קורודה קיוטאקה
 | |||||||
| לידה |
16 באוקטובר 1840 קגושימה, סצומה, יפן | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1900 (בגיל 59) טוקיו, יפן | ||||||
| מדינה | יפן | ||||||
| מפלגה | עצמאי | ||||||
| |||||||
| |||||||
קוּרוֹדה קיוטאקה (ביפנית: 黑田 清隆; 16 באוקטובר 1840 - 23 באוגוסט 1900), קורודה ריוסוקה (黑田 了介), היה פוליטיקאי יפני בתקופת מייג'י, גנרו וראש ממשלת יפן השני, תפקיד בו כיהן מה-30 באפריל 1888 ועד 25 באוקטובר 1889.
ראשית חייו
קורודה נולד למשפחת סמוראים בעיר קגושימה שבהאן סצומה, בקיושו. הוא היה מעורב בתקרית נממוגי, בה הרגו סמוראים מסצומה נתין בריטי שסירב להשתחוות בפני הדאימיו של ההאן. התקרית הובילה להפגזת קגושימה על ידי הצי המלכותי הבריטי ב-1863, וגם בה לקח קורודה חלק. לאחר מכן עבר קורודה לאדו, שם למד תותחנות.
בשובו לסצומה, לקח קורודה חלק פעיל בברית סאצ'ו, במסגרתה פעלו יחד סמוראים מסצומה ומצ'ושו במטרה להדיח את שוגונות טוקוגאווה. הוא קיבל תפקיד פיקודי במלחמת בושין, ונודע בזכות חנינתו של אנומוטו טקאקי, מפקד הצבא שעמד מול צבאו בקרב הקודאטה.
קריירה פוליטית
לאחר רסטורציית מייג'י והקמת ממשלת יפן, הפך קורודה לדיפלומט באי סחלין, עליו תבעו בעלות גם יפן וגם האימפריה הרוסית ב-1870. בחששו מההתפשטות הרוסית מזרחה, שב קורודה לטוקיו וקרא לממשלה לעודד את התיישבות ופיתוח הגבול הצפוני של יפן. הוא נסע לסיור באירופה ובארצות הברית ב-1871, ועם שובו לאחר חמישה חודשים הוא התמנה לאחראי על ניסיונות היישוב של הוקאידו.
קורודה התמנה למנהל המשרד ליישוב הוקאידו ב-1874, ויישב באי סמוראים לשעבר וחיילים שפרשו שהיו מחוסרי עבודה, וארגן אותם כך שיהיו בעיקר איכרים, אך גם מיליציה בשעת צורך. במקביל, הוא קיבל דרגת לוטננט-גנרל בצבא יפן. הוא הזמין מומחים לחקלאות ממדינות אחרות בעלות אקלים זהה לזה של הוקאידו על מנת שייעצו לתושבים כיצד להסתגל ולגדל גידולים בתנאים ששררו באי.
קורודה נשלח כנציג לקוריאה ב-1875, ותיווך בהסכם גנגווה, שפתח את השוק הקוריאני למסחר יפני ב-1876. בשנה לאחר מכן הוא נשלח כחלק מצבא הקיסר לדכא את מרד סצומה, וב-1878 התמנה למנהיג האן סצומה, לאחר ההתנקשות בטושימיצ'י אוקובו.
מעט לפני שעזב את תפקידו במשרד ליישוב הוקאידו ב-1881, הסתבך קורודה בשערורייה. כחלק מתוכנית ההפרטה של הממשלה, ניסה קורודה למכור את נכסי המשרד ליישוב הוקאידו לתאגיד מסחרי שהיה בבעלות חברו מסצומה. לאחר שדלפו פרטי העסקה לתקשורת, הביאה הסערה הציבורית שהתעוררה לביטולה. אשתו של קורודה נפטרה באותה שנה ממחלה במערכת הנשימה, ולאחר מותה צצו שמועות שקורודה הרג אותה בהתקף שכרות, וגופתה הוצאה מקברה ונותחה. קורודה זוכה מכל אשמה, אך שמועות לגבי האלכוהוליזם שלו המשיכו לצוץ.
קורודה התמנה לשר החלקות והמסחר ב-1887.
ראש ממשלה
קורודה החליף את איטו הירובומי, והיה לראש ממשלת יפן השני ב-1888. במהלך כהונתו נכנסה לתוקפה חוקת מייג'י. עם זאת, אי הצלחתה של יפן בביטול החוזים הבלתי שוויוניים עוררה אי שקט אזרחי. לאחר שהתפרסמו טיוטות לחוזים חדשים שהציע שר החוץ אוקומה שיגנובו ב-1889 נאלץ קורודה להתפטר.
לאחר מכן הוסיף לכהן בתור שר התקשורת ב-1892, תחת ממשלה אחרת.
מותו
קורודה נפטר מדימום תוך-גולגולתי ב-1900, ואנומוטו טקאקי ניהל את טקס ההלוויה שלו. הוא נטמן בטוקיו.
לקריאה נוספת
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קורודה קיוטאקה |
- Gordon, Andrew. A Modern History of Japan: From Tokugawa Times to the Present. Oxford University Press, 2003. מסת"ב 9780195110609.
- Jansen, Marius B. The Making of Modern Japan. Harvard University Press, 2000. מסת"ב 9780674003347
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
30164284קורודה קיוטאקה