רבי שמואל בן אביגדור
.jpg)
רבי שמואל בן אביגדור (? - כ"א בטבת ה'תקנ"א) אב"ד ורב של וילנה בתקופת הגאון מווילנא, והיה רבה האחרון של וילנה.
המחלוקת על רבנות וילנה
נולד לרב אביגדור בן שמואל שהיה רבן של כמה עיירות וערים בליטא. מונה לרבנות וילנה בשנת תק"י (1750),
על פי הנוהג המקובל באותם ימים, חותנו ר' יהודה ספרא ודיינא המכונה היסו"ד, שהיה אחד מראשי הקהל ומעשירי העיר, רכש עבורו את משרת רבנות וילנה. לראשי הקהל היה נראה, שר' שמואל הצעיר לא היה דמות מספיק ראויה כדי לשאת את המשרה, בעיקר לא בווילנה, שהיו בה רבנים ולמדנים רבים.
לאחר פטירת חותנו תמו ימי החסד של ר' שמואל, ראשי הקהל, שראו בו גורם מפריע המתחרה על מעמד המנהיגות שלהם בקהילה, ביקשו לגרום להדחתו. ובמשך שלושים שנה (1791-1762) התנהל מאבק קשה בין ר' שמואל לבין ראשי הקהל, ראשי הקהל של וילנה ניהלו את המאבק באמצעים פסולים: לשם כך ארגנו נגדו קנוניה באמצעות סתימת פיות, וכן באמצעות איסור בחרם ללמד זכות על נאשמים, איסור בחרם להתלונן בפני בית הדין ואפילו איסור על הדיינים להקשיב לזעקת הנחמס, וכן באמצעות עדויות שקר על דרך תפקודו הקלוקלת, כביכול: קבלת שוחד, הטיית משפט לטובת אחד הצדדים, התערבות בוטה בדיונים משפטיים, ביטול פסקי דין שלא בסמכות, מינוי דיינים שלא בסמכות, ומינוי אנשים למשרות בהיררכיה הקהילתית בניגוד לתקנון, ובכלל על ליבוי מדנים ושנאה בקרב הקהילה בווילנה. לצד הרב עמדו בעלי המלאכה אשר מספרם גדל משמעותית במשך השנים, אך לא הייתה להם נציגות בוועד הקהילה, והחסידים שהיו עדיין במחתרת, בהנהגת ר' ברוך מרדכי אטינגר חתנו של ר' שמואל, מכאן ואילך התפתחה מערכת יחסים קשה של מאבקי כוח בין ראשי הקהל בווילנה לראשי הקהילות האחרות בליטא שהתערבו במאבק דווקא לטובת ר' שמואל. הגר"א שוכנע על ידי ראשי הקהל שמניעי הרב פסולים, ולכן היה בין מתנגדיו[דרושה הבהרה].
המחלוקת בין ראשי הקהל והרב גרמה גם לקרע עמוק בקהילה היהודית בווילנה, כאשר כל יהודי וכל משפחה ניסו לקבוע עמדה במחלוקת הזאת. וכך תיעד זאת ש"י פין:[1]
"ותהי המלחמה נפוצה בכל העיר, כי נחלק העם לחצי, אחרי הרב ואחרי הקהל, משפחות התגרו במשפחות, איש ברעהו ואשה ברעותה. ויהי העם נדון בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, בשוקים וברחובות, הצרו איש לרעהו במלחמת דברים, בריב ומצה ובאגרוף רשע".
בסופו של דבר רק הודות להתערבותו של מחותנו העשיר, הגביר ר' אליהו פעסעלעס, לא סולק בסופו של דבר ר' שמואל ממשרתו, אך למרות ההצלחה לסכל את מזימת ראשי הקהל לא פגה המתיחות. אחר פטירתו ב-כ"א בטבת תקנ"א החליט הקהל שלא למנות יותר אב"ד לעיר וילנה.
משפחתו
בנישואיו הראשונים נשא את טייבל בתו של ר' יהודה ספרא ודיינא היסו"ד, בנישואיו השניים נשא את לאה[2] בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא אב"ד לבוב.
קישורים חיצוניים
- ישראל קלוזנר, וילנא בתקופת הגאון - המלחמה הרוחנית והחברתית בקהילת וילנא בתקופת הגאון, ירושלים תש"ב, (סדר העמודים מהופך)
- שמואל יוסף פין, מוהר"ר שמואל האב"ד האחרון, קריה נאמנה, מהדורה שנייה, וילנא תרע"ה, עמוד 138
- הלל נח מגיד שטיינשניידר, ר' שמואל ב"ר אביגדור, עיר ווילנא, ווילנא תר"ס, עמוד 17
- יהושע מונדשיין, עיר וילנא - קריה נאמנה?, כרם חב"ד, גיליון רביעי, עמ' 62
- 'ר' שמואל ב"ר אביגדור (אב"ד אחרון דווילנה)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 99 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1297).
- קהילת וילנה, באתר "זכור"
- מלחמת עולם: המתנגדים נגד החסידים, באתר "המולטי יקום של אלי אשד"
הערות שוליים
- ^ ש"י פיין, קריה נאמנה, עמ' 140-141
- ^ על פי מסורת אחת היא הייתה אמו של הרב ברוך מרדכי אטינגר, ראה דיון בפורום "ספרים וסופרים" שבאתר "בחדרי חרדים" בנושא זה.
