ניצן חן
חן ב-2013 | |
לידה | 4 באוקטובר 1963 (גיל: 61) |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיסוק | פקיד ממשלתי, סופר |
ניצן חן (נולד ב-4 באוקטובר 1963) הוא עיתונאי, סופר ועורך חדשות ישראלי. מכהן כראש לשכת העיתונות הממשלתית. קודם לכן היה יו"ר המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין ומנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. חבר בוועד האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
ביוגרפיה
חן הוא בנו של משה חן (חבה), שהיה עיתונאי במחלקה הדתית בקול ישראל. הוא גדל בירושלים, למד בישיבה התיכונית אור עציון ושנה בישיבת מרכז הרב. שירת בחיל התותחנים. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטה העברית ובמשפטים מהקריה האקדמית אונו וכן מוסמך האוניברסיטה העברית במדיניות ציבורית למנהלים.
חן החל את דרכו ככתב בסוכנות הידיעות עיתים ב-1987. לאחר שנה עבד באנגליה כעורך בעיתון ג'ואיש כרוניקל ואז כעורך ומגיש תוכניות ב"קול ישראל".
ב-1991 עבר לטלוויזיה, תחילה ככתב שיכון, פנים, דתות ובית הנשיא בחדשות הערוץ הראשון ואחר כך, ככתב התיישבות ומתנחלים. בתפקיד זה, עסק בפעולות המחאה של המתנחלים ושל תנועות הימין החוץ-פרלמנטריות בתקופת הסכמי אוסלו. ב-1996 נהיה כתב פרלמנטרי ודיווח על הכנסת במהדורות החדשות והאקטואליה במשך למעלה מעשור. בארכיון רשות השידור רשומים על שמו כשלושת אלפים כתבות על הנעשה בכנסת באותן שנים. לאחר ששירת כעורך תוכנית החדשות היומית "שבע וחצי" ב-1999, עבר לערוך את "מבט", מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 1.
בשנותיו בערוץ הראשון ערך והגיש משדרים ודיווחים מיוחדים, לצד כתבות מגזין וסרטים דוקומנטריים בנושאי דת, חברה ופוליטיקה. ב-1998, סדרת כתבות תחקיר על תנועת ש"ס בתוכנית "מהיום למחר" זיכו אותו בפרס מטעם מכון הרטמן. באותה שנה, פרסם לראשונה דוח שהוגש לוועדת החוץ והביטחון על התקלה בפעולת המוסד בשווייץ; הפרסום עורר הדים רבים ואף הוביל להתפטרותו של ראש המוסד דני יתום.
במרץ 1999 התפרסם שמו של ניצן חן בעקבות פרשת "תצא בחוץ". לאחר הרשעתו של אריה דרעי, כינס דרעי מסיבת עיתונאים, בהשתתפות הרב עובדיה יוסף. כאשר חן הפנה שאלה לדרעי, הרב יוסף, שבטעות זיהה את חן כמתי כהן[דרוש מקור] (כתב אשר לדעת אנשי ש"ס היה עוין את דרעי לאורך כל המשפט) שישב לצידו, התפרץ לעבר חן ואמר: "אתה שומע שיש ערעור. מה אתה רוצה? מה אתה רוצה?! אמר שיש ערעור, מה אתה רוצה? זה בחוק, ערעור! תצא בחוץ!" ופקד על דרעי: "אל תענה לו. זה עוין! תשת... אל תענה לו. אני גוזר עליך שלא תענה לו". מסיבת העיתונאים התפוצצה, והפרשה עוררה סערה רבה ובעקבותיה השתרש מטבע הלשון: "תצא בחוץ". מאוחר יותר, התנצל חן בפני הרב יוסף.
בתחקיר ל"יומן השבוע" ב-2001, תיעד רישום כוזב של תלמידים בישיבות, שראשיהן קבלו במרמה כספים ממשרד הדתות. הכתבה עוררה סערה ציבורית והייתה אחת הסיבות לביטול שיטת תקצוב הישיבות. בין 2001 ו-2006 היה ראש מגמת הטלוויזיה בבית הספר לטלוויזיה וקולנוע "מעלה" ובמכללת "ליפשיץ".
