קנוד וקארן מרסטרנד
| לידה |
14 באוקטובר 1914 קופנהגן, דנמרק |
|---|---|
| פטירה | 2 בפברואר 2012 (בגיל 97) |
| מדינה | דנמרק |
| מספר צאצאים | 4 ילדים |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| סטטוס היסטורי | שרדו את השואה |
| מקום ההצלה | דנמרק |
| אופן ההצלה | הברחה בסירת חתירה |
| תאריך הכרה | 18 ביולי 2005 |
| מקום ההכרה | טקס בקונסוליה של ישראל בניו יורק |
| מספר היהודים שהציל | כ-2,000 יהודים |
קנוד מרסטרנד (בדנית: Knud Christiansen Marstrand; 14 באוקטובר 1914 - 2 בפברואר 2012), בעל עסק של ייצור מוצרי עור, ואשתו קארן מרסטרנד (בדנית: Karen Christiansen Marstrand; 19 בינואר 1919 - 1 בפברואר 1992), מו"ל של ידיעון מחתרתי במהלך מלחמת העולם השנייה, מחסידי אומות העולם שהצילו בתקופת מלחמת העולם השנייה כ-2,000 יהודים במסגרת פעילות המחתרת הדנית.
לפני המלחמה
קנוד מרסטרנד נולד בשנת 1914 בקופנהגן שבדנמרק, בן לאלידה, בעלת חנות שוקולד ידועה במרכז קופנהגן, שהתאלמנה בגיל צעיר, ואח בכור ליורגן ולטובה[1].
קנוד היה בעל עסק מצליח של ייצור מוצרי עור וציוד סקי - תעשיות שנשלטו לרוב על ידי יהודים כך שבעבודתו רכש חברים יהודים רבים. קנוד השתתף באולימפיאדת ברלין בשנת 1936, בנבחרת החתירה של דנמרק.
קארן מרסטרנד נולדה בשנת 1919 בדנמרק, בת לאלבה ולד"ר הולגר ראסמוסן, הרופא הראשי של הצי המלכותי הדני. אחיה אריק, נפל בשבי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר שספינת הסחר הימי שלו נתפסה.
בתקופת לימודיה בבית ספר יוקרתי לבישול בברלין, קארן חיה אצל משפחה יהודית, ונחשפה לזוועות שנבעו מאכזריות הנאצים. קארן שלחה מכתבים לביתה ולארוסה - קנוד, בהם הביעה את חששותיה לגבי הסכנות האורבות בגרמניה עם עליית היטלר לשלטון, ואת רצונה לחזור לדנמרק. כאשר קנוד ביקר בברלין לצורך השתתפותו באולימפיאדה, הוא נחשף למציאות שקארן תיארה במכתביה.
קארן עזבה את לימודיה, שבה לדנמרק והצטרפה אל ארוסה קנוד בהשתתפות במחתרת הדנית.
קארן וקנוד נישאו ב- 27 באפריל 1938, ונולדו להם ארבעה ילדים. הם התגוררו בדירה מרווחת ברחוב הנמל שבמרכז קופנהגן.
פעילותם להצלת יהודים בזמן השואה
חלון ביתם של בני משפחת מרסטרנד השקיף על הנמל. בערב אחד, ראה קנוד שתי ספינות קיטור גדולות שעגנו בו, ומיד הבין שמטרתן היא להשיט יהודים למחנות ריכוז. לקראת סוף ספטמבר, קיבל קנוד מידע על מעצר צפוי של יהודים. הוא מיהר להזהיר שניים מחבריו היהודים עמם נהג לשחק ברידג', האחים פיליפסון, והציע להם להסתתר אצלו[1].
קנוד הזהיר את האחים שלא ישובו לביתם באותו יום, בגלל הסכנה האורבת. אחד האחים סירב להסתתר מיידית והתעקש לעבור קודם כל בביתו, דבר שעלה לו במעצר. הוא נלקח באותו הלילה למחנה המעצר הורסרוד, באלסינור שבדנמרק. קנוד מיהר לפנות לפקידות הנאצית במדינה בטענה כי פיליפסון הוא רק רבע יהודי ויש לשחררו, אך זה לא עזר. קנוד נסע למחנה וניסה לשחרר את האחים באמצעות מתן שוחד שהציע למפקד המחנה. המפקד סירב אך ללא הצלחה, מחשש שיענש ושייתלה על ידי היטלר.
קנוד לא ויתר והחליט לסכן את חייו, בהיותו חבר מחתרת, ולפנות ישירות לוורנר בסט, הפקיד הנאצי הבכיר במדינה, הידוע בכינויו "כלב הציד של פריס", בשל העובדה שגירש ללא רחמים אלפים מיהודי צרפת למחנות השמדה.
