מתנה על מנת להחזיר
מתנה על מנת להחזיר היא הגדרה משפטית בהלכה, המתארת פעולת קניין הנעשית תוך התניה שהקניין יחול רק אם לבסוף תוחזר המתנה.
הגדרת המצב המשפטי
הרא"ש[1] כתב שהמתנה היא מתנה גמורה שיש בה התניה להחזירה. וכיון שהיא מתנה גמורה, בשעה שהמקבל מחזיר לנותן יש לבצע מעשה קניין. הרא"ש מוכיח זאת ממה שמצאנו בתלמוד[2] שאין להקנות את ארבעת המינים לקטן במתנה על מנת להחזיר, משום שהקטן יכול לקנות ולא יוכל להקנות בחזרה לנותן. כך סובר גם הריטב"א[3]. לעומתם בספר קצות החושן[4] כתב שמתנה על מנת להחזיר היא מתנה לזמן קצוב. לדעתו ניתן להקנות את ארבעת המינים לקטן אם מתנים שהקניין יהיה במתנה על מנת להחזיר, ומה שנאמר בגמרא שאין להקנות לקטן שייך רק במידה ומקנה לקטן מבלי להגביל זאת לזמן, וסומך על כך שהקטן יחזיר לו.
השלכות הלכתיות שונות
התלמוד דן בשאלה האם ההתניה להחזיר את המתנה מבטלת ממנה את ההגדרה הקניינית למקבל המתנה, או שהיא נחשבת בכל אופן כמתנה וכבעלות גמורה של המקבל, ובלבד שלבסוף יקיים את התנאי ויחזיר אותה לבעליה[5]. מסקנת התלמוד היא שהיא נחשבת כמתנה וכתוצאה מכך:
- קניין כסף יכול להיעשות בכסף שניתן במתנה על מנת להחזיר[6].
- פדיון הבן יכול להיעשות בכסף שיינתן לכהן במתנה על מנת להחזיר[7].
- הנותן תרומה גדולה במתנה על מנת להחזיר יצא ידי חובת נתינת תרומה, אלא שאסור לעשות דבר זה[8].
- ארבעת המינים שניתנו במתנה על מנת להחזיר נחשבים בבעלותו של המקבל, והוא יכול לצאת בהם ידי חובת נטילת לולב ביום טוב הראשון של סוכות[9].
בקידושין
בגמרא[10] נאמר שקידושין שנעשו במתנה על מנת להחזיר אינם מועילים. לדעת ר"י[11] קידושין אלה מדין תורה נחשבים כקידושין וחכמים עשו כאן הפקעת קידושין, כיון שמתנה על מנת להחזיר דומה לקניין חליפין, ועלולים היו לטעות ולומר שאשה מתקדשת בקניין חליפין. לעומת זאת לדעת הרמב"ן[12] הסיבה שבגללה אשה אינה מתקדשת בחליפין, משום שאינה רוצה להקנות את עצמה, תקפה גם לגבי קידושין במתנה על מנת להחזיר.
קישורים חיצוניים
- הרב אורי גנץ, מתנה על מנת להחזיר, באתר ישיבה.
- הרב נחום אליעזר רבינוביץ, קידושין במתנה על מנת להחזיר, באתר ישיבת ברכת משה
- מתנה על מנת להחזיר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ מסכת סוכה פרק ג סימן ל.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ו עמוד ב'.
- ^ חידושי הריטב"א קידושין דף ו עמוד ב דיבור המתחיל ומיהו
- ^ סימן רמא סעיף קטן ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ו' עמוד ב'.
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ק"צ, סעיף ב'.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ש"ה, סעיף ח'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק י"ב, הלכה י"ט.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ"ח, סעיף ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ו' עמוד ב'.
- ^ תוספות קידושין דף ו עמוד ב דיבור המתחיל לבר.
- ^ חידושיו לקידושין דף ו עמוד ב דיבור המתחיל והא.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
