רבי בן ציון הלברשטאם

האדמו"ר מבאבוב
רבי בן ציון הלברשטאם
לידה	י' באייר ה'תרל"ד; בוקובסק
נרצח	ד' באב ה'תש"א (בגיל 67); חורשה ליד יאנוב
מקום קבורה	החורשה ליד יאנוב
מקום פעילות	וישניצה, באבוב, קראקא, טשבין
חיבוריו	"קדושת ציון"
בת זוג	תרצה, בת רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, ; בזיווג שני חיה פראדיל, בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט
אב	רבי שלמה הלברשטאם (הראשון)
אם	רבקה הענה בת רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא
	א' בתמוז ה'תרס"ה – ד' באב ה'תש"א; (36 שנים)
	→ רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) רבי שלמה הלברשטאם (השני) ←

ערך זה עוסק באדמו"ר השני מבאבוב. אם התכוונתם לאדמו"ר הנוכחי מבאבוב, ראו הרב בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם.

רבי בן-ציון הלברשטאם (מכונה ה"קדושת ציון" על שם ספרו; י' באייר ה'תרל"ד, 1874 – ד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) היה האדמו"ר השני מבאבוב, ומקים רשת ישיבות עץ חיים בגליציה.

ביוגרפיה

נולד בבוקובסק שבגליציה לאדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (תר"ז-תרס"ה) ולרבקה הענא. נשא את תרצה בתו של רבי נפתלי ממעליץ ובזיווג שני את חיה פראדיל (נפטרה בט"ז באדר ה'תשל"ד) בת דודו רבי שלום אליעזר הלברשטאם ממנה נולדו לו ילדיו. בשנת תרנ"ב (1892) עבר אביו מוישניצה לבאבוב בשל מחלתו, (העיירה באבוב נחשבה למקום שקט יותר ובריא יותר עבורו), אז עמד רבי בן ציון בראשות הישיבה בעיר, לאחר זמן מה החריפה מחלת האב, ורבי בן ציון קיבל על עצמו את רבנות באבוב במקומו. בא' בתמוז תרס"ה (4 ביולי 1905) נפטר אביו, והחסידים הכתירו אותו כאדמו"ר מבאבוב.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה רבי בן ציון פליט באימפריה האוסטרו-הונגרית, שב לפולין לאחר המלחמה אז הקים מחדש את הישיבה בבאבוב, וקרא לה "ישיבת עץ חיים". הישיבה מנתה 300 בחורים. בהמשך הקים עשרות סניפים ברחבי גליציה ופולין והשפעתו על הנוער הייתה מרובה, ורבים שהתרחקו מהדת, חזרו בתשובה בזכותו. השפעתו התפשטה במערב גליציה, וחסידות באבוב הייתה לחסידות הגדולה ביותר באזור. בשנת 1931 עבר מבאבוב לטשיבין ווהקים בה את חצרו, וכן פתח במקום את ישיבתו. בשנת 1936 חזר לגור בבאבוב.^[1]

הקים את "אגודת הרבנים דמערב גליציה", לארגון פעולות הדת. היה בעל דעות קנאיות והתנגד לציונות ולאגודת ישראל, בשנת תרצ"ה השתתף בכינוס אדמורים ורבנים יחד עם רבי חיים אלעזר ממונקאטש בעיירה צאנז, שם הוכרז על ייסוד "אגודת החרדים", ארגון שנועד להיאבק באגודת ישראל^[2]. אך עם זאת גילה פתיחות בפעולותיו עם הנוער.

היה גם בעל כישרון ציור^[3].

לקראת ל"ג בעומר ה'תרע"ב, שלח מכתב לארץ ישראל עבור חסידו הרב יעקב שמרלר, בו הוא מבקש ממנו לערוך את סגולת הח"י רוטל עליה שמע מאנשי ארץ ישראל. מכתבו הועתק בספר טעמי המנהגים^[4], ואף נחשב כפעולה שהביאה לפרסום המנהג באופן משמעותי.

ניגוניו

נודע כמלחין פורה שחיבר עשרות ניגונים ויצירות, כיום ידוע על 126 ניגונים שהוא הלחין^[5]. בין ניגוניו המפורסמים: "מקדש מלך", לא תבושי^[6], "מה אשיב", "א-ל אדון"^[7] ו"ובאו כולם"^[8]^[9], "י-ה ריבון"^[10] המושר בהרבה קהילות, על ניגון זה התבטא רבי אליהו לופיאן שזה נתחבר ברוח הקודש^[11].

