רבי מאיר איזנשטטר
לידה | ה'תק"ם |
---|---|
פטירה | כ"ד בטבת ה'תרי"ב (בגיל 72 בערך) |
תחומי עיסוק | תורה, הלכה, אגדה |
רבותיו | אביו, רבי רפאל מגלאגוב והחתם סופר. |
תלמידיו | רבי חיים סופר (מחנה חיים), רבי אשר אנשל יונגרייז (מנוחת אשר), רבי שלמה יהודה טאבאק (ערך ש"י), רבי יואל צבי ראטה (בית היוצר), רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, רבי משולם פייש סג"ל-לאווי מטאהש, רבי יוסף מאיר וייס מספינקא. |
חיבוריו | שו"ת אמרי אש, אמרי בינה על הש"ס, דרשות אמרי יושר, אמרי אש על התורה. |
רבי מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1854) היה מגדולי רבני הונגריה בשנות הת"ק (המאה ה-19), פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תק"ם בעיר שוסבורג וגדל באיזנשטט שבהונגריה (כיום באוסטריה), לרב יהודה ליב אשר כיהן בה כשליח ציבור. תחילה למד אצל אביו ואצל רבי רפאל מגלאגוב הדיין באיזנשטט, ואחר כך היה מראשוני תלמידיו של החת"ם סופר בישיבתו בעיר מטרסדורף ואחר כך בפרשבורג, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו.[1]
בשנת תקס"ב נישא לחנה בת רבי דוד דייטש מחבר ספר "אהל דוד" אב בית דין ימניץ, סרדהאל (כיום דונאיסקה סטרדה Dunajská Streda בסלובקיה), פראונקירכן, ונאוועמסטא (עיר חדש). לאחר נישואיו התגורר בדונאסרדהלי וסייע לחותנו בניהול הישיבה המקומית[2].
בסביבות שנת תקס"ז נתקבל לאב בית דין באיה, ובשנת תקע"ז עבר לכהן כאב בית דין בלשגיארמט, שם הקים ישיבה, ובה כשישים תלמידים. בסוף שנת תקצ"ה החל לכהן כאב"ד בעיר אונגוואר, בה הקים ישיבה גדולה אשר למדו בה מאות תלמידים, מהם מחשובי רבני הונגריה.
לאחר פטירת רבו רבי משה סופר (ה"חת"ם סופר"), החל להשיב תשובות בהלכה למאות שואלים, ומאז נחשב למנהיג הבולט ביותר של יהדות הונגריה האורתודוקסית.
משפחתו
- בנו רבי מנחם א"ש אב"ד חוסט, ואחר כך ממלא מקומו אביו ברבנות אונגוואר.
- בנו רבי יהודה אב"ד סובוראנץ.
- בנו רבי חיים.
- בתו מרת שרה נישאה לרבי צבי הירש וייס אב"ד סערדנא זבורוב ומאדיאר לאפיש שבהונגריה ודאמבראווא שבגליציה.
- בתו מרת שבע נישאה לרבי שמעון קעהלמן מלמברג.
- בתו מרת אסתר נישאה לרבי מרדכי לייב בנעט.
- בתו מרת יהודית.
תלמידיו הבולטים
- רבי חיים סופר אב"ד פעסט
- רבי אשר אנשיל יונגרייז אב"ד צ'נגר
- רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט
- רבי שלמה יהודה טאבאק ראב"ד סיגעט
- רבי צבי הירש פרידמן - האדמו"ר מליסקא
- רבי משולם פייש לאווי - האדמו"ר מטאהש
- רבי יוסף מאיר וייס - האדמו"ר מספינקא
- רבי שמואל פרנקל - האדמו"ר מדאראג
- רבי יהושע השיל פריד - האדמו"ר מקאפיש[3]
- רבי יצחק מנחם קיזעלניק - האדמו"ר מרעזאווליא
- רבי יהודה מודרן - ראש ישיבה בסיגעט
- רבי אהרן מאיר פרידלנדר - מחבר ספר "אברך"
- רבי דוד לייב זילברשטיין - רב וראש ישיבה בואץ.
- רבי מרדכי ברודא (השני) - אב"ד מיאווה (אנ').
- רבי פנחס שטיין - רבה של טרקסנטמיקלוש.
כתביו
- שו"ת אמרי אש ב' חלקים. מהדורה חדשה עם הוספות, "ילקוט הערות" ותולדות, בני ברק תשס"ז.
- אמרי בינה על הש"ס
- אמרי יושר - דרשות, אונגוואר תרכ"ד.
- אמרי אש על התורה והגדה של פסח
השיר "באו זרים למקדשי" לחנוכה מקורו בזמר ארוך יותר לחנוכה שכתב מהר"ם א"ש.[4]
קישורים חיצוניים
- שו"ת אמרי אש ב"היברובוקס".
- אמרי יושר - דרשות, ב"היברובוקס"
- אמרי בינה - על סדר מועדים ונשים, ב"היברובוקס"
- מאיר בן יהודה ליב איזנשטט (1786-1852), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ לשון הכתב סופר בהספדו עליו (דרשות כתב סופר): "הגאון מהר"ם זצ"ל היה גדול שבתלמידי אבא מאור הגולה הגה"ק זצ"ל, מובחר שבבחירי תלמידיו בתורה בצדקות ובמדות"
- ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן - א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נתן אלנתן, נתינת הדורות, באתר אוצר החכמה
- ^ רבי מנחם איזנשטטר, זכרון יהודה, מונקאטש תר"ס, דף עב:, באתר היברובוקס.
37622798מאיר איזנשטטר