המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון)

המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע

אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג	מוזיאון להיסטוריה של הטבע
כתובת	Exhibition Road, South Kensington, London
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1881
http://www.nhm.ac.uk
(למפת לונדון מוגדלת)   קנט סארי ברקשייר בקינגהאם הרטפורדשייר אסקס המוזיאון להיסטוריה של הטבע (למפת לונדון רגילה)   קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס המוזיאון להיסטוריה של הטבע (למפת קנזינגטון וצ'לסי רגילה)   המוזיאון להיסטוריה של הטבע (למפת קנזינגטון וצ'לסי מוגדלת)   המוזיאון להיסטוריה של הטבע

חזית הטרה קוטה של המוזיאון - אופיינית לאדריכלות ויקטוריאנית. התגליפים מבטאים את נושא המוזיאון.

שלד של טריצרטופס בגלריית הדינוזאורים במוזיאון. זהו אחד השלדים המפורסמים והוותיקים של המוזיאון לצד הדיפלודוקוס שבאולם הכניסה.

המוזיאון להיסטוריה של הטבע (באנגלית: Natural History Museum) הוא אחד משלושת המוזיאונים המצויים בדרך התערוכות בדרום קנזינגטון ברובע קנזינגטון וצ'לסי בלונדון שבאנגליה (המוזיאונים האחרים הם מוזיאון המדע ומוזיאון ויקטוריה ואלברט. חזית המוזיאון מצויה בדרך קרומוול.

המוזיאון מציג מוצגים הקשורים למדעי החיים ומדעי כדור הארץ, ובו כ-70 מיליון מוצגים שונים. חמשת האוספים העיקריים הם בתחומי הבוטניקה אנטומולוגיה, מינרלוגיה, פלאונטולוגיה וזואולוגיה.

המוזיאון נודע במיוחד באוסף שלדי הדינוזאורים המאובנים שלו, ובייחוד הדיפלודוקוס היצוק שבכניסתו.

היסטוריה

האוסף החל מתרומה של הרופא האירי סר האנס סלואן (1660–1753). אוסף סלואן, שכלל צמחים מיובשים ושלדים של בני אדם ובעלי חיים הוצג בבית מונטג בבלומסבורי בשנת 1776 - משכנו של המוזיאון הבריטי.

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19, פרופסור ריצ'רד אוון, הממונה על מחלקת ההיסטוריה של הטבע במוזיאון הבריטי, הגיע למסקנה שבשל היקפם של האוספים - נדרש מבנה נפרד על מנת להציגם. לצורך זה נרכשה אדמה בדרום קנזינגטון וב-1864 נערכה תחרות אדריכלים לתכנון המוזיאון החדש. ההצעה הזוכה הייתה הצעתו של רב החובל פרנסיס פוק אשר נפטר זמן קצר לאחד זכייתו. אלפרד ווטרהאוס נבחר להמשיך ולטפל בהצעה הזוכה (ואף שינה אותה) ותכנן מחדש את החזיתות בסגנון רומנסקי.

העבודות החלו בשנת 1873 והסתיימו בשנת 1880. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1881, אף שמעבר המוצגים מהמוזיאון הישן לא הושלם עד שנת 1883. רשמית, נותר המוזיאון אגף של המוזיאון הבריטי, והוא נקרא: "המוזיאון הבריטי (היסטוריה של הטבע)", באנגלית: British Museum (Natural History) ובקיצור: B.M.(N.H.). בשנת 1963 הפך המוזיאון למוזיאון נפרד, ובשנת 1986 צורפו אליו המוזיאון לגאולוגיה הסמוך. בשנת 1992 שונה שם המוזיאון לשמו הנוכחי בעקבות חקיקה של הפרלמנט הבריטי.

בין השנים 1974–1988 הוצגה במוזיאון לגאולוגיה תערוכה פופולרית ביותר המציגה דגם של הר געש ומדמה רעידות אדמה.

גלריות המוזיאון שופצו בשנת 1998, והוקם "מרכז דרווין" (על שם צ'ארלס דרווין) ובו מוצגים מיליוני מוצגים הקשורים לבעלי חיים ולצמחים. כחלק מאוסף זה מוצג ארצ'י התמנון הענקי - תמנון ענק שאורכו שמונה מטרים, וכן שרידי הלוויתן שעלה במעלה נהר התמזה ב-20 בינואר 2006.

תיאור המבנה

הן חזיתות המבנה והן בקירותיו הפנימיים נעשה שימוש רב בלבני טרה קוטה אדומות, שהפגינו עמידותו בפני זיהום האוויר הרב שהיה בלונדון בתקופה הוויקטוריאנית. המבנה עוטר בתגליפים רבים של צמחים, בעלי חיים ומאובנים. המבנה מקושר במנהרה לתחנת דרום קנזינגטון של הרכבת התחתית של לונדון.

תצוגות ומוצגים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

המוזיאון מציג מוצגים הקשורים למדעי החיים ומדעי כדור הארץ, ובו כ-70 מיליון מוצגים שונים. חמשת האוספים העיקריים הם בתחומי הבוטניקה אנטומולוגיה, מינרלוגיה, פלאונטולוגיה וזואולוגיה.

המוזיאון מפורסם בין השאר באוסף שלדי הדינוזאורים המוצגים בו, בהם דיפלודוקוס (הנמצא באולם הראשי), טריצרטופס, איגואנודון, אלברטוזאורוס, דרומאוזאורוס ועוד. בשנים האחרונות נוספו עוד שלדים לגלריית הדינוזאורים, מוצגים אינטראקטיביים וגשר מברזל העובר מעל השלדים והמוצגים ומגיע לדגם רובוטי של טירנוזאורוס רקס המשחזר כיצד נראה ונשמע כשהיה חי.

גלריה

• 
  מפה משנת 1881 של אולמות המוזיאון.
• קובץ:File
• 
  פרט.
• 
  מבט מדרום מזרח.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון להיסטוריה של הטבע
• אתר רשמי לילדים
• אתר רשמי של מרכז דרווין
• אתר רשמי של מחלקת המחקר והאוספים של המוזיאון
• אתר רשמי של ספריית המוזיאון
• גלריית תמונות של המוזיאון
• אוספי המוזיאון
• סניף המוזיאון בטרינג, בהרטפורדשייר