רבי אברהם מוכר ירקות
| שם מלא | רבי אברהם |
|---|---|
| פטירה | כ"ד בסיון ה'ש"ג |
| כינוי | רבי אברהם קאשי / רבי אברהם מוכר הירקות |
| מקום קבורה | לובלין |
| תחומי עיסוק | רב בלובלין או באוסטראה |
רבי אברהם מוכר ירקות (או רבי אברהם קאשי) היה צדיק נסתר שעסק בירקנות ואשר התגלה על ידי המהרש"ל ובעקבות בקשתו של המהרש"ל כיהן אחריו כרב ואב"ד בלובלין או באוסטראה.
ישנם שמפרידים בין רבי אברהם מוכר ירקות לרבי אברהם קאשי. ישנו רב נוסף בשם רבי אברהם הלוי קאשי שהיה אב"ד בלבוב[1] ושהיה חתנו של רבי יצחק איצק אב"ד פוזנא מתקופה מאוחרת יותר[2].
תולדותיו וזיהויו
עיקר הידוע עליו הוא ממה שהחיד"א מספר עליו בספר שם הגדולים[3]: מתחת בית מדרשו של המהרש"ל בלובלין הייתה לרבי אברהם חנות ירקות ששם גם היה ישן ומחמת ענוותו לא נודע לאיש גדלותו בתורה. באחת הלילות שמע המהרש"ל את רבי אברהם לומד סוגיא בעיון. כשרצה המהרש"ל לתהות על קנקנו ניסה רבי אברהם להעמיד פני עם הארץ, אך המהרש"ל הפציר בו וגזר עליו להגיד האמת, וכך נודע למהרש"ל שרבי אברהם הוא גאון מופלג. רבי אברהם ביקש שהדבר יוותר בסוד אך מאז היה המהרש"ל לומד עמו בקביעות, וקודם פטירתו ציווה לקהל שימנו לרב העיר אחריו את רבי אברהם מוכר ירקות כי "אין כמוהו", וכך היה.
גירסה אחרת לסיפור מביא רבי אלחנן קירכהן בשמו של רבי יהודה חסיד שהיה מנכדיו[4]: רבי אברהם היה מלמד עני ותלמיד חכם ואשתו הייתה מוכרת ירקות. כאשר עזב המהרש"ל את רבנותו באוסטרהא לטובת הרבנות בלובלין, ציוה על הקהל לקבל עליהם לרב את רבי אברהם. גירסה זו מיישבת את העובדה שבספרי ההיסטוריה וכן בפנקסים העתיקים של העיר לובלין לא נמצא מידע אודות כהונתו של רבי אברהם בלובלין[5] (ומאידך ב'מזכרת לגדולי אוסטראה'[6] מובא על ר' אברהם ז"ק תלמיד המהרש"ל שכיהן כרב באוסטרא). כמו כן גירסה זו פותרת קשיים כרונולוגים כפי שיפורטו להלן.
יש שכתבו שהמחותן של המהרש"ל 'רבי אברהם' שמוזכר בספרו[7] הוא רבי אברהם מוכר ירקות[8].
לפי המסורת רבי אברהם מוכר ירקות הוא רבי אברהם בן רבי הושעיא שרבים הם הנמנים בין צאצאיו[9]. בספר 'לקורות היהודים בלובלין' כותב שמסופר עליו שאחר שהתקבל לרב העיר לא רצה לקבל משכורת ובמקום זאת הקהילה העניקה לו הקהילה מונופול לשעתיים ביום שבהם רק חנות שבבעלותו לממכר כוסמת הייתה רשאית למכור. בתו חנהלי הייתה מוכרת בחנות וכהוקרה על כך נקברה לידו[10]. אולם, ישנם טוענים להיותם שניים או אפילו שלושה אנשים שונים[5]. על שם כך הוא כונה "רבי אברהם קאשי" ("קאשע" - כוסמת באידיש).
בבית הקברות בלובלין ישנה מצבה עליה נכתב השם "רבי אברהם ב"ר אושעיה ש"ץ", עם תאריך פטירה כ"ד בסיון ה'ש"ג. על פי המסורת זו מצבתו של רבי אברהם קאשי – מוכר הירקות[11], וכשנפטר החוזה מלובלין ציוה לקוברו ליד רבי אברהם קאשי. עם זאת, על ייחוס הקבר לרבי אברהם מוכר ירקות יצאו עוררים מכמה טעמים[12]: בנוסח המצבה הוא מתואר כש"ץ ולא כרב ואב"ד[13].
