רבי זלמן סנדר כהנא שפירא
 | |
| לידה | ה'תרי"א |
|---|---|
| פטירה | כ"ט בשבט ה'תרפ"ג (בגיל 72 בערך) |
רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א – כ"ט בשבט תרפ"ג) שימש כרבה של העיירה קרינקי בפולין.
קורות חייו
רבי זלמן סנדר נולד ליעקב (יענקלי וולוז'ינר). סבו רבי משה כהנא שפירא, נישא לרלקה בתו של רבי חיים מוולוז'ין. היה מפורסם כגאון וכצדיק שברכותיו מתקיימות. כמו כן היה מלחין שירים וכן נוסחאות (נעימות) לתפילה, חלקם[1] מושרים עד היום בישיבות ובבתי הכנסת הליטאיים המתפללים בנוסח ישיבת חברון.
בשנת תרמ"ה[דרושה הבהרה] התמנה לרבה של מילטש (מלאץ, מאלטש בעגה הרבנית המקובלת) והקים בה את ישיבת "ענף עץ החיים". בשנת תרס"ג[דרושה הבהרה] עזב את הישיבה והעיירה עקב רוח ההשכלה והציונות במקום[2], והחל לכהן כרבה של קרינקי, ובמקומו מונה רבי שמעון שקופ, שעזב אף הוא לאחר 4 שנים. אחד התלמידים הראשונים בישיבת ענף עץ חיים היה רבי איסר יהודה אונטרמן, שהיה ילד בן 12.
חידושי תורתו על סדר נשים וסדר קדשים יצאו בשם "חידושי הגרז"ס", על ידי מפעל תורת חכמי ליטא שעל ידי מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ג.
לימד תלמידים רבים מבני ליטא. מבין תלמידיו המפורסמים היה רבי יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת שבברוקלין, ורבי איסר יהודה אונטרמן.
בשנת תרפ"א עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת שערי חסד שבירושלים.
נפטר ביום חמישי כ"ט בשבט תרפ"ג.
משפחתו
רבי זלמן סנדר הוא נינו של רבי חיים מוולוז'ין.
רעייתו נינה של רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל יסוד ושורש העבודה.
בניו
- רבי אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנא מחבר שו"ת דבר אברהם
- רבי יעקב כהנא שפירא, מחבר הספר "נאות יעקב"[3]
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, רבי ר' אלכסנדר סענדר כהנא–שפירא, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 20, באתר HebrewBooks
- מ. צינוביץ, רבי זלמן סנדר כהנא-שפירא ז"ל, הצופה, 12 במרץ 1948 (פורסם שוב בספר קוברין, תל אביב תשי"א, עמ' 233–236)
הערות שוליים
- ^ כמו 'ובשופר גדול יתקע' ו'מה נאמר לפניך'.
- ^ ירחון בית יעקב.
- ^ שער ספר נאות יעקב
