רבי זכריה הכהן
מארי זכריה בן יוסף הכהן (ה'ת' – ה'תע"ה, 1640 – 1715) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-17, דיין וראב"ד בבית הדין הגדול בצנעא.[1]
| לידה |
1640 ה'ת' צנעא, תימן | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1715 (בגיל 75 בערך) ה'תע"ה צנעא, תימן | ||||||
| |||||||
ביוגרפיה
מארי זכריה נולד בשנת ה'ת' (1640) בערך, בשכונת אלסאילה בצנעא שבתימן.[1]
בשנת ה'תל"ט (1679) יצא יחד עם כל יהודי צנעא לגלות מוזע,[1] ולאחר שחזרו והשתכנו בקאע אל-יהוד התמנה כדיין בבית הדין של מארי שלמה מנזלי, ולאחר פטירתו בשנת ה'ת"ן (1690) התמנה לראב"ד הקבוע השני.[2]
חיבוריו
- אגרת הבשורות – תקנות שתיקנו חכמי צנעא לאחר החזרה מגלות מוזע (פורסמו חלקים על ידי הרב יוסף צוברי).[1]
לקריאה נוספת
הערות שוליים
| תקופת חייו של זכריה הכהן על ציר הזמן |
|---|
 |
זכריה הכהן32165907Q12407234