קנוד רסמוסן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. קְנוּד יוּהַאן וִיקְטוֹר רַסְמוּסֶן (בדנית: Knud Johan Victor Rasmussen; ) היה חוקר קוטב ואנתרופולוג גרינלנדי-דני. כונה "אבי האסקימולוגיה (אנ')" (הידועה כיום לעיתים קרובות כלימודי האינואיטים או מחקרים גרינלנדיים וארקטיים), והיה האירופאי הראשון שחצה את המעבר הצפון-מערבי באמצעות מזחלת כלבים.[1] עדיין זכור היטב בגרינלנד, בדנמרק ובקרב האינואיטים הקנדים.

ראשית חייו

בית משפחת רסמוסן באילוליסאט
רסמוסן בשנת 1924

רסמוסן נולד ביאקובסהאבן בגרינלנד. הוריו היו מיסיונר דני, הכומר כריסטיאן רסמוסן, ואם אינואיטית-דנית, לוויס רסמוסן (לבית פליישר). היו לו שני אחים.[2]

רסמוסן בילה את שנותיו הראשונות בגרינלנד בקרב הכלשיט (אנ')[א] שם למד לדבר גרינלנדית, לצוד, לנהוג במזחלות כלבים ולחיות בתנאים הארקטיים הקשים. "חבריי למשחק היו ילידי גרינלנד; מהילדות המוקדמת ביותר שיחקתי ועבדתי עם הציידים, כך שאפילו הקשיים של טיולי המזחלות המאומצים ביותר הפכו לשגרה נעימה עבורי".[3]

מאוחר יותר הוא התחנך בליניה (אנ') שבצפון שלן (אנ') בדנמרק. בין 1898 ל-1900 הוא המשיך בקריירה לא מוצלחת כשחקן וכזמר אופרה.[4] הוא התחיל ללמוד אתנוגרפיה, מאוחר יותר הוא רצה להיות סופר. הוא התחיל לכתוב בכמה עיתונים על מסעות לאיסלנד ולפלנד.[5]

קריירה

הוא יצא למשלחת הראשונה שלו בשנים 1902–1904, הידועה בשם "המשלחת הספרותית הדנית", עם יורגן ברונלונד (אנ'), האראלד מולטקה (אנ') ולודוויג מייליוס-אריקסן (אנ'), כדי לבחון את תרבות האינואיטים. לאחר שחזר הביתה, הוא יצא לסיבוב הרצאות וכתב את "האנשים של הקוטב הצפוני" (1908), יומן מסע ותיאור מלומד של פולקלור האינואיטים. ב-1908 נישא לדאגמאר אנדרסן.[6]

בשנת 1910, רסמוסן וחברו פטר פרויקן הקימו את תחנת המסחר "תולה" בכף יורק (אנ') ("קאנאק"), גרינלנד, כבסיס מסחר. השם "תולה" נבחר משום שזו הייתה תחנת המסחר הצפונית ביותר בעולם, פשוטו כמשמעו "אולטימה תולה."[3] תחנת המסחר של תולה הפכה לבסיס האם לסדרה של שבע משלחות, הידועות בשם משלחות תולה, בין 1912 ל-1933.[7]

משלחות תולה

משלחת תולה הראשונה (1912, רסמוסן ופרויקן) נועדה לבדוק את טענתו של רוברט פירי כי ערוץ הפריד בין ארץ פירי (אנ')[ב] מגרינלנד. הם הוכיחו שזה לא המקרה במסע מדהים של 1,000 קילומטרים על פני שדות הקרח של פנים גרינלנד שכמעט הביא למותם. קלמנטס מרקהם, נשיא החברה הגאוגרפית המלכותית, כינה את המסע "הטוב ביותר שבוצע אי פעם על ידי כלבים".[8] פרויקן כתב דוחות אישיים על מסע זה (ואחרים) בספר Vagrant Viking: My Life and Adventures ("ויקינג נווד: חיי וההרפתקאותי"; 1953) ו-I Sailed with Rasmussen ("הפלגתי עם רסמוסן"; 1958).[9] ב-1915 הוא תרגם לדנית את הרומן Singnagtugaq של מתיאס סטורץ' (תורגם כ-En grønlænders drøm – "חלומו של גרינלנדי"), הרומן הראשון שנכתב בגרינלנדית.

