קרל האסלינגר
| לידה | 11 ביוני 1816 |
|---|---|
| פטירה | 26 בדצמבר 1868 (בגיל 52) |
קרל האסלינגר (בגרמנית: Karl Hasslinger; 11 ביוני 1816 – 26 בדצמבר 1868) היה מוציא לאור, פסנתרן ומלחין אוסטרי מהתקופה הרומנטית. ידוע כממשיך דרכו של אביו – טוביאס האסלינגר.
ביוגרפיה
בנם של קרוליין והמו"ל טוביאס האסלינגר. למד תחילה בארבעה שיעורים בגימנסיה האקדמית בווינה, ואז קיבל הכשרה מוזיקלית. קיבל שיעורי פסנתר אצל קארל צ'רני, ולמד הלחנה אצל איגנץ פון זייפריד. הופיע בפעם הראשונה בפומבי כשהיה בן 18.
ב-1843, לאחר מות אביו בשנת 1842, תפס עם אמו בעלות על מניות חברת ההוצאה לאור שניהל, ושינה את שמה לשם: קרל האסלינגר קוונדם טוביאס. באותה שנה, נפתחה החנות מחדש בקוהלמרקט (כתובת היום: גראבן 19, וינה) והייתה מפורסמת. לאחר פטירת אמו, הוא היה הבעלים היחיד של החברה, והצליח מאוד. הוא פרסם בעיקר את יצירותיהם של האחים יוהאן, אדוארד, יוזף שטראוס וגם יצירות של המלחין קארל מייקל. בשיתוף פעולה עם צייר הדיוקנאות יוסף קריהובר, הוא צייר את הדיוקנאות של המלחינים הללו. קרל האסלינגר היה פעיל גם בהווי החברתי. הוא ארגן קונצרטים שונים במסעדות ובאולמות קונצרטים. לאחר מחלה שפקדה אותו בשנת 1859, הוא היה יכול לנגן רק ביד ימין גם זאת בצורה מתונה. לאחר מותו, אשתו ג'וזפין, המשיכה לנהל את ההוצאה לאור עד שנמכרה למו"ל הגרמני רוברט אמיל לינאו ב-9 בדצמבר 1875.
קרל האסלינגר נפטר בשנת 1868 ונקבר בבית העלמין במצלינסדורף שבווינה.
יצירותיו
קרל האסלינגר הותיר אחריו כמה מאות יצירות,[1] כולל מוזיקה לפסנתר ומוזיקה קאמרית; שירים, מקהלות, מוזיקה דתית, מוזיקת ריקודים (ואלסים, פולקות וכו') ומארשים וינאיים.
- סונטה לצ'לו, אופ. 39. פרסום ראשון: 1846. מקצבים: אלגרו נלהב, אנדנטה. הקדשה: "מסייה לה קומה פרנץ ברונשוויק דה קורומפה". ייתכן שפרנץ ברונשוויק דה קורומפה (1777–1849), היה בנה הראשון ויורשו של הרוזנת ג'וזפין ברונסוויק והיצירה הוקדשה לו. כלי נגינה: צ'לו, פסנתר.
- הקבצן מריאלטו, אופ. 124. תאריך הוצאה לאור: 1868. מוציא לאור: קרל האסלינגר. כלי נגינה: פסנתר. הולחן בווינה. לברית לודוויג פוגלאר (1819–1889). שפה: גרמנית. הקדשה: לוועדה של עמותת נסוולדר.
- פנטזיה לקרן ופסנתר, אופ. 117. פרסום ראשון: 1864 על ידי קרל האסלינגר. הולחן בווינה. הקדשה: לפרופסור וילהלם קליינקה.
- דאס ליד פון דר גלוק, אופ. 42. לברית פרידריך שילר (1759–1805). שפה: גרמנית. הקדשה: לג'אקומו מאיירבר (1791–1864). בהשתתפות סולנים, מקהלה ותזמורת.[2]
- ריטר טוגנבורג, אופ. 112. ליבריט: פרידריך שילר, שפה גרמנית. פרסום ראשון: 1861 על ידי קרל האסלינגר. פורסם מחדש על ידי רוברט אמיל לינאו בשנת 1875.
- פנטזיה על 'סוס הברונזה', אופ. 5. פרסום ראשון: 1836. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר. תאריך הלחנה: 1835. כלי נגינה: פסנתר סולו.
- הפנטום, אופ. 38. פרסום ראשון: 1846. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר. כלי נגינה: פסנתר סולו. יצא לאור בווינה. הקדשה: להקטור ברליוז. (1803–1869).
- נוקטורן ושרצו, אופ. 33. 2 חלקים: לֵילִית. אנדנטינו (רה מז'ור) ושרצו. אלגרו ברילנטה (מינור). פרסום ראשון 1842– וינה: על ידי טוביאס האסלינגר. הקדשה: לקארל צ'רני (1791–1857) כלי נגינה: פסנתר.
- תפילה, אופ. 84. כותרת הקדשה לפרנץ יוזף הראשון: "לזכר הצלתו המאושרת של האב הוד מלכותו של הקיסר האדיב ביותר שלנו, פרנץ יוזף א." פרסום ראשון: 1853. כלי נגינה: פסנתר סולו. הקדשה: לפרנץ יוזף הראשון.
- נושא מגוון בלילה אופ. 31. תאריך הוצאה לאור: 1842. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר.
קישורים חיצוניים
- מידע על קארל האסלינגר באתר IMSLP. (שם מופיעה גם תמונתו)
הערות שוליים
- ^ קרל האסלינגר, באתר IMSLP
- ^ IMSLP, דאס ליד פון דר גלוק, באתר IMSLP
38755674קרל האסלינגר