רבי אלחנן קירכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אֶלְחָנָן הֶנֶלִי קִירְכְהַןגרמנית: Elchanan Henle Kirchhahn) או גם חנוך וולף (Hennoch Wolf‏; סביב 16661757,[1][2] או 16551735[3]) היה רב גרמני-יהודי, חזן, סופר ומטיף מוסר.[2] הוא ידוע בשל ספרו הכתוב ביידיש "שמחת הנפש".

ביוגרפיה

על חייו ידוע מעט מאוד, אביו היה רבי בנימין וולף (Benjamin Wolf), ובנעוריו נדד בהולנד ובפולין, וידוע שהוא נשא את בתו של צבי הירש קאיידנובר.[4] משנת 1712 היה רבי אלחנן הנלי קירכהן מורה בבית הספר היהודי בקירכהיין (אנ'), שם פעל גם כרב, כחזן וכקצב.[2]

ספרו "שמחת הנפש" יצא לאור בפרנקפורט בשנת ה'תס"ז (1707), ספר מוסר ביידיש שחלקו הראשון הפופולרי מאוד הודפס ב-27 מהדורות עד 1906,[1] והיה נפוץ בגרמניה ובמזרח אירופה עד אמצע המאה ה-19. הספר כולל משלים, אגדות חז"ל ואגדות עם.[4] בשנת ה'תפ"ב (1722) יצא לאור באופנבך על המיין חלק הראשון של ספרו "חידושים מספר אלחנן" (על החומש וקצת מנביאים ראשונים).[5] החלק השני יצא לאור בה'תצ"א (1731) וכלל פירוש למסכת אבות.[4] החלק השני של "שמחת הנפש", הכולל 15 מזמורים ביידיש לשבתות ולחגים, וכן לחתונות וברית מילה, ושיר על חיי היהודים בכפרים הודפס בשנת ה'תפ"ז (1727) בפירט (חלק זה הודפס כפלגיאט בהונגריה ב-1899 וב-1901).[4] כרך זה כולל תווים, וקירכהן השתמש במנגינות קיימות, שלדבריו נכתבו על ידי מומחה למוזיקה. השירים מיועדים ללוות תכנים ומעשים דתיים חיוניים ולהעבירם טוב יותר להמונים חסרי השכלה. לדברי אברהם צבי אידלסון, הטקסטים הדידקטיים יותר חסרים עוצמה לירית. השירים נועדו גם למנוע מהיהודים לשיר שירים גרמניים חילוניים. הלחנים של השירים הם בסגנון הבארוק שהיה נפוץ בגרמניה באותה תקופה.[6]

המצבה על קברו השתמרה בבית העלמין היהודי בקירכהיין.[7]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי אלחנן קירכהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Hennoch Wolf אתר העיר קירכהן
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Elchanan Hendel Kirchahn (בגרמנית)
  3. ^ אלחנן הנלי קירכהן, שמחת הנפש, באתר היברובוקס
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 הערך קִירְכְהַן, אֶלְחָנָן הֶנֶלִי באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמודים 687–688
  5. ^ Kirchhain mit Betziesdorf (Stadt Kirchhain, Kreis Marburg-Biedenkopf) Jüdische Geschichte / Synagoge
  6. ^ Abraham Zebi Idelsohn, Jewish Music, Its Historical Development, Dover Publications, 1992, מסת"ב 9780486271477, Pages 383–384
  7. ^ תמונת המצבה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0