משלחת תולה השנייה (1916–1918) הייתה גדולה יותר עם צוות של שבעה אנשים, שיצאה למפות אזור לא ידוע בחוף הצפוני של גרינלנד. מסע זה תועד בספרו של רסמוסן "גרינלנד ליד ים הקוטב" (1921). במסע זה היו שני הרוגים, המקרה היחיד בקריירה של רסמוסן. משלחת תולה השלישית (1919) הייתה הכנת מאגרי אספקה למסע של היסחפות בקרח סביב הקוטב של רואלד אמונדסן בספינה מוד. משלחת תולה הרביעית (1919–1920) הייתה במזרח גרינלנד, שם שהה רסמוסן מספר חודשים באיסוף נתונים אתנוגרפיים ליד אנגמגסאליק.

"ההישג הגדול ביותר" של רסמוסן היה משלחת תולה החמישית המאסיבית (1921–1924) שנועדה "לתקוף את הבעיה העיקרית הגדולה של מוצאו של גזע האסקימואים". תיאור בן עשרה כרכים (The Fifth Thule Expedition 1921–1924 (1946)) של נתונים אתנוגרפיים, ארכאולוגיים וביולוגיים נאספו, וחפצים רבים עדיין מוצגים במוזיאונים בדנמרק. צוות השבעה נסע תחילה למזרח קנדה הארקטית, שם החל לאסוף דגימות, ראיונות (כולל השמאן אאוה, שסיפר לו על אובאוונוק[ג]), ולחפור באתרים.[10]

רסמוסן עזב את הצוות ונסע במשך 16 חודשים עם שני ציידים אינואיטים במזחלת כלבים ברחבי אמריקה הצפונית עד לנום באלסקה - הוא ניסה להמשיך לרוסיה, אך לא קיבל אישור. הוא היה האירופאי הראשון שחצה את המעבר הצפון-מערבי באמצעות מזחלת כלבים.[1] מסעו מסופר ב"על פני אמריקה הארקטית" (1927), שנחשב היום לקלאסיקה של ספרות משלחות הקוטב. מסע זה נקרא גם "מסע המזחלות הגדול" ותואר בסרט הקנדי מ-2006 "היומנים של קנוד רסמוסן (אנ')".[11]

במשך שבע השנים הבאות, רסמוסן נדד בין גרינלנד לדנמרק, נשא הרצאות וכתב. בשנת 1931, הוא יצא למשלחת תולה השישית, שנועדה לגבש את תביעתה של דנמרק על חלק ממזרח גרינלנד שנורבגיה טענה לבעלות עליו (אנ').

משלחת תולה השביעית (1933) נועדה להמשיך את עבודתה של השישית, אך רסמוסן חלה בדלקת ריאות לאחר אפיזודה של הרעלת מזון המיוחסת לאכילת קיוויאק,[12][13] ומת כמה שבועות לאחר מכן בקופנהגן בגיל 54. במהלך משלחת זו עבד רסמוסן על הסרט "החתונה של פאלו (אנ')", שרסמוסן כתב את התסריט עבורו. את הסרט ביים פרידריך דאלסהיים והושלם ב-1934 תחת השם הדני Palos brudefærd.[14][15]

מחוות וכיבודים

בית קנוד רסמוסן, כיום מוזיאון, בהונדסטד, שלן, דנמרק

בנוסף לכמה כפים וקרחונים, קרוי רכס קנוד רסמוסן (אנ') בגרינלנד על שמו, אגן רסמוסן (אנ') בנונאווט וכך גם ספינות הסיור מסדרת קנוד רסמוסן (אנ') של הצי המלכותי הדני וספינה ספציפית מסדרה זו, הקנוד רסמוסן (ספינה) (אנ').

