רבי דובער זאב וולף ליבשיץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי דובער זאב וולף ליבשיץ (ז' באדר ה'תקפ"ז, 6 במרץ 1827 - י"ג בכסלו ה'תרס"א, 5 בדצמבר 1900) היה רב ליטאי, רבה של סרדניק.

ביוגרפיה

נולד בסרדניק לרב המקומי, הרב חיים ליבשיץ שכיהן ברבנות העיר 43 שנים. בגיל צעיר רכש ידיעות רבות בגפ"ת והתארס עם בתו של רבי משה יצחק רבל (רעוועל), אז רבה של קרטינגה ומאוחר יותר רבה של פוניבז'. לאחר אירוסיו למד מפי חמיו המיועד ומפי רבי זאב וולף ליפקין רבה של סלנט, כשבמקביל שמע מוסר ותורת המדות מפי בנו רבי ישראל מסלנט.

בגיל 16 נישא לארוסתו ובגיל 20 התמנה למשרה רבנית ראשונה בעיירה שאבילן, שם כיהן עשר שנים גם כראש ישיבה גדולה. בתקופת שאבילן למד אצלו רבי בן ציון שטרנפלד, לימים רבה של בילסק.

בסביבות 1857 (תרי"ז) עבר לכהן ברבנות העיירה וינדאווי שבקורלנד והחזיק בכהונתו זו שש שנים, עד שהתקבל תחת אביו לרבנות העיר סרדניק בה כיהן עד לפטירתו בי"ג בכסלו ה'תרס"א, 5 בדצמבר 1900.

ספריו

רבי דובער זאב ליבשיץ נודע כבקי בהלכה וכדרשן מחונן, הוא חיבר כרכים רבים של חידושי הלכה ומסות דרשניות, אך רובם נשארו בכתובים. ספריו שבאו בדפוס, נושאים את שמו של אביו "חיים". אלו הם:

משפחתו

בניו היו: רבי הלל ליבשיץ רבן של כמה ערים חשובות בליטא ואב"ד לובלין, ורבי יחיאל אידל ליבשיץ שנסמך לרבנות והיה דרשן בווילנה[1]. חתנו היה הרב ישראל קפלן שכיהן תחתיו ברבנות העיר סרדניק.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יחיאל אידל ליבשיץ, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמודים 22-23, באתר HebrewBooks.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0