רבי זאב טברסקי
 | |||||||
| לידה | ה' באדר תר"י | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ' בסיון תרצ"ז (בגיל 87) ירושלים | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||||
| תאריך עלייה | בערך בתרצ"ד | ||||||
| מדינה |
המנדט הבריטי | ||||||
| מקום פעילות | |||||||
| תפקידים נוספים | רב העיר טולצ'ין | ||||||
| בת זוג |
| ||||||
| אב | רבי יוחנן טברסקי | ||||||
| אם | חנה (לבית קולק) | ||||||
| |||||||
רבי זאב טברסקי (ה' באדר תר"י - כ' בסיון תרצ"ז) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא.
קורות חייו
נולד בראחמיסטריווקא לאדמו"ר רבי יוחנן טברסקי, ולחנה בת רבי פנחס מקולק, בנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר וחתנו של רבי צבי אריה מאליק. בזיווג ראשון נשא את בת שבע בת רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל, אולם היא נפטרה אחר כשנתיים בלא צאצאים, בזיווג שני נשא את צפורה ברכה בת רבי יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי[1].
שימש ברבנות בכמה קהילות ברוסיה, ובאחרונה היה רב בעיר טולטשין שבאוקראינה, בעקבות רדיפות הקומוניסטים עבר לזלטופול וגם שם לא מצא מנוחה, חסידיו שבארצות הברית שלחו לו כרטיסי נסיעה שיגיע להתיישב אצלם, אך עלה לארץ ישראל בעקבות שני אחיו בשנת תרצ"ד, והתיישב בירושלים יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא (האח הנוסף רבי מרדכי כבר נפטר בי"ז באייר תר"פ), תחילה גר בשכונת שערי חסד ומאוחר יותר עבר לשכונת זכרון משה.
נפטר ביום כ' סיוון תרצ"ז. בהלווייתו השתתפו הרבנים הראשיים לארץ ישראל, וקהל של אלפי איש, נקבר ליד אחיו באהל אדמו"רי רחמיסטריווקא בהר הזיתים.
לאחר שחרור הר הזיתים במלחמת ששת הימים, נוצר צורך לחפור את קברו מאחר והאוהל חרב, והתגלה כי גופו נשאר שלם וללא ריקבון, וזאת למרות שכבר חלפו באותו הזמן כשלושים שנה מקבורתו[2].
מהנהגותיו
נודע כמתמיד וכפוסק. בניו סיפרו שבמשך כל השבוע היה מסתגר בחדרו שם ישב ולמד, ורק בשבת היו יכולים לראותו ולדבר איתו. לכל מקום שהיה נוסע נשא איתו ארגזים מלאים בספריו שנצרכו ללימודו. כמו כן היה הפוסק של אדמו"רי בית צ'רנוביל בדורו, ודודיו וקרוביו היו שולחים אליו את שאלותיהם.
שלא כיתר אדמו"רי השושלת נהג לומר דברי תורה בעריכת השולחן, וכן היה כותב את חידושיו ודברי תורתו. הרב קוק הביא הרבה מחידושיו בקובץ 'עיטור סופרים', ולאחר שרבי זאב ביקש שידפיסם בעילום שמו כינה את החידושים בשם "זוהר אור בהיר" שהם ראשי תיבות "זאב", ו"בהיר" ראשי תיבות "בן הרב רבי יוחנן"[3].
צאצאיו
כל צאצאיו (לבד מבתו מרגלית ובניה) נרצחו בשואה.
- בנו רבי נחום משה טברסקי רב העיר קאוולא, חתן דודו רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק, נרצח בשואה בשנת תש"ג.
- בנו רבי יוחנן טברסקי, נשא את יענטא בת רבי ישכר דוב מבעלזא.
- רבי דוד טברסקי, חתן בן דודו רבי אברהם דב טברסקי מרחמסטריווקא.
- מרגלית[4] אשת רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, נפטרה האחרונה מכל ניני המגיד מטשרנוביל.
קישורים חיצוניים
- ימות החמ"ה, תולדות האמרי חיים מויז'ניץ עמוד 43, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום),
- רבי זאב מרחמיסטריווקא באתר תולדות ושורשים - עצי משפחה.
- רבי זאב טברסקי באתר Geni.
- מכתב מהאדמו"ר רבי זאב מרחמסטריווקא באתר בידספיריט.
- מכתבים ושטרי אפוטרופסות, אודות ירושת האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריבקה באתר קדם.
הערות שוליים
- ^ נכד הסבא משפולי, רבי גדליה מליניץ, ורבי פנחס מקוריץ.
- ^ בחצרות בית ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ספר היחס לטשרנוביל ורוז'ין, מהדורה חדשה, עמ' קי
- ^ שמה המדויק היה נתון לוויכוח בין בניה. בנה הגדול רבי משה יהושע הגר טען ששמה מרגלית ואילו בנה השני רבי מרדכי הגר טען ששמה מרגליא.
| אדמו"רי רחמסטריווקה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| הקודמים לשושלת | הבעל שם טוב • המגיד ממזריטש • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל | 
| |||
| דור ראשון | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור שני | חסידות זלטיפולי • רבי מרדכי טברסקי • רבי מנחם נחום טברסקי • רבי זאב טברסקי | ||||
| דור שלישי |
| ||||
| דור רביעי | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור חמישי |
| ||||
| דור שישי |
| ||||