קו הרכבת מוסקבה - סנקט פטרבורג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית קו רכבת ריקה. קו הרכבת ממוסקבה לסנקט פטרבורג הוא קו הרכבת העמוס והפופולרי ביותר ברוסיה והוא עובר לאורך 649.7 קילומטרים דרך ארבע מחוזות: לנינגרד, נובגורוד, טבר ומוסקבה. זהו ציר תנועה מרכזי באזור צפון-מערב רוסיה, המופעל על ידי מחלקת רכבת אוקטובר של חברת הרכבות הרוסית.
היסטוריה
לידת הקו
ב-1 בפברואר 1842, הצאר ניקולאי הראשון פרסם צו המורה על הקמת הרכבת. הרכבת הייתה פרויקט מחמד של פאבל מלניקוב (1804–1880), מהנדס ומנהל שפיקח על בנייתו ושפסלו ניצב בסמוך לטרמינל הדרומי, תחנת הרכבת לנינגרד במוסקבה. הרעיון של מסילת ברזל המחברת בין שתי ערי הבירה הוליד מחלוקת ממושכת, כשכמה גורמים מהפכניים חזו תהפוכות חברתיות אם ההמונים יורשו לנסוע בין הערים. הוחלט שרק בעלי אמצעים והאמידים יורשו להשתמש בקו; כל נוסע היה צריך להיות נתון בקפדנות למעקב המשטרה והיה עובר בעמדת ביקורת.
אף שרכבת צארסקויה סלו, שנבנתה על ידי המהנדס הגרמני פרנץ אנטון פון גרשטנר בשנת 1837, הייתה קו הרכבת הציבורי הראשון ברוסיה, העלויות הגבוהות הובילו את הצאר ניקולאי ויועציו להטילים ספק ביכולתו של גרשטנר ליישם את בניית הקו המתוכנן של סנקט פטרבורג – מוסקבה.[1] אז מלניקוב ועמית אחר נסעו לארצות הברית בשנת 1839 כדי ללמוד את טכנולוגיית מסילות הברזל, שם הם פגשו את ג'ורג' וושינגטון וויסטלר, שתכנן את רכבת קנטון וידיקט עבור רכבת בוסטון ופרובידנס.[2]
בהמלצת מלניקוב הזמין הצאר ניקולאי את ויסטלר לעזור בבניית הרכבת. ויסטלר עזב לרוסיה ביוני 1842, בליווי המהנדס הקיסרי רס"ן איוון פ. בוטאטץ, שיהפוך לחברו של וויסטלר.[1][3] הוא קיבל את אות מסדר סנט אנה על ידי הקיסר הרוסי בשנת 1847 אך נדבק בכולרה ונפטר ב-7 באפריל 1849 בסנקט פטרבורג, רוסיה, שנתיים לפני סיום הקו.
הקו נבנה על ידי צמיתים ולווה באובדן חיים רבים, עובדה שהונצחה על ידי ניקולאי נקרסוב בשירו "הרכבת" משנת 1864.[4] לאחר עשר שנות בנייה, הקו נפתח ב-1 בנובמבר 1851. רכבת הנוסעים הראשונה יצאה מסנט פטרסבורג בשעה 11:15 והגיעה למוסקבה בשעה 21:00 למחרת. עם השלמתו, הקו היה לקו המסילה הכפולה הארוכה ביותר בעולם.
אגדה אורבנית
הצאר ניקולאי עומד במרכזה של אגדה אורבנית על הרכבת. כאשר תוכנן בשנת 1842, הוא כביכול דרש להשתמש במסילה קצרה ביותר למרות המכשולים הגדולים בדרך. הסיפור אומר שהוא ניסה להשתמש בסרגל כדי לצייר את מסילת הברזל בקו ישר לחלוטין. ליד נהר המסטה פגע העיפרון של הצאר באצבע שהושמה בצורה מביכה, בה השתמש בכדי להחזיק את המפה ויצר עיקול בכביש. האגדה מספרת כי המהנדסים רצו לבצע את צו הצאר במדויק, והתוצאה הייתה דרך ישרה לחלוטין עם עיקול יחיד. הסיפור השקרי הפך פופולרי ברוסיה ובבריטניה כהסבר לאופן השליטה של המדינה בצורה גרועה. בשנות השבעים של המאה ה-18 הפיצו הרוסים גרסה אחרת וטענו כי הצאר היה חכם מספיק כדי להתגבר על האינטרסים המקומיים שרצו שהמסילה תוטה באופן כזה.
