רבי יוסף טולידנו (הראשון)
| מקום מגורים |
קטסטיליה, ספרד סלוניקי, טורקיה |
|---|---|
| מקום פעילות | קטסטיליה, ספרד |
| תחומי עיסוק | רב, מקובל |
| רבותיו | רבי יצחק אבוהב |
| בני דורו | רבי יעקב בירב, רבי אברהם זכות, רבי שמואל סיריליו |
| צאצאים | רבי דניאל טולידנו (הראשון) |
רבי יוסף טולידנו היה ראש משפחת טולידנו, ממנהיגי יהדות קטסטיליה שבספרד עד לגירוש ספרד.
ביוגרפיה
שנת לידתו של רבי יוסף אינה ידועה, אך ההשערה היא שנולד בתחילת המאה ה-15[1].
היה תלמידו של רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), אשר היה גם כן רבם של רבי יעקב בירב רבו של רבי יוסף קארו ומוזכר בספרו בית יוסף למעלה ממאתיים פעמים.
היה אחד ממנהיגי יהדות קטסטיליה שבספרד, שם הרביץ תורה לרבים, ולימד את העם ללכת בדרך התורה והמצוות, והלהיה את ליבותם להישאר דבוקים בקב"ה ולא להמיר את דתם על אף הגזירות הקשות על יהדות ספרד[2]. כמו כן, עסק גם בקבלה, וכונה בפי בני דורו "המקובל האלוקי".
בסדר היחס של משפחת טולידנו הוא מתואר "הנשר הגדול בעל הכנפים, קדוש שקדשוהו שמים, זהב פרווים, פטיש החזק עמוד הימיני, בוצינא קדישא, אבן הראשה, הראשון הוא לכל דבר שבקדושה, הרב הגדול, מעוז ומגדול, המקובל האלקי כמוהר"ר יוסף זצוקלה"ה[3].
בזמן גירוש ספרד בשנת רנ"ב, היגר יחד עם בנו רבי דניאל לסלוניקי שבטורקיה. כעבור מספר שנים נפטר בסלוניקי[4].
יש שכתבו שהוא רבי יוסף פאסי המוזכר בספר בית יוסף בשני מקומות[5], אך אין לכך מקור נאמן.
הותיר אחריו את בנו רבי דניאל טולידנו, ראש רבני קטסטיליה וראש ישיבת פאס[6].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בנו רבי דניאל כונה בזמן גירוש ספרד בשנת רנ"ב (1492) "ראש גולת אריאל" ו"ראש רבני קסטיליה", ונראה שנולד כמה עשרות שנים קודם לכן, אך מאידך מכיוון שהאריך ימים לפחות עד שנת [שכ"ה]] (1565) מסתבר שלא נולד זמן מדי רב קודם גירוש ספרד, ובתוספת של שנותיו של האב רבי יוסף, מסתבר שנולד בתחילת המאה ה-15, ראו בהקדמת הרב אברהם עמאר לספר אהל יעקב לרבי יעקב טולידנו (מהרי"ט) עמ' 15.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 13.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, עמ' 13, וראו עוד שם עמ' 15 שכתב שבזמנים ההם לא חילקו תארים סתם, אלא הכל מדוייק בתכלית.
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', עמ' 14.
- ↑ בית יוסף, אורח חיים, סימן קס"ח וסימן שמ"ג.
- ↑ רבי חיים טולידנו (מהרח"ט), בראש ספרו עט סופר.