רבי יוסף פורמון
 | |
| לידה | רע״ה 1515 |
|---|---|
| מקום פעילות | טורקיה פטרס |
| תפקידים נוספים | מרבני טורקיה ומגדולי חכמי שלוניקי |
| רבותיו | רבי שלמה סיריליוי |
| תלמידיו | מהרש"ך |
| חיבוריו | תשובותיו מופיעות בתשובות בני דורו |
רבי יוסף פורמון (Formon. צורה נוספת: פירמון) היה רב ופוסק, מרבני טורקיה, ומגדולי חכמי סלוניקי במאה ה -16.
ביוגרפיה
נולד בשנת רע״ה 1515, מקום הולדתו אינו ידוע אך המהרש"ך מציין כי הוא גדל יחד עם בנו של רבי יוסף פורמון בעיר סירס, אין בעדות זו הוכחה שרבי יוסף נולד שם אלא ששם הקים את משפחתו. היה תלמידו של מהר״ש סיריליאו ממגורשי ספרד בישיבתו בסלוניקי.
רבי יוסף כיהן כרב בעיר סירס, אותה עזב בערך בשנת ה'ש"כ 1560 עקב אילוצים מבני העיר. על כך מסופר באחד הספרים[דרושה הבהרה] מהתקופה ההיא: ״כה״ר יוסף פורמון רואה [=מנהיג] קהילות שירון [=סירס] והוליכוהו [=הכריחוהו] לעזוב ולהרביץ תורה במקום אחר״.
בזיקנותו כיהן כרב וראש ישיבה בפטרס, שהייתה נתונה אז תחת השלטון הטורקי. סביב רבנותו שם נוצרה מחלוקת, כאשר חלק מהקהל לא הסכים לקבל את רבנותו. רבנים מרחבי העולם נדרשו להתערב בפרשיה זו, אשר זכתה לכמה מחקרים[2].
רבי יוסף זכה להערכה מצד גאוני דורו כמו רבי משה אלשיך, וכן המבי״ט הפליג בשבחו וכתב עליו: ”הוא רב מפורסם בחכמה וזקנה והוא גדול ויחיד מומחה ואין שום אדם רשאי להורות לפניו”[3]. הרב החיד"א התבטא עליו: ״בישראל גדול שמו״[4].
היה תקיף בהוראה והיו לו דין ודברים קשים עם רבנים שונים, ביניהם המהרשד"ם. על תלמידיו נמנה המהרש"ך. הידיעות אודותיו אינן רבות, ומשערים כי כתב הרבה שאלות ותשובות, אלא שרק אחדות מהן שרדו, והן מובאות בספרי חכמי דורו: מהרשד"ם, מהר"י בירב, רבי יעקב לבית הלוי, רבי שמואל קלעי, והמבי"ט.
המכתב שנמצא
בשנת תשע"ח פרסמה חברת 'ירושלים של זהב מכירות פומביות בע"מ' מכתב[5], שנכתב בשנות הש’. ככל הנראה בכתב ידו של רבי יוסף פורמון.
תוכנו של המכתב הוא הודאה של רבי יוסף לבני קהילתו בסירס על שהגנו על כבודו, אחד התלמידי חכמים בעיר (אשר שמו מוזכר במכתב) נפגע מתקנתו של רבי יוסף פורמון והתריס כנגדו, הקהילה הגנה על כבודו של רבי יוסף, ועל דבר זה שולח להם רבי יוסף מכתב זה כהודאה, ייתכן ופרשייה זו הייתה אחת הסיבות שגרמה לרבי יוסף לעזוב את סירס.
שאלת עצמאות הקהילות
בעת כהונתו בפטרס, היו שם שלוש עדות של ספרדים: סיציליאנים, קאסטיליאנים ואיטלינים, אשר קיבלו את התמנותו עליהם. רבי יוסף פורמון תמך בכך שגם הרומניוטים יתבוללו עם הספרדים בנוגע למנהגים ולסדר התפילה. הרומניוטים (שנקראו גריגוש (יוונים) מפני היותם דוברי יוונית) ערכו מחאה נמרצת למהרשד"ם שתמך באוטונומיה של העדות השונות עד שהמיזוג יבוא מאליו בלא חיכוכים והתנגדויות, כמו כן שלחו מכתבים לרבים נוספים. המהרשד"ם תקף את דעתו של רבי יוסף פורמון בחריפות והורה שהצדק עם הרומניוטים ואין לו אפשרות לכוף אותם למיזוג הקהילות, רבי יוסף נסע לסלוניקי להיפגש עם המהרשד"ם כדי להוכיח את יושר יוזמתו ושדעתו ומעשיו רצויים[6].