מה שקרה בפועל היה שהדרך הוצבה על ידי מהנדסים והוא אישר את עצתם לבנות בקו ישר.[5] העקומה, המכונה גם מעקף ורבינסקי, נבנתה למעשה בשנת 1877, 26 שנה לאחר שהקו נחנך, כדי לעקוף שיפוע תלול שנמשך 17 ק"מ. כשהם פונים לסנט פטרסבורג, הרכבות יצברו כל כך הרבה מהירות שהאדים ישירות על פני התחנה הבאה, בעוד שהפונים למוסקבה היו זקוקים לארבעה קטרים כדי לעלות לגבעה.[6] בשנת 2001 נסגר המעקף עם פתיחת גשר חדש.
בשנת 2001 תוכנן לבנות קו רכבת מהירה הראשון ברוסיה באותו מסלול, אך בסופו של דבר הפרויקט נגנז בשל מחאות אקולוגיות וחששות מפגיעה בסביבה השברירית של הרי ואלדאי. בשנת 2019 ניתן אישור לתחילת תכנון מחודש לפרויקט.[7]
תפעול
כיום, המהירות המרבית של הקו היא 250 קמ"ש. הרכבת המהירה ביותר נוסעת 3 שעות ו-30 דקות. הרכבת RUS של סימנס ולארו, הידועה גם בשם Sapsan, פועלת על קו זה מאז 2009, כשהיא עוברת מתחת למהירות המרבית האפשרית (300 קמ"ש) זאת בשל קשיים בשדרוג המסלול. חברת הרכבות הרוסית הוציאה כמעט מיליארד עבור שמונה רכבות. בשנת 2019 נחתמה הזמנה שלישית בעלות 1.1 מיליארד אירו ל-13 רכבות נוספות מאותו דגם.[8]
מאז 1931 נוסעת הרכבת קרסנייה סטרלה ("החץ האדום") והיא נעה בשעה קבועה ממוסקבה בשעה 23:55 מדי יום, ומגיעה לסנט פטרסבורג בשעה 07:55 למחרת בבוקר, ולהפך.
הרכבת צפופה יחסית, מה שאומר שרק כמה רכבות במהירות גבוהה יכולות לנוע בכל יום. ישנן תוכניות להקמת מסילה מקבילית במהירות גבוהה שתאפשר עד 400 קמ"ש, בעלות משוערת של 696 מיליארד רובל.[9]
תחנות מרכזיות
תחנות עיקריות כוללות (מדרום לצפון): קריוקובו (זלנוגראד), קלין, רדקינו, טבר, ליכוסלבל, קלשניקובו, וישני וולוצ'יוק, בולוגויה, אוקולובקה, לוקה, מלאיה וישרה, צ'ודובו, ליובאן טוסנו וקולפינו.