הלחין גם ניגוני שמחה רבים^[12], וכן הרבה שירים עם גראמען, מילים משלו באידיש ובלשון הקודש.

במלחמת העולם השנייה

בעת פלישת הגרמנים לברית המועצות, שהה רבי בן ציון בלבוב, שנפלה בידי הנאצים ביולי 1941. הרבי התגורר באותה עת בביתו של אחד מחסידיו, אליהו אביגדור ברינר. במשך כחודש הרב הסתתר בחדר שכוננית הסתירה את דלתו, אולם חבר ניסה לשכנעו לצאת ממקום מסתורו, בטענה שהגרמנים גילו אכזריות רבה יותר כלפי אלה שנתפסו במקומות מסתור. כמו כן החבר טען שהגרמנים יכבדו את המסמכים הרשמיים של הרב, שהעידו על היותו תושב זר. תחילה הרב לא קיבל את הטיעונים האלה, אך בסופו של דבר השתכנע. ביום שישי, 25 ביולי, ראש חודש אב, הוא יצא ממקום מסתרו והתמקם בגלוי באחד מחדרי הדירה.

בימים שלפני 25 ביולי (א' באב) הורגשה תכונה לא אופיינית בקרב המשטרה האוקראינית בעיר. היהודים השתדלו לא לצאת לרחובות. השכם בבוקר באותו יום קבוצות של איכרים מכפרי הסביבה החלו נוהרים ללבוב. הם התגודדו באזור תחנת המשטרה, ומשם יצאו לרחובות, מלווים בשוטרים אוקראינים, והחלו תוקפים כל יהודי שנקרה בדרכם בעזרת אלות, סכינים וגרזנים. קבוצות יהודים הובלו לבית הקברות ונרצחו בברוטאליות. גירוש יהודים מבתיהם, שכלל ביזה ושוד, החל אחר הצהריים. השוטרים האוקראינים פעלו לפי רשימות שהוכנו מראש, וערכו את החיפושים בכל העיר. הפוגרום נודע בשם "יום פטליורה", על שמו של המנהיג הצבאי האוקראיני האנטישמי סימון פטליורה. פטליורה נרצח בפריז בשנת 1926 בתאריך זה בידי יהודי בשם שלום שוורצבארד כנקמה על רצח אלפי יהודים בשנת 1919. הגרמנים אישרו לאוקראינים לציין את יום השנה הזה בהשתלחות רצחנית ביהודים. במשך שלושה ימים ההמון האוקראיני המשיך במהומות במחוז של לבוב. האוקראינים לקחו קבוצות יהודים לבית הקברות היהודי ולכלא לונצ'קי (Lunecki) וטבחו בהם. ההמון החליט להתרכז בעשירי ובמכובדי הקהילה היהודית. שמו של ברינר, אצלו התאכסן הרב, היה ברשימה בשל עושרו ומעמדו. הייתה לו אפשרות לברוח מפולין, אך הוא סירב להציל רק את עצמו ולהשאיר את היהודים הפקר.^[13]

בערך בשעה שש אחרי הצהריים של אותו יום, בזמן שהרב הסיר את התפילין של רבנו תם, הדלת נפתחה בפתאומיות וצעיר אוקראיני נכנס יחד עם הממונה המקומי על הבניין. הצעיר האוקראיני הבין לאחר מבט מהיר ברב, שמדובר בדמות מכובדת, והורה לו להתלוות אליו. בנו הצעיר של הרב, משה אהרן הלברשטאם, ראה את אביו נלקח מן הבית, והתחנן להצטרף כדי לעזור לאביו. תחילה הצעיר האוקראיני התנגד, אך במהרה נעתר לבקשתו ולקח עמו גם את משה אהרן.

הם קובצו בקרן רחוב יחד עם שבויים נוספים מאזורים שונים של העיר. שוטרים הועמדו על המשמר על מנת למנוע בריחות. כשמספר השבויים הגיע למאה, השוטרים העמידו אותם בטור של שְלָשות, והורו להם לצעוד. הרב היה חלש מכדי לעמוד בקצב הצעידה המהיר ועבר לסוף הטור, דבר שגרם לשוטרים להכותו באלותיהם ולהורות לו להזדרז. ברינר אחז בידו האחת, ובנו משה אהרן אחז בידו האחרת, עד שהגיעו למפקדת הגסטאפו ששכנה ב–Polczinski 4. עד ראייה סיפר ש"הוא ראה מחלונו איך הרב, שהיה לבוש בבגדי השבת שלו, הותקף על ידי החיילים. האוקראינים האכזריים הכו אותו בראשו עם קתות רוביהם, והכיפה שלו נפלה ארצה. מדי פעם הרב רכן ארצה כדי להרימה, והם הכו אותו ביתר עוז".^[14]

בשבת הייתה אקציה נוספת. בין השבויים היו הפעם חסיד באבוב, איצ'ה לסר, ושלושה חתנים של רבי בן ציון שהסתתרו בביתו. היו אלה רבי יחזקאל הלברשטאם, רבי משה סטמפל, ורבי שלמה רובין. ארבעתם הובאו לבניין הגסטאפו.

