קיטסאטו שיבסבורו
 | |
| לידה | 29 בינואר 1853 |
|---|---|
| פטירה | 13 ביוני 1931 (בגיל 78) |
| ענף מדעי | בקטריולוגיה |
| מקום מגורים |
 האימפריה היפנית |
| פרסים והוקרה |
מכון קיטסאטו (לימים אוניברסיטת קיטסאטו) עיטור לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת[1] תואר ברון (Danshaku)[2] |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי רעלני הצפדת והקרמת, גילוי החיידק Yersinia pestis, מחלוצי הבקטריולוגיה ביפן | |
פרופ' הברון קִיטַסַאטוֹ שִׁיבַּסַבּוּרוֹ (ביפנית: 北里 柴三郎, 29 בינואר 1853 - 13 ביוני 1931) היה רופא ובקטריולוג יפני נודע, תלמידו של רוברט קוך ומחלוצי הבקטריולוגיה ביפן. התפרסם בעקבות הגילוי של החיידק Yersinia pestis, מחולל מחלת הדבר, גילוי המשותף לו ולבקטריולוג הצרפתי-שווייצרי אלכסנדר ירסן (Alexander Yersin). קיטסאטו היה מועמד לפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1901 על עבודתו המשותפת עם אמיל פון ברינג אודות הגילוי של רעלני הדיפתריה והטטנוס ופיתוח החיסון הראשון כנגד מחלות אלה[3][4].
קורות חייו
קיטסאטו נולד ב-29 בינואר 1853 בכפר אוֹקוּנִי (Okuni) שבפרובינציית הִיגוֹ (Higo) (כיום העיר אוֹגוּנִי במחוז קוממוטו), בכור מבין ילדיו של קוֹרֵנוֹבּוּ קיטסאטו (Korenobu Kitasato), ראש הכפר. בשנת 1872, בתום לימודיו בבית הספר, התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה החדשה שהוקמה במחוז קוממוטו. במסגרת לימודיו בקוממוטו פגש ברופא צבאי הולנדי בשם קונסטנט גאורג ואן מנספלדט (Constant George van Mansveldt) אשר כיהן באוניברסיטה בתור יועץ ללימודי רפואה. קיטסאטו הושפע רבות מוואן מנספלדט, אשר העביר לו שיעורים פרטיים מעבר לתוכנית הלימודים באוניברסיטה, ובטרם עזיבתו המליץ לקיטסאטו להשלים את לימודי הרפואה שלו בטוקיו ולאחר מכן לצאת להשתלמות באירופה. וכך בשנת 1875, בהמלצת מורו ההולנדי, עבר קיטסאטו להשלים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטה הקיסרית בטוקיו. בשנת 1883, עם סיום לימודיו, החל לעבוד כעוזר מחקר במעבדה לבריאות הציבור בטוקיו תחת ניהולו של פרופסור מסאנורי אוגאטה, פרופסור חבר באוניברסיטה הקיסרית של טוקיו, שחזר מהשתלמות בגרמניה ופתח מעבדה חדישה לבריאות הציבור בעיר. בשנת 1884, השנה בה נשא לאישה את טוֹרַאקוֹ מַטְסוּאוֹ (Torako Matsuo), הצליח לאפיין באמצעות המיקרוסקופ את הגורם למגפת הכולרה שהתפרצה בנגסאקי. לאור הצלחותיו במסגרת המעבדה לבריאות הציבור יצא בשנת 1885 להשתלמות באוניברסיטת הומבולדט שבברלין במעבדתו של רוברט קוך[5].
