קלרה רוטשילד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. קלרה רוטשילד (בהונגרית: Rotschild Klára; בודפשט, 22 בפברואר 1903 – בודפשט, 13 בנובמבר 1976)[1] הייתה יהודייה-הונגרייה, ממעצבות האופנה ההונגריות המוכרות והמצליחות ביותר. מ-1934 עד דצמבר 1949 (עד להלאמתו), הייתה הבעלים של סלון הבגדים "Klára G. Rotschild" בכיכר דיאק Deák tér 3) 3), ומשנת 1956 הייתה המנהלת האמנותית של סלון בגדי הנשים המיוחדים הממשלתית (Különlegességi Női Ruhaszalon), שנפתח ברחוב ואצי 12 (12 Váci utca).[2][3]

ביוגרפיה

קלרה רוטשילד נולדה ברחוב ואצי, פשט, כבתם השלישית של החייט היהודי אברהם רוטשילד ושל רגינה שפירר, גם היא תופרת. באותה תקופה ההורים ניהלו סלון נשים מצליח ברחוב קורונהרצג - Koronaherceg (היום רחוב שנדור פטפי). קלרה גדלה עם אחיותיה, ארז'בט ורוזה ואחר כך גם עם אחותה הקטנה מרגיט, והיא גדלו ממש ליד שולחן הגזירה והתפירה. ככל שהתבגרה לקחה על עצמה יותר ויותר אחריות בעסק המשפחתי.

בשנות ה-30 עלו לרגל לפריז סוחרים מכל העולם, סוכנים ובעלי סלוני אופנה כדי לראות מה יש לבתי האופנה הצרפתיים להציע, ולהביא משם או להעתיק קולקציות שתתאמנה לטעמם של לקוחותיהם בארצותיהם הן בצורת סקיצות והן בצורת דגמים שיועתקו. בבגרותה, ליוותה קלרה רוטשילד את אביה ואת אמה החורגת לסיוריהם לפריז, כך שלמדה בהדרגה את כל הטריקים של מקצוע האופנה כבר מגיל צעיר. כשהוריה התגרשו ב-1916, המשיכה אמה להפעיל את חנות הבגדים בנפרד ברחוב ואצי 69, כשהיא מכוונת למעמד הבינוני, בעוד אביה, לאחר שהתחתן עם פאולה, התופרת הטובה ביותר שלו, המשיך לחזר אחר נשות המעמד הגבוה עם חייטות העילית שלו. קלרה רוטשילד הצעירה, למרות שסיימה רק שש כיתות של בית ספר יסודי, ולא כל כך דיברה שפות, עבדה כמנהלת מעולה בסלון של אביה. היא קיבלה את הלקוחות, פיקחה על ספרי העסק, גבתה תשלומים ושילמה את החשבונות.

באחת הפעמים ביקרה בדירתו את פאל קרוי שומוג'י, "נער הזהב" של התקופה שהיה ידוע לשמצה, כדי לבקש ממנו לשלם את חשבונותיו, חובותיו לעסק של אביה. אולם במקום להסדיר את חובו, שומוג'י העליב וזרק את קלרה רוטשילד מהדירה. קלרה גם נפצעה פיזית מהגסות של האיש, אבל המקרה ריסק אותה אפילו יותר מבחינה נפשית. הוא אף ניסתה לשים קץ לחייה עם מנה גדולה של כדורי שינה. לאחר מכן קיבלה טיפול פסיכיאטרי במשך שבועות, ועם החלמתה הגישה תביעה לפיצויים נגד שומוג'י שעליה דווח גם בעיתונות. ב-1931 התחתנה עם הסוכן נוסע פאל גליקסטאל (Pál Glücksthal), שסחר במשי ובבדים. השערורייה וגובה הפיצויים שפסקו לה בבית המשפט תרמו רבות לכך שב-1934 הצליחה רוטשילד, לפתוח את החנות העצמאית שלה בכיכר פרנץ דיאק מס' 3, בקומת הביניים. מיקום העסק במרכז העיר, הניסיון שצברה לצד הוריה והמוניטין של השערורייה היוו את הבסיס לקריירה שלה. אולם כל זה לא היה מספיק כדי לעבור באופן דרמטי את מחזור העסקים של אביה שנה אחת בלבד לאחר פתיחת הסלון שלה. כישוריה המעולים ליצור, לבנות ולשמר קשרים תרמו להצלחתה.

