רבי אליעזר שמחה רבינוביץ
 | |||||
| רבי אליעזר שמחה רבינוביץ בלומז'ה | |||||
| לידה |
1832 תקצ"ב קובנה, ליטא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1911 (בגיל 79 בערך) תמוז תרע"א לומז'ה, פולין | ||||
| |||||
|
| |||||
רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (תקצ"ב, 1832 - תמוז תרע"א, קיץ 1911) היה רב ליטאי, רבן של סובאלק ולומז'ה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תקצ"ב (1832) בקובנה לרב מנחם מנדל שכיהן כרבה של העיר. בילדותו נחשב ילד פלא וגילה ידענות מופלגת בספרות התורנית, לצד בקיאות בשפות ואלגברה וגאונות בשחמט, הוא הוצג בשל כך בהיותו בן 14 בפני משה מונטיפיורי בעת ביקורו בקובנה בשנת 1846 בדרכו חזרה מפטרבורג ללונדון. בהיותו בן 12 התארס עם שרה גיטל בת הרב לוי יפה מרוגובה וחוה בת רבי יצחק מוולוז'ין, הכלה הייתה בת 11, והחתונה התקיימה לאחר 4 שנים. בשנים שלאחר נישואיו התגורר אצל חמיו ברוגובה.
כבעל השכלה רחבה ושליטה ברוסית ופולנית, לצד ידע רחב ומעמיק בתחום התורני, הייתה דרכו בעולם הרבנות סלולה: הוא התמנה בגיל צעיר מאוד כרבה של רוגובה עיר מגוריו של חותנו, ושנים ספורות לאחר מכן התמנה כרבה של שדובה. במקביל הוצעה לו משרת ר"מ בישיבת וולוז'ין, שהוקמה בידי סב-חמותו רבי חיים מוולוז'ין ובנו רבי יצחק עמד בראשה באותה עת; מסיבה לא ידועה המינוי לא התממש.
בשנת תר"ל (1870) התמנה לכהן כרבה של סובאלק במקומו של הרב שמואל מוהליבר, וכיהן במשרה זו במשך שש שנים.
בשנת תרל"ז (1877) עבר לכהן כרבה של לומז'ה. בעיר זו היה ממייסדי חברת מזהירי שבת שאנשיה היו עוברים בין החנויות ביום שישי ומזכירים לסוחרים שעליהם לסגור את חנויותיהם לפני כניסת השבת[1]. בלומז'ה שרר מתח בינו לבין אחדים מראשי הקהל, המתח החריף במשך השנים ובשלב מסוים הצליחו יריביו לשכנע את מושל העיר לגרש אותו מן העיר. הוא עבר לכהן ברבנות העיירה קלווריה ופתח בהליכים משפטיים בפטרבורג נגד שר הפלך וראש העיר של לומז'ה, זכה במשפט נגדם וקיבל את ביטול צו הגירוש שלו ופיטוריו מרבנות העיר, אך לא רצה לשוב לכהן בה. בקרב יהודי לומז'ה התהלכו אגדות על סופם המר של יריביו.
בשנת תרמ"ח (1888) היה אחד המועמדים למשרת "הרב הכולל" של העיר ניו יורק, לצד רבי יצחק אלחנן ספקטור, אך לבסוף נבחר למשרה זו הרב יעקב יוסף. בחורף תרנ"ד הוצע לו לשוב לכס רבנות העיר סובאלק, הוא בא לסובאלק למסיבת סיום הש"ס שנערכה בעיר באותה תקופה והתכבד לנאום בה, אך למעשה לא יצא מינויו השני לרבנות העיר לפועל.
שנה וחצי לפני פטירתו עזב את משרותיו הרבניות ושב ללומז'ה כאזרח מן המניין. הוא נפטר בחודש תמוז תרע"א בלומז'ה ונקבר בה בהלווייה רבת משתתפים
משפחתו
לרב אליעזר שמחה רבינוביץ ולאשתו שרה גיטל, נולדו תשעה ילדים:
- בניו
- הרב יעקב רבינוביץ[2] - רבן של ראדוילישקי (בחבל זאמוט) ואדינבורו, סקוטלנד. בסוף ימיו בלונדון כרב בית המדרש מונטאגיו רוד בשכונת דאלסטון (לאחר מותו החליף אותו הרב אליהו דסלר). מחבר "שם יעקב", "בכורי יעקב", "קול יעקב" ו"שבחי יעקב". מקום קבורתו בבית העלמין אדמונטון בצפון לונדון.
