קרל פולאני
 |
קרל פאול פולאנִי (בהונגרית: Polányi Károly, 25 באוקטובר 1886 – 23 באפריל 1964) היה כלכלן אמריקאי־קנדי ממוצא יהודי־הונגרי, שהתמחה בהיסטוריה של הכלכלה והסוציולוגיה, במחקר אנתרופולוגי כלכלי ובכלכלה פוליטית. הוא ידוע בשל התנגדותו לכלכלה המסורתית ולרעיון השוק החופשי כפי שבאה לידי ביטוי בספרו "הטרנספורמציה הגדולה" אשר הראה כיצד הופעתן של חברות מבוססות שוק באירופה המערבית הייתה תהליך פוליטי היסטורי ולא התפתחות טבעית ובלתי נמנעת. הגישה שפיתח לבחינת הכלכלה מכונה 'ממשתנות' (Substantivism) והיא מדגישה את האופן שבו הכלכלה מתבטאת במבנה החברה.
גישתו של פולני לניתוח הקשר בין כלכלה וחברה יושמה בחקר מספר חברות בתקופות שונות דוגמת החברה ביבשת אמריקה הפרה-קולומביאנית ומסופוטמיה העתיקה. הטרנספורמציה הגדולה היה לחיבור מרכזי בסוציולוגיה ההיסטורית. בתו קרי פולני לויט היא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול.
ביוגרפיה
פולאני נולד למשפחה יהודית (משפחת פולאני) בווינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אביו מיהאי פולאצ'ק (Mihály Pollacsek) היה יזם בתחום הרכבות. ואימו ססיליה וואהל (Cecília Wohl) הייתה ביתו של הרב הליטאי מיכאל וואהל, ניהלה סלון חברתי בווינה וכונתה "מאמא סיסיליה". אחיו הצעיר הוא הפילוסוף מיכאל פולאני. השניים החליפו את שם משפחתם מפולסק לפולני. על אף העליות והמורדות במצבה הכלכלי של המשפחה זכו השניים לחינוך איכותי והיו מעורים בחברה האינטלקטואלית והאמנותית בווינה.
בעת שלמד באוניברסיטת בודפשט הקים פולאני את מועדון הסטודנטים הרדיקלי חוג גלילאו שהשפיע רבות על חוגי המשכילים בהונגריה. הוא גם התחכך בהוגים משמעותיים באותה התקופה כג'ורג' לוקאץ' (György Lukács), אוסקר יאסי (Oszkár Jászi) וקרל מאנהיים. פולני סיים בבודפשט דוקטורט במשפט ב-1912. ב-1914 היה בין מקימי המפלגה הרדיקאלית ההונגרית ושימש בה כמזכיר.
פולאני היה קצין פרשים בצבא האוסטרו-הונגרי במהלך מלחמת העולם הראשונה, ושירת בחזית הרוסית, אולם נפצע ואושפז בבודפשט. פולאני תמך במדיניות הסוציאל-דמוקרטית של ממשלת הרפובליקה בהנהגת מיהאי קארואי, שחייה היו קצרים. עם ההפיכה שביצע בלה קון והקמת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית עזב פולאני לווינה, שם היה מעורה מאוד בחיים הפוליטיים ובתנועה הסוציאליסטית.
בשנים 1924 עד 1933 ערך פולני את המגזין היוקרתי Der Österreichische Volkswirt ("הכלכלן האוסטרי"). בתקופה זו החל לבקר את האסכולה האוסטרית בכלכלה, שהובלה על ידי הכלכלן פרידריק האייק שהמודלים שלה היו לתחושתו מופשטים מדי, ואיבדו אחיזה עם המציאות האורגנית והחברתית של התהליכים הכלכליים. פולני עצמו נמשך לרעיונות האגודה הפביאנית וגילה עניין גם ברעיונות של סוציאליזם נוצרי. הוא נישא בווינה לאילונה דוצנסקה (Ilona Duczyńska), מהפכנית קומוניסטית ממוצא פולני-הונגרי.