פריצת הדרך הראשונה של קיטסאטו במהלך השתלמותו התרחשה בשנת 1889, עת הצליח לאפיין ולגדל במעבדה את החיידק האל-אווירני האובליגטורי Clostridium chauvoei אשר גורם ל"מחלת הרגל השחורה" (Blackleg) בבקר. בהמשך אותה השנה הצליח לגדל במעבדה את החיידק האל-אווירני האובליגטורי Clostridium tetani אשר גורם למחלת הצפדת. בשנת 1890 חבר לאמיל פון ברינג וביחד הצליחו לבודד את רעלני החיידקים Clostridium tetani ו-Corynebacterium diphtheriae, מחולל מחלת הקרמת. גילויים אלה הובילו בהמשך אותה השנה לפיתוח תרכיב סביל המבוסס על נוגדנים מנטרלים כנגד מחלת הצפדת, אותו ניסו בהצלחה על בעלי חיים, ובהמשך גם לפיתוח תרכיב המתבסס על עיקרון זהה כנגד מחלת הקרמת. המאמר אותו פרסמו קיטסאטו ופון ברינג הניח למעשה את היסודות למדע חדש שלא היה מוכר עד אז - סרולוגיה. במסגרת השתלמותו בברלין עסק גם בחקר רעלני Bacillus anthracis, מחולל מחלת הגחלת וכן בחקר הטוברקולין (מיצוי חיידקי Mycobacterium tuberculosis ו-Mycobacterium bovis מוחלשים כטיפול במחלת השחפת.) אותו גילה קוך בשנת 1890[3][5][6].
בשנת 1892 חזר קיטסאטו ליפן ובתמיכת יוּקִיצִ'י פוּקוּזַאוָוה (Yukichi Fukuzawa), מייסד אוניברסיטת קיאו (Keio university), הקים את המכון לחקר מחלות מידבקות בטוקיו. מחקריו במסגרת המכון התמקדו בעיקר בהדגמת היעילות הגבוהה של שימוש בחיידקים מומתים כמקור לחיסון ארוך טווח וכן בחקר דרכי ההדבקה של Mycobacterium tuberculosis, המחולל העיקרי של מחלת השחפת[5][7].
קיטסאטו התפרסם רבות בתור חלוץ במדע הבקטריולוגיה ולא פעם רתם את שירותיו לבקשת ממשלת יפן בפתרון בעיות אשר כללו מעורבות של מחלות זיהומיות. כך למשל נשלח בשנת 1894 להונג קונג על מנת לזהות ולאפיין את הגורם האחראי למחלת הדבר שפרצה באזור. קיטסאטו הצליח אמנם לבודד ולאפיין את גורם המחלה, אולם היה זה הבקטריולוג הצרפתי-שווייצרי אלכסנדר ירסן שקיבל את ההכרה על כך. זאת משום שהתיעוד שהותיר אחריו קיטסאטו לא היה חד-משמעי בעיני המדענים והרופאים באותה תקופה, ככל הנראה בשל זיהום צולב עם חיידקי Streptococcus pneumoniae בתרביות שביצע. אולם אין כל ספק כי אכן גילה באופן עצמאי, ובמקביל לירסן, את חיידקי הדבר ולפיכך גילויים מיוחס כיום לשניהם. בשנת 1898, במהלך מגפת הדיזנטריה ההמונית שהתפרצה ביפן, הצליח קיטסאטו יחד עם תלמידו קיושי שיגה לבודד ולאפיין את מחולל המחלה, חיידק לו ניתן השם Shigella dysenteriae, ובשנת 1911 נשלח למנצ'וריה על מנת לחקור את התפרצות מחלת הדבר הנשימתית שפקדה את האזור[3][7][8].
בשנת 1901 הוכרז כמועמד לפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, יחד עם שותפו למחקר מימי ההשתלמות באוניברסיטת הומבולדט אמיל פון ברינג, על גילוי וטיפול יעיל בנוגדנים כנגד רעלני מחלות הקרמת והצפדת. אולם בסופו של דבר ניתן הפרס רק לפון ברינג[4][7].
בשנת 1899 הוכפף המכון לחקר מחלות מידבקות למשרד לבריאות הציבור, אולם בשנת 1914, בעקבות העברתו של המכון באופן פתאומי לאחריות משרד החינוך ומיזוגו עם האוניברסיטה הקיסרית בטוקיו, החליט קיטסאטו לפרוש מניהול המכון. עם פרישתו הקים מכון חדש בשם מכון קיטסאטו, אותו ניהל עד למותו ואשר אליו הצטרפו מרבית החוקרים מהמכון הקודם. בין תלמידיו המפורסמים ניתן למנות את קיושי שיגה (מגלה חיידק Shigella disenteria), סהאצ'ירו האטה (Sahachiro Hata - מפתח סלברסן לטיפול בעגבת), ואת הִידֵיוֹ נוֹג'וּצִ'י (Hideyo Noguchi - מגלה חיידק Treponema pallidum, מחולל העגבת)[5][9].
