רבי נסים דוד עזראן
 | |
| לידה | כ"ח בכסלו ה'תרע"א |
|---|---|
| פטירה | ג' באדר א' ה'תשמ"ד (בגיל 73) |
| מקום פעילות |
 ישראל |
| השתייכות | יהדות חרדית, חרדים לאומיים |
| תחומי עיסוק | הלכה, הוראה |
| תפקידים נוספים | מוהל, שוחט, ראש ישיבה |
| רבותיו | הרב עזרא עטייה, הרב יעקב עדס, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יוסף שלוש, סבו הרב מרדכי עזראן ואביו הרב שמואל עזראן |
| תלמידיו | הרב שלמה שלוש (רב), הרב שלום נגר, הרב שמעון גרשון רוזנברג, הרב יצחק יוסף, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב אלעזר אבוחצירא, הרב גדעון כהן שאולי |
הרב נסים דוד עזראן (כ"ח בכסלו ה'תרע"א, 29 בדצמבר 1910 - ג' באדר ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984) היה מייסד וראש ישיבת בית שמואל בירושלים ויקיר העיר ירושלים[1][דרושה הבהרה].
ביוגרפיה
נולד ביפו לרב שמואל עזראן, אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים ולריקה בן יאיר. סבו מצד אביו הוא הרב מרדכי עזראן.
בשנת ה'תרפ"א עבר להתגורר עם אביו ומשפחתו בירושלים, שם החל ללמוד בישיבת פורת-יוסף בעיר העתיקה בירושלים רבותיו שם היו הרב יעקב עדס והרב עזרא עטייה.
בשנת ה'תרצ"ג נישא לאביגיל, בתו של הרב יוסף שלוש.
בשנת ה'תש"ד היה בין המועמדים לרבה הראשי הספרדי של חיפה לאחר פטירת הרב אליהו ריינה.
בשנת ה'תש"ז נשלח על ידי הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לשמש כרב בראשון לציון, שם שימש כרב העדה הספרדית ובני עדות המזרח, כמו כן לימד כר"מ בתלמוד תורה "מקור חיים" בעיר.
בשנת ה'תש"י מונה מטעם הרבנות הראשית לרב העיר התחתית בחיפה ולימד בה בישיבות שונות.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשט"ז חזר לירושלים. לאחר פטירת הרב מרדכי מיוחס, ראש השוחטים בירושלים, נבחר לשמש תחתיו כחבר לשכת הרבנות בעיר.
עסק בהוראת איסור והיתר במשחטות, וערך סיורים קבועים בנושאי כשרות והשגחה בשחיטה.
נמנה עם פעילי העדה המערבית בירושלים.
נודע כדרשן, ובמשך שנים רבות שימש כשוחט וכמוהל.
בשנת ה'תשכ"ו ייסד את ישיבת "בית שמואל" בשכונת אוהל משה בירושלים על שם אביו[2], שמטרתה הייתה הכשרת רבנים ודיינים, בשיטת הלימוד שהנהיג החיד"א. בישיבה זו העמיד תלמידים רבים, רבני שכונות וראשי קהילות בתפוצות, ראשי ישיבות, שוחטים ומוהלים. לצד הישיבה ייסד כולל ערב לאברכים וכולל ליל שישי. בין השאר למדו שם הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב אלעזר אבוחצירא, ועוד תלמידי חכמים ודיינים. בין התלמידים הרבים שהסמיך לרבנות נמנים: הרב שלמה שלוש, הרב שלום נגר, הרב שמעון גרשון רוזנברג ועוד.
בשנת 1983 רכש מגרש בשכונת הר נוף שבירושלים, לשם העברת מתחם הישיבה אליו, אך לא זכה לעשות זאת בחייו.
הלך לעולמו בירושלים בג' באדר א' ה'תשמ"ד.
מחליפו כראש הישיבה הוא הרב יעקב ועקנין.
הנצחתו
על שמו רחוב הרב ניסים ד. עזראן בירושלים[1].
צאצאיו
לרב עזראן בן ושבע בנות. בנו, הרב שלום אליהו עזראן, משמש כרב בקהילות הספרדים בסן פרנסיסקו שבארצות הברית. בנותיו - הרבנית צביה אליהו, נישאה לרב מרדכי אליהו; עורכת הדין מלכה זקלר-עזראן; פרופסור דינה פלפל, אשת השופט יהושע פלפל; אורה איש רן, אשת הרב המחנך שלמה איש רן; אסתר רזיאל; המחנכת נאוה ועקנין; והמחנכת רונית בן-ברוך. אחד מנכדיו הוא רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו.
לקריאה נוספת
- שמעון ואנונו, "ארזי הלבנון: אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח", חלק ג' עמ' 1724–1725
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב נסים דוד עזראן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3620
- רב בעיר התחתית בחיפה, הד המזרח, 21 באפריל 1950.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רחוב הרב ניסים ד. עזראן, באתר עיריית ירושלים
- ^ הרב שמואל אליהו, החזון של סבתא אביגיל, באתר פנימה, י"ג בסיון תשע"ו, 19/06/16