לוח זמנים
ישנן 32 רכבות אקספרס ישירות מדי יום ממוסקבה לסנט פטרסבורג.[10]
| מ - דרך - אל | מוסקבה | זמן | משך נסיעה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| מוסקבה–סנט פטרבורג | 06:45 | 10:30 | 3 שעות ו-45 דקות | "ספסאן", הרכבות המהירות ביותר. |
| מוסקבה –סנט פטרבורג | 07:00 | 10:55 | 3 שעות ו-55 דקות | "ספסאן" |
| מוסקבה–סנט פטרבורג | 16:30 | 20:25 | 3 שעות ו-55 דקות | "ספסאן" |
| מוסקבה–סנט פטרבורג | 19:45 | 23:30 | 3 שעות ו-45 דקות | "ספסאן" |
| מוסקבה–סנט פטרבורג–הלסינקי | 22:50 | 06:02 | 7 שעות ו-12 דקות | קו זה עובר גם ברכבות בינלאומיות |
| מוסקבה–סנט פטרבורג | 23:40 | 08:35 | 8 שעות ו-55 דקות | קו הרכבת האיטי |
| מוסקבה–סנט פטרבורג | 23:55 | 07:55 | 8 שעות | רכבת "החץ האדום" |
| מוסקבה–סנט פטרבורג | 23:59 | 08:00 | 8 שעות ודקה אחת | רכבת השינה "נבסקי אקספרס" |
| מוסקבה–סנט פטרבורג | 00:30 | 08:48 | 8 שעות ו-18 דקות | רכבת השינה "מגאפוליס" |
הקו פועל בעיקר לנוסעים ויש בו רק מינימום בלתי נמנע לחלוטין של רכבות משא. עם זאת, רק עם מסלול אחד לכל כיוון (למעט מוסקבה לזלנוגרד, שיש בה שלושה מסלולים). עם פתיחת שירות ספסאן נעשו שינויים מאסיביים בלוח הזמנים של הרכבות הפרבריות, כאשר כמה רכבות עושות עצירות ארוכות כדי לאפשר עקיפה בעוד רכבות אחרות בוטלו, בצעד שגרם לטינה וכעס כלפי הנהלת הרכבות בעיירות וביישובים שלאורך הקו.
מסלול רביעי בין מוסקבה לזלנוגרד נמצא בבנייה, וישנן תוכניות להרחיב את המסילה השלישית מעבר לזלנוגרד אל טבר.
תקריות
- ב-16 באוגוסט 1988, נהרגו 31 בני אדם כאשר הרכבת אברורה פגעה בדרכם בזמן שנסעה במהירות גבוהה בנתיב פגום ליד בולוגויה שבמחוז לנינגרד.[11]
- ב-1 באוגוסט 2007 פגעה רכבת נוסעים בין-עירונית לסנט פטרסבורג ממוסקבה זמן קצר לפני שהגיעה למלאיה וישרה לאחר פיצוץ מטען נפץ. הפיגוע הביא ל-30 פצועים ותנועת הרכבות נחסמה לשני הכיוונים במשך מספר ימים.[12][13][14] באחריות לפיגוע הואשמה המחתרת הצ'צ'נית[15][16][17]
- ב-27 בנובמבר 2009 ארבעה קרונות של רכבת מס' 166 סטו ממסלולם במהלך נסיעה בין מוסקבה לסנט פטרסבורג.[18][19] התברר כי התקרית ארעה בעקבות פיגוע טרור שנגרם כתוצאה מפיצוץ של 7 קילוגרם של טון TNT.[20] לפחות 27 בני אדם נהרגו ו-96 נפצעו.[21][22] בפיצוץ משני ב-28 בנובמבר, שהופנה כלפי החוקרים, נפצע ואושפז אלכסנדר בסטריקין, ראש ועדת החקירות הפדרלית. דווי כי לתקרית יש קווי דמיון עם הפיצוץ בשנת 2007.[14]
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל רוסיה | ||
|
פורטל רכבות | ||
קישורים חיצוניים
- "מראה מסילת הרכבת ניקולאי", בשנת 1858, באדיבות ארכיוני הספרייה של SMU, צפו בפריטים ברזולוציה גבוהה
- תמונות מהמאה ה-19 של הרכבת ודמויות נלוות, באדיבות ארכיון בארינג
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Gasparini, D. A., K. Nizamiev, and C. Tardini. "GW Whistler and the Howe Bridges on the Nikolaev Railway, 1842–1851", American Society of Civil Engineers, Journal of Performance of Constructed Facilities 30.3 (2015): DOI link:04015046.https://dx.doi.org/10.1061/(ASCE)CF.1943-5509.0000791
- ^ Decker, John C., "Early American Railroad History: A New Source Within Grasp", and on July 24, 2016.
- ^ "The Correspondence of James McNeill Whistler :: The Correspondence". whistler.arts.gla.ac.uk. נבדק ב-2 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wood, Alan (2011). Russia's Frozen Frontier: A History of Siberia and the Russian Far East 1581. Bloomsbury Publishing. p. 148. ISBN 978-0340971246. נבדק ב-27 בינואר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Richard Mowbray Haywood, "The 'Ruler Legend': Tsar Nicholas I and the Route of the St. Petersburg-Moscow Railway, 1842-1843", Slavic Review (1978) 37#4 pp 640-650
- ^ O'Flynn, Kevin (23 באוקטובר 2001). "Tsar's Finger sliced off on the Moscow express". The Guardian. נבדק ב-27 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Putin approves design of Moscow-St. Pete high-speed railway". TASS.