הוא זכה בחברות כבוד מהחברה הגאוגרפית האמריקאית (אנ') בשנת 1912, ובמדליית דאלי של החברה בשנת 1924.[16] החברה הגאוגרפית המלכותית העניקה לו את מדליית המייסדים (Founder's Medal) שלה ב-1923[17] והחברה הגאוגרפית המלכותית הדנית (אנ') העניקה לו את מדליית הנס אגדה (אנ') ב-1924.[18] הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת קופנהגן ב-1924, ובאוניברסיטת סנט אנדרוז ב-1927.[19]

מספריו

לקריאה נוספת

  • Bown, Stephen R. White Eskimo: Knud Rasmussen's Fearless Journey into the Heart of the Arctic (Da Capo, 2015). xxvi, 341 pp.
  • Cruwys, Elizabeth (2003). "Rasmussen, Knud (1879–1933)", in Literature of Travel and Exploration: An Encyclopedia, volume 3. מסת"ב 1-57958-247-8
  • Malaurie, Jean (1982). The Last Kings of Thule: With the Polar Eskimos, as They Face Their Destiny, trans. Adrienne Folk.
  • Markham, Clements R. (1921). The Lands of Silence: A History of Arctic and Antarctic Exploration. Cambridge University Press.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קנוד רסמוסן בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בגרינלנד של אינואיטים גרינלנדים שהתרכזה במערב האי. זהו גם מונח עכשווי בשפה הגרינלנדית עבור ילידי גרינלנד
  2. ^ חצי אי בצפון גרינלנד, המשתרע לתוך האוקיינוס הארקטי.
  3. ^ אישה בת שבט אינוק ממזרח קנדה שהתפרסמה כמי שחיברה שירה שמאנית

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Alley, Sam. "Knud Johan Victor Rasmussen". Mankato: Minnesota State University. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Biography of Knud Rasmussen on Inuit.uqam.ca
  3. ^ 3.0 3.1 Knud Rasmussen, Across Arctic America: Narrative of the Fifth Thule Expedition
  4. ^ Stephen R. Bown, White Eskimo: Knud Rasmussen's Fearless Journey into the Heart of the Arctic
  5. ^ "Life and history". ilumus.gl. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Forlag, Hans Reitzels (2009). Mellem mennesker: en grundbog i antropologisk forskningsetik (בדנית). Hans Reitzels Forlag. ISBN 978-87-412-5329-9.
  7. ^ Johnston, Jay; Probyn-Rapsey, Fiona (2013). Animal Death (באנגלית). Sydney University Press. ISBN 978-1-74332-023-5.
  8. ^ Clements R. Markham, The Lands of Silence
  9. ^ "I sailed with Rasmussen by Freuchen, Peter: Hardcover (1958) Presumed first edition/first printing. | Ground Zero Books, Ltd". www.abebooks.com (באנגלית).
  10. ^ "Knud Rasmussen Biography, Expeditions, & Facts Britannica". www.britannica.com (באנגלית).
  11. ^ The Journals of Knud Rasmussen
  12. ^ Magazine, Smithsonian. "Eating Narwhal". Smithsonian Magazine (באנגלית).
  13. ^ "Review: This Cold Heaven: Seven Seasons in Greenland by Gretel Ehrlich". the Guardian (באנגלית). 16 בפברואר 2002. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Palos Brudefærd" (בדנית). Det Danske Filminstitut.
  15. ^ MacKenzie, Scott; Anna, Westerståhl Stenport (2015), "'From Objects to Actors: Knud Rasmussen's Ethnographical Feature Film The Wedding of Palo' by Ebbe Volquardsen", Films on Ice: Cinemas of the Arctic, Edinburgh: Edinburgh University Press, pp. 217–223, ISBN 9780748694174
  16. ^ "American Geographical Society Honorary Fellowships" (PDF). amergeog.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 ביולי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "List of Past Gold Medal Winners" (PDF). Royal Geographical Society. אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Egede Medaillen". tidsskrift.dk (בדנית). Royal Library, Denmark & Copenhagen University Library. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Knud Rasmussen". nordjyske.dk (בדנית). 21 בדצמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38965002קנוד רסמוסן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קנוד_רסמוסן&oldid=2634773"