פולאני התבקש להתפטר מעריכת מגזין הכלכלן האוסטרי כיוון שהמו"ל בעל העמדות הליברליות לא רצה לשמור על העורך הסוציאליסט אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בינואר 1933 והשעיית הפרלמנט האוסטרי בידי הכוחות הפשיסטיים באוסטריה. פולאני עזב את וינה בשנת 1933 והיגר ללונדון, שם התפרנס כעיתונאי וכמורה, וקיבל משרת מרצה באגודה לחינוך עובדים ב-1936. הטיוטות וההערות שערך להרצאותיו הכילו את הרעיונות אותם אסף לבסוף לספרו הטרנספורמציה הגדולה, אותו החל לכתוב בפועל רק בשנת 1940 כשעבר לורמונט למשרה בקולג' בנינגטון. הספר פורסם ב-1944 וזכה לשבחים רבים. פולני חקר בספרו את השלכות מהפכת הגידור באנגליה ואת היווצרותה של המערכת הכלכלית העכשווית בראשית המאה ה-19.
ארצות הברית וקנדה
פולאני קיבל משרת הוראה באוניברסיטת קולומביה בשנים 1947–1953, אולם הרקע הקומוניסטי של אשתו מנע ממנה לקבל ויזה לארצות הברית ועל כן עברו שניהם להתגורר בקנדה, ופולאני הרבה לנסוע לניו-יורק. בראשית שנות החמישים קיבל פולני מענק גדול מקרן פורד על מנת לחקור את המערכות הכלכליות של האימפריות העתיקות. לאחר שתיאר את הופעתה של הכלכלה המודרנית, ביקש פולאני לבחון האם התעצבה הכלכלה כתחום מופרד בעת העתיקה. הסמינר שלו בקולומביה הכשיר מספר הוגים מפורסמים, והשפיע על דור של מורים, וכתוצאה ממנו נערך הקובץ "שוקי מסחר באימפריות המוקדמות". פולני המשיך לכתוב בשנים הבאות ואף הקים מגזין בשם "קיום משותף" (Coexistence). הוא המשיך להתגורר בפיקרינג שבקנדה, שם גם נפטר בשנת 1964.
הגות
פולאני טען כי ביסוד רעיון כלכלת השוק החופשי עומד ניסיון להפריד בין התחום הכלכלי והתחום הפוליטי של החיים החברתיים. ניסיון שכזה אינו אפשרי בפועל על פי פולאני, ולפיכך אף חברה אינה יכולה להתקיים בפועל כשוק חופשי מלא מבלי להשמיד עצמה - כל חברה מתערבת בכלכלה במטרה לשרוד. למעלה מכך, לשיטתו של פולאני רעיונות השוק החופשי קודמו באמצעות הפעלת כוח של מדינות ומוסדות פוליטיים - כגון במהלך מהפיכת הגידור בבריטניה שנישלה מאות אלפי איכרים מאדמתיהם והפכה אותם בכח לעובדים שכירים בערים הנאלצים למכור את כוח עבודתם כדי להתקיים. מחקרו האנתרופולוגי של פולני הדגיש כי מאז ומעולם הייתה הכלכלה שלובה בפועל במבנה החברה, ורעיונות חברתיים כסטטוס או הדדיות עמדו למעלה ממניע הרווח, שעל פי הרעיונות הליברליים הוא המניע היחיד בכלכלה. לשיטתו של פולני, שוק חופשי מחייב סחירות מלאה, אולם עבודה, אדמה וממון אינן סחורות ממשיות שכן אינן נוצרות לשם צריכה, ועל כן הוא מכנה אותן "סחורות פיקטיביות". העבודה היא למעשה פעילות החיים האנושית, האדמה היא הטבע הסובב את החברה והממון הוא סמל לכוח קניה. שלוש "הסחורות הפיקטיביות" אינן מיוצרות לשם צריכה, והניסיון לכפות עליהן את חוקי המשחק של השוק החופשי צפוי להוביל לאסון חברתי, אקולוגי וכלכלי: "בהשתמשה בכוח העבודה האנושי, משתמשת שיטה זו (השוק המווסת עצמו) כבדרך אגב גם בישות הפיזיולוגית והמוסרית - 'אדם' - הצמודה לתג זה. משנשללה מהם הגנת מוסדות התרבות, היו בני האדם נכחדים מחמת הפקרה חברתית. הם היו מתים כקורבנות של אנדרלמוסיה חברתית הרת-אסון, מחמת הפקרות, סטיות, פשע ורעב. הטבע יפורק לגורמיו, סביבות המגורים והנופים יגעלו, הנהרות יזדהמו, הביטחון הצבאי יזועזע, והיכולת לייצר מזון וחומרי גלם תאבד. לבסוף, ניהול, כוח-הקניה על דרך השוק היה גורם לחיסול חוזר ונשנה של יוזמה עסקית, למחסון של ממון, והיה מתגלה כהרה-אסון לעסקים כמו שיטפונות ובצורת בחברה פרמיטיבית". לכן על פי פולני, פועלת כל חברה להטיל רגולציות ולהשפיע בכלים פוליטיים על חיי המסחר והכלכלה.