ניהול בתקשורת
חן הוא בוגר התוכנית להכשרת דירקטורים ונושאי משרה בכירים בחברות ותאגידים מאוניברסיטת ת"א. כיהן כמנהל חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית-ערוץ 1 מ-2006 עד 2007. במסגרת זו היה אחראי על לוח השידורים, התכנים, והתקציב של תוכניות הערוץ הראשון. ב-2008, בתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ויו"ר המנהלת להסדרת השידורים לציבור במשרד התקשורת, פיקח על בעלי הרישיונות בטלוויזיה הרב ערוצית ועל משרד התקשורת; והסדיר את השידורים, התכנים והפקות המקור. חן הרבה לבקר את התנהלותן של החברות "yes ו-HOT, שמצפצפות על הצרכנים"[1].
באוגוסט 2012 החל לכהן כראש לשכת העיתונות הממשלתית, הנותנת מענה לקהילת העיתונאים המקומיים והזרים בישראל.
ניצן חבר בוועד המנהל של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, בו מייצג את איגודי היוצרים. הוא בוגר התוכנית למנהל ציבורי של הסגל הבכיר "אלכא"-הכשרת מנהלים בכירים מטעם נציבות שירות המדינה וגויינט ישראל. בעשור השני של המאה ה-21 התנדב בבתי ספר ובתנועות נוער בפרויקט "תקשורת לקהילה" והיה ראש פרויקט "כל ישראל ערבים".
יחד עם אנשיל פפר כתב את הספר "מרן – עובדיה יוסף", הביוגרפיה השלמה הראשונה על מנהיגה הרוחני של ש"ס.
בשנות האלפיים, מתגורר בשכונת ארנונה בירושלים.
פרסומים
- הביוגרפיה "מרן – עובדיה יוסף" בהוצאת הספרים כתר. 2004
- כתב העת "סופרים וספרים" (בהוצאת הקיבוץ הדתי), על צמיחתה של הרבנות הספרדית בירושלים
- דו-עט: עיתון יהודי ערבי, על השירה והפיוט הספרדי
- עיתון מקור ראשון, מאמרים הקשורים למפלגות ודת
- ניצן חן, "הדובר הממשלתי בעידן הדיגיטלי",בהוצאת לשכת העיתונות הממשלתית, 2016
קישורים חיצוניים
- יעקב בר-און, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית: "התקשורת של היום צהובה, פופוליסטית", באתר מעריב אונליין, 18 באוגוסט 2022
- סרוגים משפיעים: ניצן חן, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2022
- דבורה גינזבורג, אני לא כאן על תקן דתי, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2011
- שי דורון, ניצן חן, הרגולטור של הכבלים והלווין, נפרד מהשלט, באתר nrg, 11 בינואר 2012
- שלמה מן, תעשייה מדממת, באתר העין השביעית, 5 בפברואר 2012
- נתי טוקר, "HOT ו-yes יצטרכו להמציא את עצמן מחדש", באתר TheMarker, 31 במאי 2012
- דוד ורטהיים, "הייתי שמח לעוד שנה אחת בתפקיד, אבל השר הבהיר לי שאצלו אין הארכות", באתר וואלה!, 3 ביוני 2012
- נעמה תורן, "אני בעד תא העיתונאיות - אבל טוב יעשו אם יספרו עד 10 בטרם יחרצו את דינו של אדם, ולא ינסו לשחק את אלקים", באתר אייס, 9 באוגוסט 2013
- עניין אישי והפעם עם ניצן חן, עיתון בשבע.
הערות שוליים
- ^ הדס גליקו, ניצן חן: "yes ו-HOT מצפצפות על הצרכנים", באתר של "רשת 13", 11 בינואר 2010 (במקור, מאתר "nana10")
39516019ניצן חן