קוליברי ארך-מקור

קוליברי ארך-מקור
	קוליברי ארך-מקור
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	קוליבראים
משפחה:	קוליבריים
סוג:	Ensifera
מין:	קוליברי ארך-מקור
שם מדעי
	Ensifera ensifera
תחום תפוצה

קוליברי ארך-מקור (שם מדעי: Ensifera ensifera) הוא מין של קוליברי, החי בדרום אמריקה והוא מין יחיד בסוג Ensifera. מקורו של הקוליברי הוא באורך של כ-10-7.5 ס"מ, והוא המקור הארוך ביותר בעולם העופות יחסית לגודל גופו של המחזיק בו.

שמו המדעי של הקוליברי ארך-המקור - "נושא חרב" - הוא צירוף של המילים הלטיניות "חרב" (Ensis) ו"לשאת" (Ferre) ומתייחס לאורך מקורו של הקוליברי.

תיאור

אורכו של הקוליברי הוא כ-10-14 ס"מ, לא כולל מקורו, שאורכו כ-10-7.5 ס"מ; לעיתים המקור אף ארוך יותר משאר גופו של הקוליברי. משקלו של הקוליברי הוא כ-10-15 גרם. הקוליברי ארך-המקור הוא אחד מהמינים הגדולים ביותר במשפחת הקוליברים.

זהו מין העוף היחיד שבו המקור ארוך יותר מהגוף. המקור בנוי למציצת צוף מפרחים בעלי עלי כותרת ארוכים. לשונו של הקוליברי ארוכה יותר מהמקור. רוב גופו של הקוליברי הוא בצבע ירוק בהיר, בעוד ראשו בצבע ירוק-חום. זנבו מפוצל, והוא בצבע שחור. גם מקורו הוא בצבע שחור.

רבייה

עונת הרבייה של הקוליברי מתחילה באביב. הקוליברי ארך-המקור הוא בדרך כלל יחידאי (משמע, הוא חי לבדו) מלבד בעת עונת הרבייה. גם אז, תפקידו של הזכר קצר מאוד, ולאחר פעולת הרבייה הוא עוזב. הקוליברים הם פוליגמיים, ובדרך כלל הזכר מתרבה עם כמה וכמה נקבות. גם הנקבות עשויות להתרבות עם כמה וכמה זכרים.

קנו של הקוליברי הוא בצורת כוס, ונבנה מסיבים צמחיים ומטחב, שמסייע להסוואות הקן. הקן נבנה בדרך כלל על ענף של שיח או עץ. פנים הקן מרופד בנוצות ושערות בעלי חיים. חיזוק הקן מתבצע על ידי הוספת קורי עכביש. הנקבה מטילה בקן שתי ביצים לבנות. הנקבה דוחפת את מקורה הארוך לתוך גרונם של הגוזלים, ומאכילה אותם על ידי הקאה של מזון בלתי-מעוכל שאכלה לפני כן. הגוזלים עוזבים את הקן 7-10 ימים לאחר הבקיעה.

תפוצה ושימור

תחום תפוצתו של הקוליברי ארך-המקור מתפרש על פני בוליביה, קולומביה, אקוודור, פרו וונצואלה. הקוליברים חיים בדרך כלל ביערות הנמצאים ברום גבוה (מעל 2500 מטרים מעל גובה פני הים).

מצב השימור של הקוליברי ברשימה האדומה של IUCN הוא LC - ללא חשש. הקוליברי מותאם היטב לחיים בגינות מלאכותיות שבערים. הקוליברי כיום אינו מאוים, ואוכלוסייתו יציבה.