קידאנה מהרת
ערך זה עוסק בכנסייה אתיופית בירושלים. אם התכוונתם לקתדרלה ב| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | כנסייה עגולה |
| כתובת | רחוב אתיופיה |
| מיקום |
 ירושלים |
| בעלים | הכנסייה האורתודוקסית האתיופית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1882–1893 (כ־11 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 1893 |
 כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן. |
קִידָאנֵה מִהְרַת (בכתב געז: ኪዳነ ምሕረት; בעברית: ברית הרחמים) היא כנסייה עגולה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הנמצאת במתחם סגור ברחוב אתיופיה 10 בירושלים יחד עם מנזר דֶבְּרַה גֶנֶת (מנזר גן העדן; בכתב געז: ደብረ ገነት).
בניית הכנסייה החלה בשנת 1882 לאחר גיוס כספים מקיסר אתיופיה יוהנס הרביעי. לאחר מותו, בשנת 1893 התקיים טקס חנוכת הבית.
הכנסייה בנויה על פי דוגמת כנסיות באתיופיה: צורתה עגולה, גובה הכיפה 30 מטר. הכניסה לגברים ממוקמת בצידה הצפון מערבי וכניסת הנשים בצד הדרום מערבי. וכן מותקנת בה דלת שלישית.
מעל לכניסות מוצב תבליט של אריה - סמל האימפריה האתיופית, הבניין הסמוך ברחוב אתיופיה 8 נבנה ביזמת קיסר אתיופיה מנליק השני כבית דירות להשכרה, שהכנסותיו ישמשו למימון הכנסייה והפעילות האתיופית בירושלים.
הקהילה האתיופית
לאתיופים הנוצרים זיקה עמוקה לירושלים. הכנסייה הנוצרית משתייכת לזרם הנצרות האוריינטלית. על פי האמונה של אנשי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, אתיופיה היא ארץ ציון החדשה, ובית המלוכה האתיופי, על פי האתוס הלאומי, משתייך לזרע שלמה המלך.
נזירים אתיופים ישבו בירושלים כנראה עוד מן המאה החמישית. בתחילה הם ישבו בתוך כנסיית הקבר, אך גורשו משם וייסדו את המנזר דיר אל סולטאן הצמוד לכנסיית הקבר, ולאחר מכן את מנזר דֶבְּרַה גֶנֶת ואת כנסיית קִידָאנֵה מִהְרַת.
בשנת 1930, משהוכתר ראס טפרי היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, התהדקו קשרי המלוכה האתיופית עם ירושלים. ב-1936 נכבשה אתיופיה על ידי צבאו של מוסוליני, והייתה בשליטה איטלקית עד לשנת 1941. סלאסי עצמו נמלט עם הכיבוש, והגיע לירושלים בה שהה כשלושה חודשים.
הקהילה האתיופית בירושלים הייתה קהילה מושפלת ומדוכאת במשך מאות שנים. יציאתה אל מחוץ לחומות, ודריסת הרגל שקנתה בעיר החדשה וברחוב אתיופיה, סימנה את התעצמות הרגשות הדתיים באתיופיה המתחדשת ובקרב נציגי הקהילה בארץ. מפעל הבנייה של הקהילה האתיופית חורג בהרבה מעבר לגודלה בפועל של הכנסייה האתיופית.
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, רחוב הנביאים, שכונת החבשים ושכונת מוסררה - סיפורו של מקום, דיוקנה של עיר, הוצאת יד בן צבי
קישורים חיצוניים
- מתחם הכנסייה האתיופית באתר הושבילים - מסלולים ואתרים בארץ ובעולם
- רפי כפיר, סיור ברחוב אתיופיה
- מסע ומסה בעקבות הקיום הישראלי - סיור ברחוב אתיופיה
הערות שוליים
