קטוביץ
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, תעתיקים שגויים, עריכה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, תעתיקים שגויים, עריכה. |
 | |
| בית הכנסת הישן בקטוביץ | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 שלזיה |
| ראש העיר | Piotr Uszok |
| תאריך ייסוד | המאה ה־16 |
| שטח | 164.67 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 5,294,000 (2017) |
| ‑ צפיפות | 1,866 נפש לקמ"ר (2017) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.um.katowice.pl | |
קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, ומבוטא קטוביצֶה להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר בפולין על גדות נהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין. היא בירת פרובינציית שלזיה מאז יצירתה ב־1999. אוכלוסיית העיר מונה 297,197 תושבים (נכון לשנת 2017), ואילו המטרופולין והפרברים מונים כ־5,200,000 תושבים (נכון ל־2017). שטחה העירוני הוא כ־164 קמ"ר.
היסטוריה
שלזיה עילית, בה שוכנת קטוביץ, יושבה על ידי שלזים כבר מהמאות המוקדמות. האזור נשלט לראשונה בידי שושלת פיאסט הפולנית־שלזית עד להכחדתה, אז נפל בידי בית האבסבורג. העיר עצמה נוסדה במאה ה־19, בשעה שהאזור היה תחת שלטון פרוסיה, ונהפכה לעיר ב־1865. העיר אוכלסה בעיקר על ידי שלזים, גרמנים, יהודים ופולנים. ב־1884 התכנסה בה ועידת קטוביץ, שבה נוסדה תנועת "חובבי ציון". ב־1912 התקיימה בעיר ועידה נוספת, בה נוסדה אגודת ישראל. חוזה ורסאי שנחתם בעקבות מלחמת העולם הראשונה קבע כי גורלו של חבל שלזיה עילית יוכרע במשאל עם, שבו יוכרע אם החבל יהיה בשליטת גרמניה או פולין. במשאל הוחלט על סיפוח החבל לגרמניה, אולם מהומות והתקוממויות שהיו לפני המשאל ואחריו הובילו לחלוקת החבל בין שתי המדינות, וקטוביץ נשארה בחלק הפולני.
העיר שגשגה בזכות קרבתה להרים עמוסי מחצבים (במיוחד פחם) וכתוצאה מכך גדלה והתרחבה, כאשר אנשים באו לעבוד במכרות הפחם ותעשיית הפלדה שלה. בשנים האחרונות, בעקבות רפורמות כלכליות, החל בקטוביץ מעבר מתעשייה כבדה לעסקים קטנים.
העיר הייתה תחת כיבוש צבא גרמניה הנאצית בין השנים 1939–1945. רבים מתושבי המקום נרצחו במלחמת העולם השנייה, בהם יהודי המקום. בתום מלחמת העולם השנייה, ובהתאם להחלטות ועידת יאלטה, נמסרו השטחים שממזרח לקו אודר־נייסה לפולין, כולל רוב שטחה של שלזיה, ובה והעיר קטוביץ. התושבים ממוצא גרמני גורשו מהמקום ברובם, וממשלת פולין הקומוניסטית עודדה התיישבות של אזרחים פולנים בחבל.
בין השנים 1956-1953 שונה שם עיר קטוביץ לסטלינגרוד (Stalinogród - "עירו של סטלין") בידי הקומוניסטים הפולנים.
בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה נגרם נזק אקולוגי לסביבתה עקב השלטון הקומוניסטי, אך כיום חלק רב מהנזק שוקם עקב גישה פרו־סביבתית ותקנות חדשות בנוגע לאיכות הסביבה.
תחבורה
כבישים, בקטוביץ עוברים 14 כבישים בינלאומיים בין המפורסמים:
- נתיב אירופאי E40 המוביל ל13 ארצות שונות ביניהם בלגיה קזחסטן רוסיה גרמניה ועוד.
- נתיב אירופאי E75 המוביל מאירופה הסקנדינבית לאירופה המזרחית.
רכבות קלות - מערכת הרכבות הקלות של מחוז שלזיה עילית נחשבת לאחת הגדולות ביותר בעולם. המערכת מקיפה את המחוז כולו.
שדה התעופה - שטחה של קטוביץ מקבל שירות מנמל התעופה הבינלאומי של קטוביץ. הנמל מרוחק כ־30 ק"מ ממרכז קטוביצה. לנמל יש שני טרמינלים A ו־B עד שנת 2007 היה רק הטרמינל A.
הנמל משמש בסיס לחברת ויז אייר.
|
הקהילה היהודית
ידיעות ראשונות על יהודים שישבו בסביבות קאטוביצה מקורן במחצית הראשונה של המאה ה־18. בעיר עצמה גדלה האוכלוסייה היהודית בד בבד עם פיתוח התעשייה, מ־12 יהודים ב־1840 ל־624 ב־1867, קרוב ל־3,000 ב־1910, ו־9,000 ב־1932 (%6 מכלל האוכלוסייה).