- בתו מנישאיו הראשונים ליהודית לבית וולפסון, שנפטרה בלידה, היא חנה בן טובים שהגיעה לארץ ישראל כילדה. בעלה ברוך בן-טובים היה מחלוצי הבנקאות בארץ ישראל. בנה ד"ר אליהו בן-טובים היה רופא מנתח. נכדה שמואל בן-טובים כיהן כראש המועצה המקומית כפר שמריהו
- תשעה ילדים מנישואיו השניים לשרה לאה לבית לבקוביץ:
- בנו הרב פרופ' לוי יצחק (לואיס) רבינוביץ - אב"ד יוהנסבורג, דרום אפריקה. היסטוריון ופילולוג של המאה העשרים, יקיר העיר ירושלים. אשתו הייתה טניה בתו של הרב משה אביגדור עמיאל.
- בנו הרב אליעזר שמחה רבינוביץ - רב במנצ'סטר, ומאוחר יותר בפרטוריה, דרום אפריקה. בנו הרב בנימין רבינוביץ מלונדון ואחר כך בירושלים.
- בנו מנחם מנדל, נהרג בעת הבליץ על העיר לונדון בימי מלחמת העולם השנייה.
- בתו הינדה - נישאה לרב יהודה ניומן והם התגוררו בלונדון. בנם הרב יצחק ניומן מלונדון נפטר בירושלים, נכדם הוא הרב אליעזר שמחה וייס, רבו של כפר הרא"ה ורב המועצה האזורית עמק חפר. נכד אחר הוא הגאוגרף פרופ' דייוויד ניומן, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי רוח וחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- בתו ד"ר חנה - נישאה לדוד הילמן, אמן זכוכית שחלונות מעשה ידיו מפארים בתי כנסת בלונדון ובירושלים. הוא היה בנו של הרב שמואל יצחק הילמן, ואחיה של שרה הרצוג, אשת הרב הראשי לישראל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
- בתו דר' פאני רבינוביץ, ממיסדי בית ספר לאחיות בבית חולים הדסה בירושלים, ויקירת העיר ירושלים
- הרב חיים פישל רבינוביץ - רבה של קרויצברג, לטביה. נפטר בתרפ"ט. בנו ושתי בנותיו נפטרו בברית המועצות אחרי מלחמת העולם השנייה. בתו תמר נישאה לד"ר ברוך לוין בנו של שמריהו לוין, עלתה לישראל ונפטרה בה
- בנותיו
בתו הגדולה נישאה לבנימין דיסקין, עשיר מפורסם, בנו של הרב זרח דיסקין ונכדו של הרב בנימין דיסקין
- בתו השנייה חיענה נישאה לרב ישראל יפה בנו של הרב זלמן משה יפה ונכדו של רבי לוי יפה מרוגובה
- בתו השלישית נישאה לרב בן ציון פיינגולד מקיידאן, ליטא
- בתו הרביעית גיטל נישאה לאברהם נביאזסקי מקובנה
- בתו החמישית פייגי נישאה ליהודה חיים קסטליאנקר
- בתו השישית מיכל נישאה לרב צבי הירש ליכנטנשטיין, רבה של בטוקס, קורלנד. מחבר "הגיון לבי" (ריגה תרע"א)
- בתו השביעית קיילה נישאה לאברהם דובר אפשטיין-איסרליש משקלוב
לקריאה נוספת
- יום טוב לוינסקי, דור דור ורבניו: ר' אליעזר שמחה רבינוביץ, בתוך: יום טוב לוינסקי (עורך), ספר יזכור לקהילת לומז'ה, בספריית העיר ניו יורק (תמונות 129–131)
- 'רבינוביץ, ר' אליעזר־שמחה ב"ר מנחם־מנדל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 89 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1287).
קישורים חיצוניים
- חידושי רבי אליעזר שמחה - א, על התורה; על שולחן ערוך חושן משפט; על ה"שאגת אריה"; הלכות ארץ ישראל; ירושלים, מכון ירושלים, תשנ"ג, באתר אוצר החכמה
- שו"ת חידושי רבי אליעזר שמחה - ב, שו"ת והערות על שו"ת רבי עקיבא איגר; ירושלים, מכון ירושלים, תשנ"ח, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ לאמזא, הצפירה, 12 בדצמבר 1882
- ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, רבינאוויץ, הרב יעקב, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 63, באתר HebrewBooks.
אליעזר שמחה רבינוביץ30772417Q20502840