כל בני המשפחה, בהנהגתו של בנו של הרב, רבי שלמה, הפכו עולמות בניסיונם להבטיח את שחרורם של השבויים, והציעו שוחד עצום, אך כל מאמציהם היו לריק.

לאחר שלושה ימים, ביום שני ד' באב (28 ביולי), הוצאו השבויים להורג ביער יאנובר (Yanover), בפאתי העיר. יהודים אחדים שהצליחו לברוח סיפרו כי הרבי אמר להם לפני מותו: ”לשם מה להסתתר? כלום אפשר להסתתר מ"חבלי משיח"?”.^[15] 20,000 יהודים נטבחו באותו יום, ביניהם הרב, בנו ושלושת חתניו.

צאצאיו

רבי שלמה מבאבוב. ירש את מקומו והחיה את חסידות באבוב שמרכזה בארצות הברית.
רבי חיים יהושע, נרצח בשואה. בניו מכהנים ברבנות ואדמו"רות בארצות הברית.^[16]
רבי יחזקאל דוד (תרע"ד - כ"ה באדר ב' תשל"ח) האדמו"ר מפאקשיווניץ בבורו פארק, חתן רבי אברהם מפאקשיווניץ. ילדיו מכהנים כיום כאדמו"רי פאקשיווניץ.
רבי משה אהרן נרצח יחד עם אביו בד' באב ה'תש"א
דבורה לאה אשת רבי יעקב ישראל טברסקי מהורניסטייפול מילוואקי.
רבקה ביילא אשת רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם (בן רבי ישעיה מטשכויב) ובזיווג שני אשת הרב חיים פרלמן.
נחמה גולדה אשת הרב משה סטמפל (נרצח בשואה) ובזיווג שני אשת הרב יהושע מאיר פרישווסר (לונדון).
שיינדל רייצא אשת הרב ישראל דוב ווייץ (נכד רבי ישראל דוב גילרנטר אב"ד ישניצה, בעל רביד הזהב).

לקריאה נוספת

מכון בית צדיקים, דער קדושת ציון פון באבוב, תשע"ג
אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, תשמ"ח, עמ' עא-קלב.
גולדמן, בן ציון - בייגל אהרון בן ציון, "נר המערבי ונרותיו שהדליק", ה'תשנ"א, באתר אוצר החכמה
צבי בריננער, רבינו הקדוש מראצפערט, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, עמ' שפג-שצב.

קישורים חיצוניים

י. מ. נימאן, בחצר הרבי מבובוב, דבר, 5 באוגוסט 1935

י. מ. נימאן, חלק שני, דבר, 5 באוגוסט 1935

מלחניו של האדמו"ר ר' בן ציון הלברשטאם, האדמור מבובוב לפיוטים, בביצוע צבי מסטבוים, באתר הזמנה לפיוט
הרב בן ציון הלברשטאם – האדמו"ר מבובוב (גליציה), באתר "זכור - אמונה בימי השואה" שבהפעלת "המרכז לחקר השואה" של מכללה ירושלים
מכתב הרב בן ציון הלברשטאם הי"ד לתלמידו: הדאגה והיגון מי התיר לך?!, באתר תורתך לא שכחתי
איגרת קודש מהרב בן ציון הלברשטאם הי"ד: למען לא יפלו במכמורת העצבות והיאוש, רחמנא ליצלן, באתר תורתך לא שכחתי
אדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב, באתר MyTzadik
הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' בן-ציון האלבערשטאם זצוק"ל הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 34, באתר HebrewBooks
רבי בן ציון הלברשטאם באתר אהלי צדיקים
צוין מקום הירצחו של הקדושת ציון מבאבוב באתר אהלי צדיקים
רבי בן ציון מבאבוב וסיפור חייו בשואה בקובץ המאור, אתר היברובוקס.