ממשתנות (סובסטנטיביזם)
גישתו של פולאני, שהוצגה בחיבורו "הטרנספורמציה הגדולה" (1944) כנגד הגישה הנאו-קלאסית, המגדירה את הכלכלה כמדע ההיגיון וקבלת ההחלטות הרציונלית בבחירה בין שימושים חלופיים לאמצעים מוגבלים, במטרה למקסם רווחים. הגישה האלטרנטיבית של פולני טוענת כי הכלכלה הממשית אינה מניחה כי קבלת ההחלטות היא רציונלית בהכרח, וכי יש בהכרח תנאי מחסור (אמצעים מוגבלים). על פי הגישה הממשתנית, הכלכלה מתייחסת לאופן שבו בני האדם מפרנסים ומקיימים עצמם בתנאים חברתיים-תרבותיים וטבעיים מסוימים. אסטרטגיית הפרנסה של החברה נבחנת כתהליך הסתגלות לתנאים החומריים והסביבתיים, ויכולה לכלול מקסום רווחים, או לא לכלול מקסום רווחים. המשמעות של 'כלכלה' בהקשר זה תהיה הקצאת משאבים, כלומר - האופן בו החברה עונה על צרכים חומריים.
כתביו
- התמורה הגדולה. תרגום שונמית ליפשיץ, הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד 2020[1].
- The Great Transformation (1944)
- "Universal Capitalism or Regional Planning?," The London Quarterly of World Affairs, vol. 10 (3) (1945).
- Trade and Markets in the Early Empires (1957, edited and with contributions by others)
- Dahomey and the Slave Trade (1966)
- George Dalton (ed), Primitive, Archaic, and Modern Economics: Essays of Karl Polanyi (New York: Doubleday & Company, 1968); collected essays and selections from his work.
- Harry W. Pearson (ed.), The Livelihood of Man (Academic Press, 1977).
- Karl Polanyi, For a New West: Essays, 1919-1958 (Polity Press, 2014). מסת"ב 9780745684444
קישורים חיצוניים
- קרל פולאני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- התמורה הגדולה הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2020
- אלי קוק, מהפכת השוק של קרל פולני, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, מרץ 2022
- פטריק איבר ומייק קונזל, שוק חופשי? אין דבר כזה, תלם 05, 9 במרץ 2021
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: קרל פולני |
- גיא בן פורת, קרל, קרל פולני, באתר "העוקץ", 20 בינואר 2008
- אילן זיו, פרק 6 של הסדרה 'קפיטליזם' העוסק בהגותו של מרק פולני, רשות השידור
המרקרים, הכלכלן הכי חשוב שאף אחד כמעט לא שמע עליו, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2020- קרל פולאני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ דני גוטוויין, "התמורה הגדולה" חושף את כוחות האופל של השוק, באתר הארץ, 29 באפריל 2021
34421262קרל פולאני