רבי יוסף שלוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יוסף יצחק שלוש

הרב יוסף יצחק שלוּש (ח' בשבט ה'תרנ"א, 17 בינואר 1891ל' בסיון ה'תש"ך, 25 ביוני 1960) היה רב, אב"ד וראש חברה קדישא של ועד העדה המערבית בירושלים, מרבני ישיבת פורת יוסף וחבר מועצת הרבנות הראשית.[1]

ביוגרפיה

נולד במרקש שבמרוקו, לסולטנה ולרב דוד שלוש שהיה ראש ישיבה מפורסם. בגיל צעיר מאד התייתם מאביו ולחינוכו דאגו אנשי הקהילה במרקש.[2] בשנת ה'תרס"ג, כשהיה בן 12, עלה יחד עם אמו ואחותו הקטנה לירושלים והצטרף לישיבת "טובי ישבעו" של הרב יוסף חיים הכהן שכיהן כרב עדת המערבים בירושלים. כיון שהיה יתום ונצרך נאלץ להתפרנס באותן שנים מקריאת מכתבים עבור זקני עדת המערבים ששלחו להם קרוביהם בחוץ לארץ. בהיותו בן 22 ייסד תלמוד תורה עליו המליץ הראשון לציון, הרב נחמן בטיטו, ורבנים נוספים.[3]

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את ארץ ישראל בשל היותו נתין צרפתי. לאחר המלחמה, בשנת 1920 חזר לירושלים, וב-1922 נשלח כשד"ר מטעם קהילת המערבים לארצות צפון אפריקה כדי לאסוף כסף עבור בני הקהילה. לאחר חזרתו לירושלים החל לעסוק במסחר בספרי קודש יחד עם חברו מהישיבה, הרב עמרם אבורביע, עבודה בה עסק עד לפטירתו לצד תפקידיו הציבוריים, כיון שסירב ליהנות מכספי הציבור.[4]

בשנת ה'תרפ"ט (1929) התמנה לחבר ועד עדת המערבים בירושלים ובשנת ה'תר"ץ (1930) התמנה לדיין בבית הדין של עדת המערבים, לצידם של הדיינים הרב שמואל עזראן, הרב שלום אזולאי ועמרם אבורביע. הרב שלוש היה מעורב מאד בחיי קהילתו, ובמיוחד התמסר לכל ענייני החברה קדישא. במשך שנים רבות לימד הרב שלוש בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, תחת הנהגתם של הרבנים נסים אלישר ועזרא עטיה. עם תלמידיו נמנו בין השאר הרבנים לעתיד עובדיה יוסף, ציון לוי ובנו הרב דוד שלוש.[5] ב-1938 עבר מהעיר העתיקה לשכונת מחנה יהודה.[6] מ-1957 ועד לפטירתו שימש כרב עדת המערבים בירושלים.[4]

את דמותו המיוחדת תיאר הסופר עוזיאל חזן: ”את טקס החופה עורך הרב יוסף שלוש... איש נערץ הנושא את דגל הסובלנות בכל מקום בו מאכלת הקנאות. מתעטף בצניעות במקום בו הגאווה נושאת ראש. עוזר לזולת ואוהב אדם. לבוש בפשטות בקפתאן לבן מפוספס ובגלימה שחורה, רפוטה, ולראשו תרבוש לבד שחור. זקנו הלבן מתפצל בתוך חיקו וחיוך לבבי טבוע בפיו... כאשר מסיים הרב שלוש את הטקס הוא חולף בפשטות בין המוזמנים וזוכה ללחיצות יד ולהוקרה. הוא משפיל מבט נבוך... מתחמק מההזמנה לשבת בשולחן הכבוד, הולך ומצטופף בשולחן צדדי עם פשוטי העם”.[7]

נפטר בל' בסיוון ה'תש"ך (1960) ונקבר בהר המנוחות.[8] על שמו נקרא רחוב בשכונת נחלאות בירושלים.[1]

משפחתו

לרב שלוש ולאשתו סעדה היו שלושה ילדים. הרב דוד שלוש - רבה של נתניה, הרב אברהם שלוש - רבה של כפר סבא, ואביגיל שנישאה לרב נסים דוד עזראן[9]. בנותיה של אביגיל הן צביה, אשת הרב מרדכי אליהו (שהעיד על עצמו כי את כל ההלכות הנוגעות לכתיבת גיטין למד אצל הרב שלוש) ופרופ' דינה פלפל, אשת יהושע פלפל, שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע.[3]

פרסומיו

  • ספר דברי יוסף: דרושים על התורה ומועדים ודרושים להספדים / ... פעולת ... כמוהר"ר יוסף יצחק שלוש, רב ... לעדת המערבים בירושלים בן ... רבי דוד ...,‫ ירושלים: י. י. שלוש, ה'תש"ע. (יוצא לאור לראשונה מתוך כתב יד)

לקריאה נוספת

  • אברהם אלמאליח (עורך), ספר הוד יוסף: מצבת זיכרון ספרותית לזכרו של... הרה"ג יוסף דוד שלוש כולל מאמרי הערכה... ודברי הלכה ואגדה מאת מוקיריו...,‫ ירושלים: ועד עדת המערבים, ה'תשכ"ו 1965.
  • הרב יוסף יצחק בן דוד חיים שלוש, תולדות הרב המחבר, בתוך: דברי יוסף, ירושלים: י. י. שלוש, ה'תש"ע.
  • אנציקלופדיה ארזי הלבנון: לתולדות גאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח / נקבצו ונערכו על ידי שמעון ואנונו,‫ ירושלים: יפה נוף - י. פוזן, ה'תשס"ו 2006, כרך ד, עמ' 1037.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 רחוב הרב שלוש, באתר עיריית ירושלים.
  2. ^ בנו, הרב דוד שלוש כותב בהקדמת ספרו "חמדה גנוזה (ח"א)" (ירושלים תשל"ו), כי סבו נפטר כשהיה בן למעלה מ-90 כאשר יוסף שלוש היה בן שנתיים וחצי (ראו עוד שם).
  3. ^ 3.0 3.1 הרב יוסף יצחק בן דוד חיים שלוש, תולדות הרב המחבר, בתוך: דברי יוסף, ירושלים: י. י. שלוש, תש"ע.
  4. ^ 4.0 4.1 בית תפילה, יד יצחק בן צבי, 2008, עמ' 101.
  5. ^ ניצן חן ואנשיל פפר, מרן: עובדיה יוסף, הביוגרפיה, עמ' 28
  6. ^ שלמה דיין, חכמי המערב בירושלים, הוצאה עצמית, תשנ"ב, עמ' 379
  7. ^ עוזיאל חזן, זה לא אותו הבית, ביתן, 2003, עמ' 81.
  8. ^ הרב יוסף שלוש, דבר, 27 ביוני 1960.
  9. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב נסים דוד עזראן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3620