לכל אורך חייו שמר קיטסאטו על קשר מיוחד עם רוברט קוך ובשנת 1908 הזמין אותו לביקור רשמי ביפן. לאחר מותו של קוך בשנת 1910, החליט קיטסאטו להוקיר את שמו ולהנציחו במקדש קטן אותו הקים במכון קיטסאטו. במקדש שקיים עד היום ניתן למצוא שיער מראשו של קוך וכן אחת מציפורני ידו, פריטים אותם השיג קיטסאטו במהלך ביקורו הרשמי של קוך ביפן[7][9].
במהלך חייו הקים קיטסאטו מוסדות רבים במטרה לקדם את הוראת הרפואה וקידום מערכת הבריאות ביפן. כך לדוגמה בשנת 1893 הקים סנטוריום לחולי שחפת ובשנת 1921 את תאגיד Sekisen Ken-onki (לימים תאגיד Terumo, שם הלקוח מהמילה Thermometer, היינו מדחום) במטרה לשכלל את המדחום הרפואי שהיה בשימוש באותה התקופה[3][10].
קיטסאטו שיבסבורו נפטר ב-13 ביוני 1931 בביתו שבטוקיו, בגיל 78, כתוצאה משבץ מוחי. הוא נקבר בבית הקברות אַאוֹיָאמַה (Aoyama) שבעיר[5].
תארים ומינויים נוספים
להלן המינויים והתארים בהם זכה קיטסאטו במהלך הקריירה שלו[7][9]:
- פרופסור מטעם ממשלת פרוסיה (1891).
- עמית באקדמיה הקיסרית היפנית (1906).
- עמית בחברה המלכותית של לונדון (1908).
- עיטור לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת (1914).
- הדקאן הראשון של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת קיאו (1917-1928).
- הנשיא הראשון של התאחדות הרופאים ביפן (1923).
- תואר ברון (Danshaku) במסגרת הקזוקו (פברואר 1924).
- עמית באקדמיה לאופולדינה למדעים (1926).
- עמית כבוד באגודה הבינלאומית למיקרוביולוגיה (1930).
הנצחתו
- מכון קיטסאטו (1914) ואוניברסיטת קיטסאטו (1962) שבטוקיו[9].
- מוזיאון קיטסאטו שיבסבורו בעיר אוגוני[11].
- בקבוק ביכנר ואקום (Büchner flask) - בקבוק מעבדה המוכר גם בשם בקבוק קיטסאטו כהוקרה לזכרו[12].
- Kitasatospora - סוג חיידקים במשפחת ה-Streptomycetales שקיבל את שמו כהוקרה לזכרו[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The History of Kitasato Gakuen.
- ^ SHIBASABURO KITASATO - First to isolate Clostridium tetani and Yersinia pestis and pioneer of serology.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Kitasato Shibasaburo - Encyclopædia Britannica.
- ^ 4.0 4.1 Shibasaburo Kitasako - Nobel Prize nomination.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Shibasaburo Kitasato - Encyclopadia.
- ^ Shibasaburo Kitasato - Science Heroes.
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 SHIBASABURO KITASATO - First to isolate Clostridium tetani and Yersinia pestis and pioneer of serology.
- ^ Solomon T. (1997). Hong Kong, 1894: the role of James A Lowson in the controversial discovery of the plague bacillus. The Lancet. Jul 5;350(9070):59-62. PMID 9217728.
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 The History of Kitasato Gakuen.
- ^ Terumo Group Website - History.
- ^ Kitasato Shibasaburo Memorial Hall in Oguni.(ביפנית)
- ^ Buchner flasks
- ^ Kitasatospora - List of prokaryotic names with standing in nomenclature.
23063877קיטסאטו שיבסבורו