בית הכנסת ראשון הוקם ב־1862 וקהילה עצמאית על מוסדותיה התארגנה כעבור ארבע שנים.
בנובמבר 1884 נערכה בקטוביץ הוועידה הראשונה של "חובבי ציון", בהשתתפות 22 צירים מרוסיה ו־10 צירים מארצות אחרות (צרפת, רומניה, בריטניה, גרמניה) ונודעה בשם "ועידת קטוביץ".
עיקר התנופה בחיי היהודים בקטוביץ חלה אחרי מלחמת העולם הראשונה, בראש הקהילה עמד אז ברונו אלטמן. ב־1937 נחנך מרכז חדש לפעולות תרבות וחברה, ובתחום החינוך בלטו בית הספר על שם ברק יוסלביץ ובית ספר עברי (משנת 1935).
בעקבות המשבר הכלכלי של שנות השלושים גברה ההסתה האנטישמית בעיר; ארגוני בעלי המלאכה הפולניים גזרו בתקנוניהם על אי־קבלת חברים יהודים, ומערכה עיקשת התנהלה נגד המסחר עם יהודים.
ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) ישבו בקטוביץ קרוב ל־6,000 יהודים.
ב־3 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את קאטוביצה. בשלושת החודשים הראשונים לכיבוש הגרמני גורשו היהודים מהעיר, רובם עקרו לסוסנוביץ הסמוכה וגורלם היה כגורל יהודי המקום.
הקהילה היהודית אחרי המלחמה ובשנות ה־2000
אחרי המלחמה התיישבו בעיר כ־1,500 יהודים (כמעט כולם יוצאי ערים אחרות שעברו את שנות המלחמה בברית המועצות). עד לגל ההסתה הרשמי ב־1967 (בעקבות מלחמת ששת הימים בישראל) פעל בקטוביץ סניף של "החברה היהודית" בהנהגת הקומוניסטים. בעקבות הרדיפות הקומוניסטיות אחרי היהודים, ויציאת יהודים רבים מפולין בעליית גומולקה, פחת מספר היהודים והקהילה חדלה מלהתקיים למשך מעל 30 שנה. בשנת 1993 הוקמה מחדש הקהילה היהודית בעיר, בסיוע ארגוני סיוע יהודיים. בשנת 2016 נמנו בקהילה היהודית 200 חברים. בראש הקהילה עומד ולודזימיש כץ והרב הראשי הוא יהושוע אליס מארצות הברית.
ברשות הקהילה שלושה בתי תפילה בקטוביץ, ביטום ובגליביצה.
הקהילה אחראית על בתי הקברות היהודים בקטוביץ, גליביצה, ביטום וערים אחרות באזור.
מקומות בילוי
- מוזיאון שלונסקיה - הוקם בשנת 1929 על ידי פרלמנט שלונסקיה, בזמן החימוש של מחוז שאלסקי נגד גרמניה ששלטה באזור, כדי להצטרף לרפובליקה הפולנית השנייה. המוזיאון נחשב לאחד המוזאונים הגדולים בפולין ועיסוקו העיקרי בהיסטוריה של מחוז שלזיה.
- פארק התרבות והבילוי של שלונסקיה - נמצא בין קטוביץ לבין העיר חוז'וב. הפארק הוקם בשנות ה־60 על ידי יוזמה של פוליטיקאי מקומי. הפארק נחשב ל"עיר פארק" הגדולה ביותר באירופה. הפארק מכיל את אצטדיונה של קבוצת הכדורגל גאקאאס קטוביצ'ה, אצטדיון רגלי, מגרשי ספורט, מערכת בריכות, גן חיות ועוד.
- הספודק - זירה המיועדת להופעות מוזיקה בעיקר ובין היתר תחריות מוטרקרוס. בספודאק הופיעו להקות מפורסמות כמו בלאק סבאת', איירון מיידן ומגאדת'. הספודק משמש לרוב לפסטיבלי מוזיקה ומשחקי כדור עף שאליו מגיעים אנשים מכול רחבי העולם.
מועדוני ספורט
- GKS קטוביצה - קבוצת כדורגל מקצועית המשחקת בפולין. זכתה 3 פעמים בגביע הפולני.
- אוואף קטוביצה - קבוצת כדור יד של נשים.
- רוזווי קטוביצה - קבוצת כדורגל פולנית המשחקת בליגות הנמוכות.
- מרכז הגוף בקטוביצה - מועדון לפיתוח גוף.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטוביץ |
אתר האינטרנט הרשמי של קטוביץ- פורטל מקומי
- קטוביץ, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- "קטוביץ", באתר השטעטל הווירטואלי
- "קטוביץ", באתר JewishGen (באנגלית)
רועי צ'יקי ארד, פלובדיב? דברצן? לא יכולתי להישאר אדיש לעולם האפשרויות של הלואו קוסט, באתר הארץ, 20 במרץ 2019- קטוביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
29503990קטוביץ