קלרה רוטשילד באופנה

קלרה רוטשילד מצאה את הפנים האריסטוקרטיות של הסלון שלה, בחוש יוצא דופן, בדמותה של הרוזנת אדלסהיים-ליפוט, שמלבד היותה דמות מרכזית בחיי החברה היוקרתיים של בודפשט, התהדרה גם בארבע בנות שעמדו לפני נישואים (סיה, אילונה, מריטה ואווה). כולן התחתנו בבגדי האופנה של רוטשילד. החתונות המפוארות הביאו איתן את הקרובים ואת החברים האמידים של הרוזן והרוזנת, והסלון התפרסם יותר ויותר. בולטת בין החתונות הייתה חתונתם של זוג החלומות של עידן הורטי, הרוזנת אילונה אדלסהיים-ג'ולאי (Edelsheim-Gyulai Ilona Mária Andrea Gabriella) ואישטוואן הורטי ב-1940 (בנו הבכור של עוצר ממלכת הונגריה מיקלוש הורטי), כאשר קלרה רוטשילד התאימה ותפרה באופן אישי את כל המלתחה של בן שליט הונגריה.

מהמחצית השנייה של שנות ה-30, הסלון הצעיר התהדר בלקוחות מפורסמים גם מהעולם, ביניהם אשתו של התכשיטן הצרפתי הנודע לואי ז'וזף קרטייה, הרוזנת ז'קלין אלמאשי, נאזלי אמו של פארוק מלך מצרים ובנותיה. בשנת 1937, כאשר מלך איטליה ביקר בבודפשט, רוב נשות האצולה הזמינו את לבוש הנשף שלהן בסלון שלה בכיכר דיאק.

כל חייה המשיכה קלרה רוטשילד את המודל העסקי שלה שהגיע לשיאו בשנות ה-30. היא נסעה לפריז, התבוננה בדגמים של בתי האופנה המפורסמים ולאחר מכן העתיקה והתאימה אותם מדי פעם על פי טעמה המשובח, כדי ליצור מגוון קולקציות בגדים משלה. הייתה לה עין טובה מאוד לאופנה ולחידושים, ומלבד עותקים ועיבודים מושלמים, היא כללה גם יצירות משלה בהרכבת הקולקציות. עם זאת, הואשמה לעיתים קרובות לאחר המלחמה רק בחיקוי האופנה הפריזאית, למרות שהיא המשיכה את הפרקטיקה המבוססת של חייטות בבודפשט.

בתקופת המלחמה

בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה הודות לקשריה ב"חלונות הגבוהים", היא לא נאלצה לוותר על הסלון שלו בתקופת מאמצי האריזציה ורדיפות היהודים. קלרה רוטשילד ביקרה לעיתים קרובות במשרדו של הדיפלומט השוודי ראול ולנברג, שם השיגה מכתבי מקלט וחסות הן למשפחתה והן לאחרים ובזכות הקשר הזה הוכרז בניין ביתם ברחוב בנצור כאחד מבנייני הטלאי הצהוב שבהם הורשו יהודים להתגורר, למרות שהבית לא היה באזור שנקבע לכך על ידי הצו הממשלתי. לפי השמועה (שאין לגביה מקורות) היא עצמה בלבד המירה את דתה לקלוויניזם בשנות ה-30, אך לא הצליחה להציל את בעלה בשואה. ממשפחתה, אמה נפטרה מסרטן ומהשמנת יתר עוד ב-1930, אך אחיותיה, וכן אחותה ז'וז'י (מנישואיו השניים של אביה) ואביה עצמה שרדו את שואת יהודי הונגריה.

לאחר המלחמה, גל ההלאמה של שנת הארבעים ותשע לא חס גם על סלוני ההלבשה ולאחר ההלאמה של הסלון שלה קלרה רוטשילד עבדה תקופה מסוימת כסוכנת ביטוח. מאוחר יותר, היא מצאה את האיש בדמותו של השר לסחר פנים, יוז'ף בוגנאר שעזר לה להחיות את עסקי האופנה שלה בשנות ה-50. לאחר ההשתלטות הקומוניסטית, היא הייתה היחידה מבין אנשי האופנה הוותיקים והנודעים שהחזירה לעצמה את מעמדה המוביל, וניהלה את סלון ההוט קוטור (אופנת העילית) מספר אחת בבעלות המדינה ברחוב ואצי, שפעלה כחנות יוקרה לנשות האליטה הפוליטית, האינטלקטואלית והאמנותית לאורך תקופת יאנוש קאדאר.