כמו כן, בספר 'לקורות היהודים בלובלין' מעיר שהסיפור אינו עולה בקנה אחד עם תאריכי השנים, שכן המהרש"ל נפטר בשנת ה'של"ד, ואילו על מצבת רבי אברהם הטמון בלובלין מצויין שנפטר כבר בשנת ה'ש"ג. כמו כן בית הכנסת של המהרש"ל נבנה בשנת ה'שכ"ח - שנים רבות לאחר פטירת ר' אברהם, וכיצד החזיק חנות מתחת לבית כנסת שעדיין לא נבנה. ולכן הוא מעלה השערה שמדובר ברבה של לובלין שכיהן לפני המהרש"ל[14]. אולם קשיים אלו נפתרים עם הגירסה המובאת על ידי רבי אלחנן קירכהן[15].
צאצאיו
מצאצאיו של רבי אברהם קאשי נודעו:
- בנו רבי יהודה לייבוש רב בלובלין[14].
- בנו רבי שלמה מלובלין אב"ד וראש ישיבה בלובלין, מגדולי דורו, ורבם של כמה מהבולטים שבאחרונים.
- בתו חנהלי נישאה לרבי מאיר אשכנזי[16].
- בנה רבי לייב חנליש מלובלין בעל ויגש יהודה על הטור[17].
- חתנו רבי נתן הלוי[18].
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, רבי אברהם קשיא מוכר ירקות מלובלין, אלף מרגליות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי אלעזר ליפא גארטנהויז, מערכת א' אות ע"ו, אשל הגדולים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- שמואל לוריא, גילוי הסטורי אודות ממלא מקומו של המהרש"ל, המודיע, 2018/01/01, באתר Academia.edu
קישורים חיצוניים
הרב עובדיה יוסף מספר על רבי אברהם מוכר הירקות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 04:35)- הגאון הנסתר רבי אברהם קאשי אב"ד דק"ק לובלין, באתר geni
הערות שוליים
- ^ רבי יהושע העשל מרימינוב, הקדמה ל'שפתי צדיקים'; רבי מרדכי רובינשטיין, 'נטעי נאמנה' אות ל"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תולדות הפני יהושע, הפלס שנה ב - 1902 תרס"ב עמוד 290; ראו גם: חש"מ, ענף כ פרק ב הערה ג, ספר יוחסין (ווייס שכטר).
- ^ 'ועד לחכמים' מערכת א' אות מ"א בשם רב אחד זקן. הסיפור הובא גם על ידי רבי חיים פלאג'י בספרו 'תורה וחיים' מערכת ל' אות קט"ו
- ^ בספרו שמחת הנפש, שער ד פרק יג; כן מובא גם בזכר יעקב (סיגעט תרס"ח) בערך מהרש"ל.
- ^ 5.0 5.1 יכהן פאר, טבלה כ"ח מספר 15, באתר היברובוקס.
- ^ מזכרת לגדולי אוסטרהא, 'גדולי אוסטרהא', סי' ג' אותיות א-ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שו"ת מהרש"ל סימן פ"ט.
- ^ מאיר וונדר, רבי אברהם קשיא מוכר ירקות מלובלין, אלף מרגליות.
- ^ בהם: ר' חיים ברוך ישראל מרנלנדר, הקדמה ל'ברכת חיים'; אשל הגדולים, מערכת א' אות ע"ו; רבי שמואל בורשטין, מעדני שמואל - תפארת אבות אות כ"ז; רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש, תולדות טהרת יום טוב- גזע נ"ה- אות י"ז; רבי יהודה ברודא, זכרון יהודה- מגלת יוחסין אות כ"ז
- ^ לקורות היהודים בלובלין; וכן בספר אשל הגדולים, מערכת א' אות ע"ו.
- ^ ראו גם: רבי אפרים זלמן מרגליות, אות כ"ד, מעלות היוחסין.
- ^ ישנם ספרים שהיה להם ברור שרבי אברהם קאשי טמון בלובלין, ולכן הם רק מפריכים את היות רבי אברהם קאשי=רבי אברהם מוכר ירקות.
- ^ אברהם אליהו הרכבי, (הערות לעמוד 17), נספח לספר לקורות היהודים בלובלין, באתר היברובוקס.
- ^ 14.0 14.1 אשל הגדולים, מערכת א' אות ע"ו.
- ^ שמואל לוריא, גילוי הסטורי אודות ממלא מקומו של המהרש"ל, המודיע, 2018/01/01, באתר Academia.edu.
- ^ מאיר וונדר, רבי מאיר מטנהויזן, אלף מרגליות.
- ^ רבי ישראל לנדא, 'שבט ישראל' אות קכ"ה, באתר אוצר החכמה.
- ^ זכרון יהודה, מגילת יוחסין אות כ"ז.