פיליפסון אכן שוחרר, סיבת השחרור לא פורסמה רשמית מעולם אך ההנחה היא כי הייחוס של קנוד בתור ספורטאי בכיר והעובדה כי חותנו היה הרופא האישי של מלך דנמרק עשו את שלהם, בנוסף בסט התרשם ממנו וכינה אותו "בחור יפה תואר עם מאפיינים אריים". הוא הציע לו להשתתף בסרט תעמולה נאצי שיוכיח את היחסים הטובים בין גרמניה ודנמרק. קנוד סירב והסרט לא הופק מעולם. .
הצלת האחים פיליפסון הייתה הראשונה מתוך פעולות רבות אותן ארגנו קנוד וקארן בסיועם של אחיו של קנוד ואביה של קארן במסגרת מבצע הצלת יהודי דנמרק.
לאביה של קארן, רופאו האישי של המלך, הייתה וילה גדולה באספרגרד, כפר הממוקם כ-40 קילומטרים מצפון קופנהגן, ונמצא על החוף. הוילה שימשה כמקום מסתור של יהודים רבים כאשר המתינו להברחתם אל חופי שוודיה, שאורגנה על ידי המחתרת הדנית, בה היו חברים בני הזוג. לעיתים קרובות, לפני המעבר אל הוילה, דירתם של קארן וקנוד שימשה כתחנת ביניים של כ-40 יהודים בכל פעם. היהודים ששהו בביתם הוצגו בפני ילדיהם של הזוג מרסטרנד כקרובי משפחתם, בשל הסיכון שבהגעת אנשי גסטפו והיחשפותם.
היהודים שהוסתרו בדירתם, שהו בה עד שנמצאה דרך להעבירם אל הוילה: ברכבות, במשאיות ולעיתים אף באמבולנסים.
בין החודשים אוקטובר - דצמבר 1943, קנוד השתמש בסירה האולימפית שלו ובכישוריו הספורטיביים, כדי לחתור בנהר האורסונד כ-30 מייל לכל כיוון ולהבריח יהודים אל שוודיה הנייטרלית. מכיוון שסירת החתירה האולימפית הייתה קטנה יכול היה קנוד להציל בכל שיוט רק יהודי אחד, מה שהפך את המלאכה למתישה הרבה יותר אך לא מנעה ממנו להמשיך במשימת ההצלה בשיא הרצינות והתעוזה, סה"כ ביצע קנוד 17 הברחות כאלו. מאוחר יותר, החלה תנועת ההתנגדות הדנית להשתמש גם בסירות דיג שיכלו להכיל מספר גדול יותר של יהודים וחלקן טובעו על ידי ספירות משמר גרמניות.
מקס רווישר היה אחד מהיהודים שהצילו בני הזוג. מקס היה צעיר יהודי שעבד בחווה בגרמניה ונמלט לדנמרק כאשר הגרמנים פשטו על משקי בית של יהודים. רווישר הושט לשוודיה לאחר שהות בבית משפחת מרסטרנד, ולאחר מכן בוילה של אביה של קארן. כאשר הגיע לחופי שוודיה, ראה 600 יהודים נוספים שניצלו באותו הלילה, וכאשר יצא מהסירה בה הושט, ראה שמצילו נעלם בלי שהספיק להיפרד ממנו ולהודות לו. קנוד הציג את עצמו בפניו בשמו הבדוי "כריסטיאנסן", בו השתמש כדי לא להיחשף על ידי הנאצים, השם הנפוץ ביותר בדנמרק על פי מקס.
בשנת 1955, בניסיון למצוא את מצילו, מקס יצר קשר עם תוכנית טלוויזיה דנית ששמה "פגישה בסטודיו". התוכנית קישרה בין מקס לבין קנוד, ואיחודם המרגש שודר בטלוויזיה והיה לפרק הנצפה ביותר של התוכנית.
לאחר המלחמה
בשנות ה-60 של המאה ה-20, בני הזוג מרסטרנד עזבו את דנמרק ועברו לגור בקנדה, ובשנת 1970 הגיעו לניו יורק. קנוד עבד שם בחנות לתיקון שעונים וברומטרים, ואילו קארן הקדישה את חייה לבני המשפחה בבית, עד למותה בפברואר 1992.
קנוד שמר על קשר הדוק עם קהילות יהודיות עד למותו בפברואר 2012.
הכרה והנצחה
בשנת 2005, בתם של הזוג מרסטרנד, מריאן, יצרה קשר עם יד ושם, והחל תהליך ההכרה בהוריה כחסידי אומות עולם. מריאן אף ביקרה בירושלים כדי לדון בתהליך עם עובדי יד ושם, וסיירה במוזיאון יד ושם.
במסגרת התהליך, אותרה בתו של מקס רווישר, אירנה, וסיפקה עדות על חייו, בה אישרה את העדות של קנוד.
ב-18 ביולי 2005, הוכרו קנוד וקארן מרסטרנד כחסידי אומות עולם על ידי יד ושם, על הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייהם.
ב-22 בנובמבר 2005, נערך טקס מיוחד בקונסוליה הישראלית בניו יורק, בו ניתנה למרסטרנד בן ה-91 תעודת ההכרה ומדליית כבוד.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תיק חסיד אומות העולם ביד ושם
32318305קנוד וקארן מרסטרנד