רבי שמואל סיריליו
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. |
| לידה |
לפני 1492 לפני ה'רנ"ב  ספרד |
|---|---|
| פטירה |
1533 - 1536 ה'רצ"ג - ה'רצ"ו |
| מקום פעילות | מצרים |
| רבותיו | רבי יצחק די ליאון, רבי יצחק אבוהב, רבי אלעזר מונזלאוי |
| בני דורו | מהר"י בירב, רבי יוסף קארו |
| חיבוריו | כללי שמואל |
רבי שמואל סיריליו (או רבי שמואל אבן סיד) היה רב ומקובל ממגורשי ספרד, נולד באמצע המאה ה-15[1] נפטר בין השנים ה'רצ"ג (1533) ל-ה'רצ"ו (1536)[2]. היה תלמידו של רבי יצחק די ליאון, חתנו ותלמידו של רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)[3].
שמו
ישנם כמה גרסאות בקשר לשמו המדויק, בשער הספר נרשם רבי שמואל אבן סירילייו, ובהקדמה רשם: "אמר שמואל אבן סדלייו". השל"ה הזכירו כרבי שמואל סודילו[4], בשלשלת הקבלה הוזכר, ר' שמואל ציריאליו. ואילו המהר"י בירב[5] והחיד"א כינוהו רבי שמואל אבן סיד[6].
יש שטעו והחליפוהו ברבי שלמה סיריליו מחבר הביאור על הירושלמי, מתוך שנהגו לרשום שמם באותם ראשי התיבות ר"ש סיריליו.
אחרים החליפוהו בנכדו, שנקרא גם הוא רבי שמואל סיריליו, התגורר תחילה במצרים ועלה לאחר מכן לארץ ישראל ונמנה בין חכמיה.
קורות חייו
לאחר גירוש ספרד הגיע למצרים, שם למד תורה מפי רבי אלעזר מונזלאוי. רבי יצחק שולל מינהו לדיין בבית דינו, והוא חתום על כמה תקנות.
במקום מגוריו היה בית שלא יכל אדם להכנס לשם מפני המזיקין. לקח רבי שמואל עץ אחד וכתב עליו שם המפורש, ולן באותו בית. בחצי הלילה עמד איש לנגדו וחרבו שלופה, ואמר לו איך תעז לשבת כאן. תכף קם כנגדו והראה לו את העץ שכתוב בו שמות הקודש, וגזר עליו ועל כל השדים השוכנים בבית הזה שיעמדו לפניו, גער בהם וגירש אותם, עד שהורידם לבור גדול בחארת אלקראץ, וגזר עליהם שלא יעלו מן הבור ושלא יזיקו לשום אדם. ומהיום ההוא והלאה עשה את אותו מקום לבית הכנסת, ונקראת על שמו בית הכנסת ק"ק סיריליו[7].[8] לאחר כמה שנים נשתכח שם זה, ונקרא "בית הכנסת דבעל הנס" על שם שהיה רבי שמואל מלומד בניסים.[9].
בשנת ה'רפ"ד (1524) מרד האין אהמט פאשא בסולטאן סולימאן והיצר ליהודים מאוד, ובין היתר דרש מהם סכום עצום. יום י"ח באדר הוכרז כיום צום ובכי ולבישת שק ואפר, רבי שמואל ירד לפני התיבה והפציר מאוד בתפילה, וכמעט הטיח דברים כלפי מעלה. לפי דברי שלשלת הקבלה, בעקבות כך ירד מן התיבה עיור[10].
ביום כ"ח באדר נהרג פאשא, וכרתו ראשו ושלחו אותו לסולטאן לקושטא. חכמי מצרים באותו הדור כתבו את דבר הנס במגילה, והנהיגו לקרותה בליל כ"ח באדר בכל שנה ולעשותו יום משתה ושמחה.
חיבוריו
- כללי שמואל - כללי התלמוד, דרכי הגמרא וביאורי המידות שהתורה נדרשת בהם. הספר מבוסס על ספר "הליכות עולם" לרבי ישועה בן יוסף הלוי.
- הספר נכתב באזור שנת ה'רפ"ב, אך נדפס לראשונה רק מאה שנים לאחר מכן בשנת ה'שפ"ב בונציה בתוך ספר תמת ישרים, על ידי ר' בנימין בן ר' אברהם מוטאל.
- גדולי הדורות הרבו לצטט דבריו בספריהם: רבי יוסף קארו בכללי מהרי"ק הנדפס בשולי הליכות עולם, השל"ה בכללי התלמוד, רבי שלמה אלגאזי, יד מרדכי, החיד"א ועוד.
- ספר המצוות - נזכר בכללי שמואל סימן קי"ב.
- ביאור על פרקי אבות - הזכירו רבי שמואל די אוזירס, בהקדמה לפירושו מדרש שמואל למסכת אבות.
לקריאה נוספת
- מבוא לספר כללי שמואל, שמחה בונם דוד סופר; ירושלים תשל"ב - באתר אוצר החכמה
- שם הגדולים מערכת גדולים אות ש (קכח)
הערות שוליים
- ^ לכל הפחות יש להקדים כמה שנים לשנת ה'רנ"ב, כיון שנישא קודם גירוש ספרד
- ^ בשו"ת מהר"י בירב (סי' נ"ז), הוזכר מעשה באשה אחת שהתעגנה בשנת 1510 לאחר שנכבשה טראבלס שבאפריקה על ידי הספרדים, ורבי שמואל היה בין האוסרים. לאחר 15 שנה (שנת 1525) התקבלה עדות על האונס שהיה בנישואיה הראשונים, האשה נישאה למרות שחלק מן הרבנים עמדו באיסורם. לפי האמור בשו"ת מהר"ם אלשקאר 6 שנים (שנת 1533) לאחר נישואי האשה ביקשו מהמהר"י בירב להתערב בענין. המהר"י בירב יצא לירושלים לגבות עדיות ושלחם לרבי שמואל, אולם שלש שנים לאחר מכן כשכתב את תשובתו כבר הוסיף את הכינוי ז"ל לרבי שמואל.
- ^ כללי שמואל פרק פ"א סי' שנה.
- ^ כללי התלמוד (א) כלל מדות אות יח, לה, מו ועוד
- ^ שו"ת סימן נו
- ^ שם הגדולים מערכת גדולים אות ש [קכח]
- ^ או סיבלייא או סידיליו
- ^ ספר טוב מצרים אות ש' סע' טז.
- ^ ספר טוב מצרים אות מ' סע' י.
- ^ יש לפקפק על אגדה זו, שכן רבי שמואל עצמו כתב בהקדמה לספרו, שהטעם שהחל לכותבו הוא מפני שהתעוור, ואילו כתיבת הספר היתה בשנה מאוחרת יותר.