנת ה'תקצ"ו (1836) נכנס כדיין בבית הדין בראשות מארי יוסף קארה, ולאחר פטירתו בראשות בנו מארי סלימאן קארה, ושימש שם כדיין כ-30 שנה. כנראה שימש כסופר בית הדין.
עמד בראש הישיבה שהתקיימה בבית הכנסת בית אלכסאר, ושימש גם כרב בית הכנסת. בנוסף עמד בראש ישיבה ללימוד חוכמת הנסתר.[2] חתום על הגט שכתב משיח השקר שוכר כחיל לאשתו.[1] היה בקי מאוד בחסרות ויתרות בתורה, והיה יודע לתקן ספרי תורה תוך כדי קריאה.[3]
נפטר בז' באדר ב' ה'תרכ"ז (14 במרץ 1867).[2]
תורתו
היה בקיא במשנה, בגמרא, בהלכה ובקבלה. בתפילותיו היה מדקדק בכוונות האר"י, ומתנהג במנהגי קדושה וחסידות על פי הקבלה.[2]
תמך במנהג תימן הקדום והלך בדרך מהרי"ץ, אך התפלל בנוסח השאמי.[1]
כתב עליו הרב עמרם קורח:
חסיד ועניו, אוהב בללמוד בחשק וברצון. למעלה משלושים שנה ישב במשרת הדיינות. נוסף על שלמותו במקרא במשנה ובתלמוד הייתה לו קביעות תלמוד עם יחידים וחסידים בחוכמת הנסתר. מדקדק בתפילותיו וברכותיו על פי כוונות האר"י ז"ל. תלמידיו יספרו עליו נוראות ופעולות מפליאות.
חזן ראשי בבית הכנסת אלכסאר, וכל הקהל ממנו ראו וכן נתנהגו בכבוד ומורא ואהבת ה'. קבע להם עתים ללמדם האסור והמותר ודקדוק לשון הקודש והמקרא, וכאב את בן ניהלם ונטע בליבם האהבה והאחווה. בקיאות שלמה הייתה לו במלא וחסר על פי סימני המסורה... ליקרת מעלת חוכמתו, כשהיה יוצא מבית הכנסת כל נכבדי קהילתו מלווים אותו עד פתח ביתו.
— הרב עמרם קורח, סערת תימן, עמוד ל"ה
בהגיעי לצנעא נכנסתי אל בית מארי יחיא אלכהן. זקן הוא האיש ושבע תלאות, וחביב הוא על כולם. תורתו אומנותו, עוסק בתורת הקבלה ומתנהג בחסידות ומעשים טובים. מחבר חיבורים ובעל שם טוב.
— ר' יעקב ספיר, מסע לתימן
חיבוריו
- תשובות בנושא המחלוקת שהייתה בצנעא בנוגע לברכת המוציא (בפעם השנייה שפרצה בשנת ה'תק"ף).
- חיי שלום – פירוש על התורה על דרך הקבלה (יצא לאור לראשונה כצילום כתב יד על ידי מארי חיים כסאר, ושנית בהדפסה בשנת ה'תשנ"ג).[2]
- סידור על פי הנוסח השאמי עם פירושים וחידושים.
- חידושים על שלוש מגילות (שיר השירים, רות וקהלת)
- כוונות על פי האר"י.
לקריאה נוספת
- ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 257
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
תקופת חייו של יחיא הכהן על ציר הזמן |
---|
|
32113687יחיא הכהן