בתקופת כהונתו כרב העיר פטרס הוא סבר, שגם בני קהילת לפנטו כפופים למרותו. שני קהלים בעיר קיבלו אותו כרבם בלא כתב מינוי, בעוד הקהל הרומוניוטי, שאנשיו היו הוותיקים במקום, סירבו להכיר בו כרבם. רבי יוסף פורמון יצא נגד חכמי העיר שהתנגדו לו ואף הטיל חרם בקהל הרומניוטי ובכך אילץ יחידים לנטוש את בית הכנסת. הוא כתב למהרשי"ק דברים קשים כנגד חכמי העיר שהתנגדו לו, ובמיוחד נגד חכם בשם רבי מנחם פולאסטרו, דעתו היתה שהיות והוא מרא דאתרא, אסור לפולאסטרו להורות הלכות בפניו ולדרוש ולדון בלפנטו ופטרס.
גדולי הדור לא הסכימו עמו אף בעניין זה, ואף השיבו לו כי הדברים הקשים אותם כתב על אותו חכם אינם נכונים. לדעתו של המרשד"ם הצטרף גם רבי שמואל קלעי מרבני ארטה (יוון) שאף הוא ישב בסלוניקי.רבי יוסף פורמון סירב לקבל את דעת החכמים שפסקו לזכות מתנגדיו, שאין כח ביד שלושת הקהלים לכוף את הקהל האחד אליהם, ותקף בחריפות את פסקיהם.
לאחר שהושכן השלום לא מצאנו שרשד"ם מזכיר עניין זה.
.jpg)
שאלת חיוב תשלומי המס
בתקופת קרב לפנטו (1569-1671) עברו רוב יהודי פטרס ללפנטו שהייתה מוקפת חומה עד שישוב השלום לאזור.
לאחר שנתיים שבהם שהו בעיר תבעה מהם קהילת לפנטו שישתתפו עמם בעול המיסים, כי לטענתם בעקבות התיישבותם שם הוסיפו עליהם עוד מיסים, וכן משום שלפי התקנות כל מי שמתגורר בעיר שנים עשר חודשים צריך לשאת בעול הקהילה. מאידך בני פטרס רצו לפטור עצמם מן המיסים בטענה שאינם יכולים לשלם מיסים בשני מקומות בו זמנית. בעניין זה דעת הרבנים, ביניהם אף מהרשד"ם, הייתה בעד עמדת בני לפנטו, ואילו דעת רבי יוסף פורמון היתה בעד בני פטרס.
על אף המחלוקות שהיו בין רבי יוסף למהרשד"ם אנו מוצאים כי רבי יוסף פעמים רבות מעוניין בחוות דעתו של המהרשד"ם בעניינים שונים והם מתייחסים זה לזה בכבוד והערכה[7].
משפחתו
ערך מורחב – משפחת פורמון
- בנו: רבי צדיק פורמון
- נכדו: רבי יוסף פורמון (השני). תרגם את הספרים חובת הלבבות ומגילת אנטיוכוס ללאדינו.
- אחיו (לפי השערה מסוימת): רבי יעקב פירמון (יתכן שאף נקרא: רבי יעקב סמו"ט) - לימד אף הוא בישיבת פטרס[8].
לקריאה נוספת ולמקורות
- לאה בורנשטיין-מקובצקי: לתולדות המאבק על ההגמוניה בקהילת פאטראס במאה הט"ז. מיכאל: מאסף לתולדות היהודים בתפוצות, תשמ"ב (כרך ט-מא), אוניברסיטת תל אביב
- לאה בורנשטיין, חיבור לשם קבלת תואר 'דוקטור לפילוסופיה': ההנהגה של הקהילה היהודית במזרח הקרוב משלהי המאה הט"ו ועד סוף המאה הי"ח, באתר אוצר החכמה
- לאה בורנשטיין-בקובצקי: ר' שלמה ברוך, מחכמי יוון במאה ה-ט"ז, ספר תשובותיו וקשריו עם חכמי זמנו. בתוך: מורשת ישראל כתב עת ליהדות לציונות ולארץ ישראל גיליון מספר 14 טבת תשע"ז ינואר 2017
קישורים חיצוניים
- תשובות רבי יוסף פורמון פורום אוצר החכמה
- רבנים שהתפרסמו מאד בדורם ונשתקע שמם פורום אוצר החכמה