רבי אהרן שמעון שפירא
| לידה |
ה'ש"ס פראג, צ'כיה |
|---|---|
| פטירה | כ"ט בכסלו ה'ת"מ (בגיל 79 בערך) |
| מקום פעילות | פראג, צ'כיה |
| תחומי עיסוק | פסיקת הלכה |
| תלמידיו | רבי בצלאל מסלוצק, רבי אבי עזרי זעליג מרגליות מקאליש, רבי מאיר טארניפאלער, רבי יחזקאל קינדלש |
| חיבוריו | מראה יחזקאל קטן |
| אב | רבי בנימין וואלף |
| צאצאים | רבי בנימין זאב וואלף |
| רב העיר פראג | |
רבי אהרן שמעון שפירא (ה'ש"ס[1] - כ"ט בכסלו ה'ת"מ) (כונה גם הרא"ש או מהר"ש מפראג) היה רב, פוסק וראש ישיבה בפראג.
קורות חייו
נולד בפראג כבן בכור לרבי בנימין וואלף (ו' בחשון ה'תצ"א)[2] דיין בפראג, הסנדק בברית המילה שלו היה המהר"ל מפראג ולפי המסופר אמר בברית כי "הילד הזה בן יקיר הוא, לגדולות נוצר ולאורו ילכו יהודה וישראל"[דרוש מקור]. בברית נקרא בשם 'אהרן', ולאחר מחלה הוסיפו לו את השם 'שמעון' כסגולה. בצעירותו למד תורה מפי המהר"ל מפראג, ובהמשך למד אצל רבי ישעיה הלוי הורוביץ - השל"ה, ורבי שלמה אפרים מלונטשיץ - בעל ה'כלי יקר'.
שימש כרב בכמה קהילות, ובשנת ה'ת'[3] מונה לרבה של פראג וחבל בוהמיה, תפקיד בו כיהן 40 שנה עד מותו. רבי אהרן שמעון סבל רדיפות בעירו, ואף הלשינו עליו לשלטונות שאסרו אותו לתקופה קצרה, עד שהקיסר ליאופולד שחררו, ונתן לו כתב הגנה מטעמו. בשל הרדיפות נגנבו רוב חיבוריו ואבדו. נכדו רבי יעקב ריישר מספר[4] מפי השמועה, שכשהש"ך התארח בעיר פראג, הציגו בפניו אנשים מרודפי הרב אתרוג שהיתה עליו שאלה אם דינו כאתרוג מורכב, וכיון שלא ידע שרב העיר רבי אהרן שמעון כבר פסק לאיסור, התירו הש"ך בדוחק. הם הכריחו את החזן לברך על האתרוג בקול רם, אלא שהאתרוג נפל ונפסל. בסוף ימיו שלח הש"ך את בנו לפייס את הרב.
מבין חיבוריו שרד הספר מראה יחזקאל קטן (פראג, תנ"ה[5]) שתלמידו רבי יחזקאל קינדלש הוציא לאור לאחר מותו.
משפחתו
- בנו רבי בנימין זאב וואלף שפירא רבה של 'פיהם' (כיום בוהמיה).
- נכדו רבי אליה שפירא (חתנו של רבי בנימין זאב), מחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא[6], שהיה ממלא מקומו ברבנות העיר.
- נכדו רבי דוד אופנהיים (חתנו של רבי בנימין זאב).
- נכדו רבי יעקב ריישר, (חתנו של רבי בנימין זאב) מחבר עיון יעקב ושבות יעקב.
פסיקותיו בהלכה
נכדו רבי יעקב ריישר מעיד ששמע ממנו שלמרות שכיהן כרב 40 שנה, מעולם לא פסק מבלי לעיין בספר.[7]
בשנות גזירות ת"ח ות"ט עסק בהיתר עגונות [8], וכן ניתן ללמוד על מלחמתו נגד השבתאות מההתכתבות שלו עם רבי יעקב ששפורטש[9].
תלמידיו
- רבי בצלאל מסלוצק – מחבר "פלח הרימון" "עמודיה שבעה" ועוד ספרים.
- רבי אבי עזרי זעליג מרגליות מקאליש – מורה צדק בקאליש ופראג[10], מחבר
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כסף נבחר, באתר היברובוקס (אמסטרדם ה'תע"ב). - רבי מאיר טארניפאלער - אב"ד איטינגן, מחבר 'מאור הקטן'.
- רבי יחזקאל קינדלש.
הערות שוליים
- ^ על מצבתו נחרט "ואהרן בן שמונים שנה בעמדו לפני בוראו", ניתן להסיק מכך, שנולד בשנה זו
- ^ מכונה 'רבי וואלף סלאוויש' על שם אשתו
- ^ ראה סיני האק, משפחות ק"ק פראג, באתר היברובוקס, שם כתוב (בהערה) 'היה כאן כבר שנת ת"ד'.
- ^ שבות יעקב - חלק א, באתר היברובוקס
- ^ קינדלש, יחזקאל בן יצחק, מראה יחזקאל קטן, באתר היברובוקס
- ^ ראה לדוגמה סימן רס"ג, ס"ק י', שם מביא בשם "זקיני הגאון הרא"ש ז"ל"
- ^ שו"ת שבות יעקב, חלק ב', סימן ס"ד
- ^ ראה שו"ת צמח צדק הקדמון (קרוכמל), שאלה מה, וכן עבודת הגרשוני, באתר היברובוקס
- ^ יעקב ששפורטש, ציצת נובל צבי, באתר היברובוקס
- ^ שם הגדולים החיד"א חלק ב, אות נ"א