היא ערכה שתי תצוגות אופנה בשנה במסעדת גונדל היוקרתית והמפורסמת בבודפשט, אבל ערכה גם תצוגות אופנה במלון רויאל, בקפה ז'רבו ובמלון דונה אינטרקונטיננטל. בשנת 1971 קיבלה את דרג הזהב של מסדר ההצטיינות מהשר פאל לושונצי.

מותה

היא ערכה תצוגת אופנה מסנוורת במסעדת גונדל בספטמבר 1976, אבל בשלב זה היא כבר סבלה מכאבים איומים עקב השתלת השיניים הלא מוצלחת שלה.

היא התאבדה ב-13 בנובמבר, בקפיצה מחלון המטבח של דירתה בכיכר פטפי 3, מהקומה השביעית אל החצר הפנימית של הבניין.

הנצחה

על שמה נקרא בית הספר לעיצוב בגדים: "בית הספר הפרטי לעיצוב בגדים רוטשילד קלרי". זה בית ספר קטן, אבל "יוצר מסורת" ובית הספר של ה"haute-couture” (הלבשת עלית) בהונגריה. מוסד חינוכי זה נוסד על ידי גרטי אוראבץ, יד ימינה של קלרה רוטשילד, מתוך כוונה להעביר הלאה את אמנות התפירה ברמה הגבוהה ביותר, את ידיעת ה"haute-couture" שקלרה רוטשילד ייצגה גם בעצמה.

תערוכה במוזיאון הלאומי של הונגריה

ב-16 בנובמבר 2019, המוזיאון הלאומי ההונגרי פתח את התערוכה הזמנית שלו בשם קלרה רוטשילד - מלכת האופנה מאחורי מסך הברזל.[4] אוצרת פרויקט רוטשילד, היסטוריונית האופנה אילדיקו סימונוביץ, חוקרת את הנושא מזה שנים רבות, ותוצאותיה פורסמו בין היתר בספר קלרה רוטשילד - דיקטטור האופנה האדום.[3] בתערוכה מעידים עובדים, לקוחות, בני משפחה, חפצים אישיים, תמונות ארכיון וסרטים, כמו גם בגדים שנעשו במספרה, על חיי בעליהם, גיבורם ומעצבם, המנציחים פרק חשוב של המאה ה-20 בתולדות האופנה ההונגרית, סיפור הצלחה נשי אמיתי לדורות הבאים.

לקריאה נוספת

ראו גם

  • קברה בבית הקברות קרפשי
  • Magyar életrajzi lexikon III (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. כרך משלים. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1981) מסת"ב 963-05-2500-3
  • Új magyar életrajzi lexikon V. (P – S). (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש) מסת"ב 963-547-414-8
  • נאום פתיחה של אנה ג'והאש בפתיחת התערוכה קלרה רוטשילד - מלכת האופנה מאחורי מסך הברזל ב-16 בנובמבר 2019.
  • "Amikor a luxus belülről bomlasztotta a rendszert". HVG. 2019-11-26.
  • קלרה רוטשילד. מלכת אופנה מאחורי מסך הברזל / Fashion queen behind the iron curtain. תערוכה זמנית במוזיאון הלאומי של הונגריה, 16 בנובמבר 2019 - 3 במאי האוצרת: אילדיקו שימונוביץ'; MNM, בודפשט, 2020

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלרה רוטשילד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. V. ker. állami halotti akv. 238/1976. folyószáma alatt.
  2. ^ "Rotschild Klára, a divat királynője". cultura.hu. 2013-02-22.
  3. ^ 3.0 3.1 Simonovics, Ildikó (2019). Rotschild Klára - A vörös divatdiktátor. Jaffa. ISBN 9789634752233.
  4. ^ "Rotschild Klára – Divatkirálynő a vasfüggöny mögött". המוזיאון הלאומי של הונגריה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35720299קלרה רוטשילד

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קלרה_רוטשילד&oldid=2355731"