- ^ Ltd, DVV Media International. "Russian Railways orders high speed trains". Railway Gazette.
- ^ PPP model to fund Moscow–St Petersburg high speed line
- ^ The ticket reservation system of RZD(הקישור אינו פעיל, December 2017) (as of 1 July 2009)
- ^ "Soviet Train Derails; 22 Die, 160 Injured". Los Angeles Times. Reuters. 18 באוגוסט 1988. נבדק ב-27 בינואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Russian train derailed by 'bomb'". BBC News. 14 באוגוסט 2007. נבדק ב-2 בדצמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, October 2010) - ^ Vishera, Malaya (14 באוגוסט 2007). "Russia train blast is 'terrorism'". Russia: CNN. Reuters. נבדק ב-2 בדצמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 14.0 14.1 "North Caucasus group in Russia train bomb web claim". BBC News. 2 בדצמבר 2009. נבדק ב-2 בדצמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sergei Mashkin, Oleg Rubnikovich (27 בינואר 2010). "Prosecutors gave up the Nevsky Express". Kommersant. נבדק ב-3 בנובמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Приговор о взятке по делу "Невского экспресса" обжалуют в ЕСПЧ (ברוסית). RIA Novosti. 13 באפריל 2010. נבדק ב-23 בפברואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Aleksei Sokovnin, Musa Muradov (1 באפריל 2010). "Charges and acquittals for Nevsky Express". Kommersant. נבדק ב-3 בנובמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Train derails between Moscow and St Petersburg", BBC.
- ^ "Part of Moscow-St. Petersburg train derails, several killed", 27 November 2009.
- ^ "Радиостанция "Эхо Москвы" / Новости / Новости Эха / Суббота, 28.11.2009 / На месте крушения Невского экспресса могло находиться еще одно взрывное устройство". Echo.msk.ru. נבדק ב-28 בנובמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Abdullaev, Nabi (2 בדצמבר 2009). "2nd Train Blast Injured Bastrykn". The Moscow Times. נבדק ב-2 בדצמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Радиостанция "Эхо Москвы" / Новости / Новости Эха / Суббота, 28.11.2009 / По предварительным данным, 26 человек погибли и 96 пострадали в результате крушения Невского экспресса". Echo.msk.ru. 29 ביוני 2008. נבדק ב-28 בנובמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה)
 מסילות הברזל הרוסיות 
| ||
|---|---|---|
| חברות בת | רכבת מוסקבה • רכבת אוקטובר (רכבת צארסקויה סלו) • רכבות מערב סיביר • רכבת גורקי • רכבות המזרח הרחוק • רכבות עבר הבאיקל • רכבות מערב סיביר • רכבות קלינינגרד • רכבות קרסנויארסק • רכבות קובישב • רכבות עבר הוולגה • רכבות סברדלובסק • רכבת הצפון • רכבות צפון הקווקז • רכבות דרום מזרח רוסיה • רכבות דרום אוראל • חברת הנוסעים הפדרלית • רכבות דרום הקווקז • חברת המשא הפדרלית • חברת המשא הראשונה • טרנסקונטיינר • טרנסטלקום • RZD סטרוי • בט-אלטרנס • אארואקספרס | |
| קווים מרכזיים | הרכבת הטרנס-סיבירית • מסילת הברזל הטרנס-אסיאתית • קו הרכבת מוסקבה–סנקט פטרבורג | |
| נשיאי החברה | גנאדי פאדייב • ולדימיר יאקונין • אולג בלוזרוב | |
| ראו גם רכבות ברוסיה • רכבות קרים • רכבות ימאל • רכבות יקוטיה • הסוכנות הפדרלית לתחבורת רכבות • משרד הרכבות של רוסיה | ||
26133049קו הרכבת מוסקבה–סנקט פטרבורג