קובאל
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 קויאוויה-פומרניה |
| מחוז | ולוצלאווק |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 3,490 (2008) |
| קואורדינטות | 52°31′N 19°8′E / 52.517°N 19.133°E |
| http://www.kowal.eu/ | |
קובאל (בפולנית: Kowal) היא עיירה במחוז ולוצלאווק שבפרובינציית קויאוויה-פומרניה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
קובאל נזכרת מהמאה ה-12, ובמשך השנים הייתה למרכז מסחר אזורי, תוך שנבנו בה מבצר וטירה. בשנת 1519 הוענקו לקובאל זכויות עיר. באמצע המאה ה-17 הוחרבה העיר כתוצאה מפלישת האימפריה השוודית.
יהודי קובאל
יהודים ישבו בקובאל מראשית המאה ה-16, ובמחצית השנייה של המאה ה-16 הותר להם להקים בה בית מדרש ובית עלמין. לאחר נסיגת השוודים מהיישוב באמצע המאה ה-17, פרעו ביהודיו החיילים הפולנים שהגיעו אליו. במהלך המאה ה-18 הוטלו מגבלות על עיסוקי היהודים בעיירה, ועד שנת 1862 הוטלו הגבלות על אזור מגוריהם בה.
בין רבני העיר נמנו רבי משה יהודה לייב זילברברג ורבי מאיר אוירבך.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 1,227 יהודים, כשליש מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות, של הבונד ושל אגודת ישראל.
בשואה
עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים באמצע ספטמבר 1939, החלו אלו בשוד רכוש יהודיה, בסיוע פולנים מקומיים, ובחטיפתם לעבודות כפייה, תוך הטלת סכומי כופר על הקהילה. כעבור מספר ימים הרסו אנשי ס"ס כמה עשרות בתים של יהודים בעיירה.
ב-11 בדצמבר 1940, לאחר סיפוח אזור העיירה לרייך השלישי, החל גירושם של חלק מיהודי העיירה מזרחה, ורובם הגיעו לבסוף לגטו ורשה. ב-23 ביוני 1941 גורשו לוולוצלאבק כ-350 גברים יהודים שנותרו ביישוב. משם נלקחו למחנות עבודה, ואלו ששרדו בהם, שולחו בהמשך לאושוויץ. באמצע אוקטובר 1941 כלאו הגרמנים את כ-400 הנשים והילדים היהודים שנותרו בעיירה במבנה הכנסייה המקומית, ושם הוחזקו 10 ימים ללא מזון. לאחר מכן, נלקחו השורדים לתחנת הרכבת, ושולחו לגטו לודז', ממנו הועברו למחנה ההשמדה חלמנו. לאחר השלמת הגירוש הרסו הגרמנים את בית העלמין היהודי בעיירה.
קישורים חיצוניים
23907916קובאל