רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא
 | |
| קברו של היסוד ושורש העבודה | |
| לידה |
1738 תצ"ט |
|---|---|
| פטירה |
1794 (בגיל 56 בערך) י"ח באדר ב' תקנ"ד |
| מקום פעילות | הוראדנא, ליטא |
| השתייכות | יהדות ליטא |
| תחומי עיסוק | תשובה, מוסר, מקרא, תפילה, קבלה |
| רבותיו | אריה לייב הלוי אפשטיין |
| חיבוריו | יסוד ושורש העבודה, קרני אור |
הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, מכונה מוהרא"ז (תצ"ט – י"ח באדר ב' תקנ"ד, 1794) היה רב ומקובל ליטאי מהמאה ה-18. התפרסם כאחד מגדולי הרבנים בדורו וכצדיק מיוחד במינו, ונודע בכינויו בעל יסוד ושורש העבודה על שם ספרו.
תולדותיו
נולד בראזנאי לרב משה ולאמו מרת רבקה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים", שהיה מאבות משפחתו. רוב ימיו חי בעיר הוראדנא.
למד תורה אצל הרב אריה לייב הלוי אפשטיין בעל ה'פרדס', וכן היה תלמיד חבר לרבי משה איויער. סירב לשמש במשרת רבנות רשמית או בכל משרה אחרת, בשל ענוותנותו ורצונו לא להיבטל מלימוד תורה, והימנעות ממחלוקת. לצורך מחייתו עסק במסחר דרך עראי. גם את זרעו אחריו הזהיר בצוואתו ”שלא תקבלו שום התמנות, היינו, שלא תהיו בקהל כלל, לא ראשים ולא מנהיגים.[1]”
נוהג היה לעסוק בגמילות חסדים עם עניים, ואף היה לווה כסף מגבירים עשירים לצורך כך. חיבב את ארץ ישראל, ואף שלא זכה לעלות אליה בעצמו, היה מסתובב לאסוף כסף עבור יושבי הארץ. באחד ממסעותיו לעיר המבורג שבגרמניה לשם מטרה זו, נתפס ונאסר למשך תקופה של שנה וחצי, בשל העבירה הכרוכה בהעברת כספים ממדינה למדינה. ולאחר השתדלויות רבות שוחרר ממאסרו, אך המשיך בקיבוץ כספים ושליחתם לארץ ישראל. אף בצוואתו כתב: ”בני אהובי, תשוקתכם יהיה בתמידות ליסע לארץ הקדושה. ובוודאי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו”.
נהג במנהגי חסידות רבים, כמו טבילה במקוה ולבישת בגדי לבן בשבת[2]
בספרו היסודי "יסוד ושורש העבודה" מודגש רבות חשיבות העניין של מסירות נפש למען שמו יתברך ולמען קיום מצותיו כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו ובוראנו, כאשר לדבריו מצווה זו היא "עבודה אחת פרטית ונשגבה מאוד", שאפשר לקיימה גם במחשבה ולא רק במעשה.
פטירתו וצוואתו
נפטר בשנת 1794, בצוואתו ביקש להיקבר כשהוא עטוף בטלית כשרה, בניגוד למנהג המקובל לפסול את ציציות הטלית שבה עוטפים את הנפטר. הרב דניאל מהורדנה, מורה ההוראה המקומי נשאל וענה, שאף על פי שבכל נפטר אחר היה מורה שלא לקיים את צוואתו בניגוד למנהג, אך מפני כבודו של הנפטר הוא נאלץ שלא להתערב. לפי הסיפור, נפסלו הציציות לבסוף כאשר הסתבכו בדבר מה בשעת הקבורה ונתלשו.[3]
כן ביקש שלא יספרו עליו דברי שבח[4], ושיקיימו בו ארבע מיתות בית דין[5].
על פי צוואתו שתי מצבות הוצבו לו אחת לצד מראשותיו ואחת לצד מרגלותיו, ונחרת עליהן מפנים: "אלכסנדר זיסקינד, במו"ה משה, הנולד מהאשה רבקה, עובד השם יתברך".
| תקופת חייו של רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא על ציר הזמן |
|---|
 |
הערכת רבני דורו
הגר"א אמר עליו: "רבי אלכסנדר זיסקינד גדול כספרו, וספרו גדול כמוהו"[דרוש מקור]
החוזה מלובלין אמר שגילו לו משמיא, "שחשוב מאוד אצל הקב"ה סדר התנהגותו של הצדיק היסוד ושורש העבודה וגודל תמימות לבבו לפני ה', כי הוא היה מתנהג תמיד באמונה, ובהשגחה פרטית בכל ענייניו"[6]
רבי נחמן מברסלב אמר עליו שהיה חסיד לפני החסידות.[דרוש מקור]
ספריו
- יסוד ושורש העבודה - ספר מוסר קבלי ופרוש על התפילה.
- קרני אור - פירוש על הזוהר הודפס על ידי נכדו הרב משה הלוי אב"ד גאטש.