הערות שוליים

^ שר התורה, עמוד 82–83
^ באבאוו און מונקאטש שאפען א גרויסע ארטאדאקסישע ארגאניזציע צו בעקעמפן די "אגודה", היינט, 5 במאי 1935
^ ישראל כהן, ‏בבאבוב-45 מציגים: פרוכת מציורי הרה"ק הקדושת ציון מבאבוב זי"ע, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2016
^ רבי אברהם יצחק שפרלינג, ענייני הילולא דרשב"י, טעמי המנהגים, עמוד רסג, באתר היברובוקס
^ פנחס ביכלר "עתיקין" גליון 15, עמ' 12, אלול תשפ"ב. ישנם עוד 5 ניגונים שהיו מושרים רבות על ידו אך לא ברור אם חיברם.
^ ניגון לא תבושי-באבוב, סרטון באתר יוטיוב
^ קל אדון - מהקדושת ציון הי"ד, סרטון באתר יוטיוב.
^ חיברו בשנת תרפ"ג על המילים "בבקעך ים סוף", כיום שרים את הלחן בהרבה קהילות, הן על 'ובאו כולם', והן על 'בבקעך'.
^ ובאו כולם, סרטון באתר יוטיוב
^ קה ריבון עלם - מהקדושת ציון הי"ד, סרטון באתר יוטיוב. פרוק ית ענך - קה ריבון עלם - מהרה"ק ר' בנציון הלברשטאם מבאבוב., סרטון באתר יוטיוב
^ דוד יוסף שלוסבורג "ר' אלה" עמ' 210.
^ מקהלת מלכות, זאנוויל ויינברגר, אהר'לע סאמט - ניגון באבוב, סרטון באתר יוטיוב
^ אדמו"רים שניספו בשואה, מנשה אונגר, ירושלים תשס"ז, עמ' 58.
^ Eilah Azkerah, by Naftoli Eherenberg, V. 1, page 141
^ אדמו"רים שניספו בשואה, מנשה אונגר, ירושלים תשס"ז, עמ' 58. בקדושה ובגבורה, יהושע אייבשיץ, עמ' 147.
^ ראו חסידות באבוב#חצרות נוספות מבית באבוב.

הקודם: רבי שלמה הלברשטאם (הראשון)	אדמו"רי באבוב תרס"ה - תש"א	הבא: רבי שלמה הלברשטאם (השני)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בן ציון הלברשטאם33167196Q2908956

[1] שר התורה, עמוד 82–83

[2] באבאוו און מונקאטש שאפען א גרויסע ארטאדאקסישע ארגאניזציע צו בעקעמפן די "אגודה", היינט, 5 במאי 1935

[3] ישראל כהן, ‏בבאבוב-45 מציגים: פרוכת מציורי הרה"ק הקדושת ציון מבאבוב זי"ע, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2016

[4] רבי אברהם יצחק שפרלינג, ענייני הילולא דרשב"י, טעמי המנהגים, עמוד רסג, באתר היברובוקס

[5] פנחס ביכלר "עתיקין" גליון 15, עמ' 12, אלול תשפ"ב. ישנם עוד 5 ניגונים שהיו מושרים רבות על ידו אך לא ברור אם חיברם.

[6] ניגון לא תבושי-באבוב, סרטון באתר יוטיוב

[7] קל אדון - מהקדושת ציון הי"ד, סרטון באתר יוטיוב.

[8] חיברו בשנת תרפ"ג על המילים "בבקעך ים סוף", כיום שרים את הלחן בהרבה קהילות, הן על 'ובאו כולם', והן על 'בבקעך'.

[9] ובאו כולם, סרטון באתר יוטיוב

[10] קה ריבון עלם - מהקדושת ציון הי"ד, סרטון באתר יוטיוב. פרוק ית ענך - קה ריבון עלם - מהרה"ק ר' בנציון הלברשטאם מבאבוב., סרטון באתר יוטיוב

[11] דוד יוסף שלוסבורג "ר' אלה" עמ' 210.

[12] מקהלת מלכות, זאנוויל ויינברגר, אהר'לע סאמט - ניגון באבוב, סרטון באתר יוטיוב

[13] אדמו"רים שניספו בשואה, מנשה אונגר, ירושלים תשס"ז, עמ' 58.

[14] Eilah Azkerah, by Naftoli Eherenberg, V. 1, page 141

[15] אדמו"רים שניספו בשואה, מנשה אונגר, ירושלים תשס"ז, עמ' 58. בקדושה ובגבורה, יהושע אייבשיץ, עמ' 147.

[16] ראו חסידות באבוב#חצרות נוספות מבית באבוב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]