מתלמידיו
- הרב יהושע העשיל כ"ץ בעל ישועות יהושע
- הרב אליעזר הכהן רוזובסקי
צאצאיו
כפי שמספר בצוואתו[7] היו לו "בנים רבים, אך לא זכיתי לגדלם". אמנם כפי הנכתב בצוואתו וכפי המקובל היו לו שלשה בנים: רבי אריה לייב, רבי משה ורבי יוסף. רבי אריה לייב, שנקרא על שם רבו רבי אריה לייב הלוי אפשטיין, התפרסם לימים ברוב צדקתו[דרוש מקור], והמשיך בדרכו של אביו ב"קלויז" שהוקם על שם אביו בהוראדנא. נפטר בכ"ב בסיון ה'תקצ"א (3 ביוני 1831). בנו של רבי אריה היה רבי יחזקאל אב"ד בויברוסק ובנו היה רבי אברהם דובער אב"ד קמניץ בעל ספר "זכר אברהם"[8] נפטר בט"ו בתשרי תקפ"ד.
זיקתם של צאצאיו אליו, הסתמנה בשם המשפחה שאותו נשאו: ברא"ז, שפירושו, בראשי תיבות, בני רבי אלכסנדר זיסקינד.
בין צאצאיו: רעייתו של רבי זלמן סנדר כהנא שפירא ובניה רבי אברהם דב כהנא שפירא רבה של קובנא ובעל שו"ת דבר אברהם, ורבי יעקב כהנא שפירא בעל שו"ת נאות יעקב[9],
לקריאה נוספת
- שמעון אליעזר פרידענשטיין, עיר גבורים – קורות עיר הוראדנא, וילנה, תר"מ.
- יוסף קלוזנר, ר’ אלכסנדר זיסקינד מהורודנא-החסיד בין המתנגדים. ספר אסף, ירושלים תשי"ג.
קישורים חיצוניים
- 'ר' אלכסנדר־זיסקינד ב"ר משה', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 29 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1227).
- רבי דוד הלחמי, רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא (בעל „יסוד ושורש העבודה”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מפות ארץ ישראל מתוך ספריו. מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ספריו
- יסוד שורש העבודה, באתר Hebrewbooks
- קרני אור, באתר Hebrewbooks
- רבי ירוחם מאיר ליינר, צוואה רבי אלכסנדר זיסקינד, ראדזין, תרע"א, באתר היברובוקס.
אלכסנדר זיסקינד בן משה מהורדנה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ צוואה סי' כד
- ^ לימים סיפר רבי מנחם נחום קפלן מהוראדנא על מנהגו של מוהרא"ז: ”בכל ערב שב"ק היה טובל במקוה ולובש בגדי לבן, הולך לבית הכנסת, כשבידו מגילת שיר השירים כשרה, שנכתבה כמו ספר תורה, אותה כתב הוא עצמו, והיה קורא שיר השירים במתינות, במתיקות גדולה ובהתלהבות ודבקות נוראה! והמשיך רבי נחום ואמר: "קבלה בידינו מאבותינו, שמלאכי מעלה היו פוסקים מלומר שירה, והיו עומדים, שומעים ומקשיבים לקול נעימות אמירת שיר השירים שלו שהיה בוקע רקיעים" - ספר אני לדודי מהרב הומינר.”
- ^ עיר גיבורים, וילנה תר"מ, עמ' 62.
- ^ ”רק את השבח הזה ידברו עלי, מה שאני מעיד עלי שמים וארץ, והיודע תעלומות יודע ויעיד עלי גם כן אחר פטירתי, שהייתי מאמין באמונת אלקותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד, ממש כמשה רבינו ע"ה, אך הוא (משה רבינו) ידע בבירור, כפי גודל שכלו, כמ"ש (במדבר יב, ז) 'בכל ביתי נאמן הוא', ואני השפל בגודל אמונה שלימה ואמתות ברורה, בלי שום פקפוק וספק כלל ח"ו, גם בבירור גמור לפי קט שכלי. גם שבח זה יאמרו עלי, שכמה וכמה פעמים ביום, בעת שהייתי בטל מלמוד התורה הקדושה, הייתי מקבל עלי אלקותו ית"ש ויתעלה. (הצוואה הקטנה, סוף חלק ב')”
- ^ ”שיגביהו אותי כמה אנשים עד התקרה ממש ויזרקו אותי בכוח גדול דווקא על הארץ בלי שום הפסק סדין או קש, וכזה יעשו שבע פעמים זו אחר זו. (שם)”
- ^ ספר שומר אמונים, מאמר השגחה פרטית, פרק כג.
- ^ צוואה סי' מג
- ^ ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר אברהם דובער הלוי ז"ל אב"ד קעמניץ, מליצי אש, עמוד נה, אות קטז, באתר היברובוקס
- ^ שער הספר שו"ת נאות יעקב
35993414אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא